ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
ראינו גם שכדי להיות יצור חי, וכדי לקיים מצוות חיות ומאירות, צריך להכניס פנימה מוח ולב, שירוממו אותן אל־על. יש לנו שתי כנפיים, אחת אהבה ואחת יראה. אדמו"ר הזקן מדגיש כאן כי כמו שהעוף לא יכול לוותר על אחת מכנפיו, גם אנו זקוקים תמיד לשתיהן. היראה קודמת לאהבה, והנוכחות שלה בנפש קריטית לא רק כשאנחנו מנסים להימנע מעבירות ("סור מרע") אלא גם כשאנחנו מדברים על תנופה של עשייה חיובית ("ועשה טוב"). במילים ברורות: יראה היא הבסיס לתמונת עולם נכונה. בלי יראה אנחנו בכלל לא על המפה, לא חיים את הסיפור הנכון, ואין סיכוי שנגיע למקום הנכון.
כשמרחבים אדירים נפרשים
בהמשך לכך, מגיע אדמו"ר הזקן ופותח לנו את העיניים. כמו מורה דרך שלוקח אותנו מהעמק במעלה ההר, צעד אחר צעד עד לכיבוש הפסגה, כך עד לפרק הזה נבנו בנו יסודות תפיסת העולם ועבודת הנפש במתינות, בדקדקנות, מבלי להחסיר אף פרט. וכמו הרגע הזה, כשמגיעים לפסגה וברגע אחד נפרשים לרגלינו מרחבים אדירים, כך הגיע הזמן גם עבורנו לפתוח את העיניים ולראות מהי באמת התמונה הגדולה של עבודת ה' – What it is all about.
תמונה גדולה – בשונה מתמונה קטנה. כי הסיפור שלנו בעולם־הזה לא מתחיל בנו ולא נגמר בנו. בפרק ל"ב למדנו שכל ישראל הם נשמה אחת, אלא שיש לנשמה הזו הרבה גופים. משמעות הדבר היא שאנחנו חטיבה אחת, מהות אחת, ואת כל מה שאנחנו עוברים אנחנו עוברים ביחד. אם ניקח את זה ללב, אם נבין עד כמה הזהות הפרטית שלנו היא ביטוי מיוחד ועצמאי של מהות עצומה ונשגבה, יתחולל בנו שינוי דרמטי: המודעות הפרטית תתרכך, תתגמש, תתרחב. קווי הגבול שתוחמים אותנו כאישיות פרטית יתמוססו בפני החוויה המשותפת לנו ולכל יהודי אחר על פני הגלובוס – שאנחנו חלק מהשכינה הקדושה, ניצוץ א־לוהי שמחפש חיבור אל אחיו ואל מקורו.
נשמת ההוויה כולה
כשמביאים את התוכן הזה אל עולם הכוונה שמאחורי קיום המצוות, לימוד התורה או התפילה – עולים לרמה אחרת לגמרי. אם ברמה הפרטית אנחנו מתעסקים בצורכי הנפש הפרטית שלנו, הרי שהתמונה הגדולה מחדשת בנו מניע שונה: "לשם ייחוד קודשא־בריך־הוא ושכינתיה (ולא כפועלים עצמאיים, אלא) בשם כל ישראל". המשאלה הזו גדולה הרבה יותר מאתנו. כאשר אנו הוגים בה, אנו לא חושבים על עצמנו. אנחנו צמאים לאור ה', אבל לא זה העניין. נשמתנו מתגעגעת, נכספת ומייחלת להיות דבוקה אל ריבונו של עולם, אבל לא זה הסיפור. עם ה"לשם ייחוד" הזה אנחנו כוללים את עצמנו במשאלת הלב הכללית, הגדולה, שמאחדת את הנשמה הפרטית שלנו עם נשמת ההוויה, כנסת ישראל, השכינה הקדושה.
מה זה בעצם "שכינה"? אדמו"ר הזקן מסביר: "רוח פיו יתברך... ששוכנת ומתלבשת תוך כל עלמין להחיותן ולקיימן". השכינה היא בעצם א־לוהות, אבל א־לוהות כפי שהיא יורדת לעולם־הזה. שכינה היא האופן שבו א־לוהים השקיע את עצמו כביכול בתוך המיזם הזה של בריאת העולמות, על כל החלומות והתקוות והסיכונים והסיבוכים שכרוכים בו. הרבה פעמים אנחנו מוצאים את השכינה כאחת מצמד מילים – גלות השכינה, וזה אומר הרבה. בעצם קיומו של המושג הזה, שכינה, הקב"ה נתן לכל אחד מאתנו את האפשרות להכריע כביכול אם השכינה תשלים את תפקידה, תממש את ייעודה ותתחבר עם הרצון והתכלית שמעליה (קודשא־בריך־הוא) – או ח"ו תרד, תתרחק משורשה, תיפול לגלות בעולם חיצוני ותיקבר תחת קליפות זרות ורעות.
האם יש לנו מה שצריך כדי לעזור לשכינה? כדי לרצות בטובתה? האם אנו מסוגלים בכלל להעתיק את נקודת המבט והעניין שלנו מהאינטרס האנוכי הצר אל ההתרחשות העצומה הזו? במילה אחת – כן. ביותר מילים – פשוט תלמדו את הפרק הזה. אסור להחמיץ.
קרוב אליך (663)
הרב יהושע שפירא
197 - ייאוש הוא סימן טוב
198 - התמונה הגדולה ואנחנו
199 - תמיד בשמחה" - האם זה מציאותי?
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
