ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
תמונה זו היא שיקוף נאמן לחיי הבינוני. המאבק תמידי, ההכרעה אינה נראית באופק, והתקווה היא שיבוא השופט השלישי – עזר אלוהי שנשלח לטובת הבינוני כדי להטות את הכף לטובתו. העזר הזה אינו אות שמימי אלא סגולה אלוהית שמעוגנת בטבע הנפש בדמות כוחו של האור לנצח את החושך. בהערת אגב נאמר רק שאף שחייו של הבינוני אינם קלים כלל, יש בהם קרבה מיוחדת לאלוהים. מי שבכל צעד צריך לתלות עיניים בשמים ולצפות לישועה, הופך את נוכחות ה' לעובדה קרובה ומוחשית מאוד בחייו.
בנוסף, מקדיש אדמו"ר הזקן כמה שורות לסגירת קצוות שנותרו פתוחים עוד מפרק א', שם הועלו השאלות הבאות: מדוע המשנה מדריכה את האדם לראות עצמו תמיד כרשע, בעוד הדבר עלול לגרום לו לעצבות ולמנוע אותו מעבודת ה'? וכיצד היה רבה מסוגל לומר על עצמו שהוא בינוני, כאשר ידע היטב מהי מדרגתו?
על השאלה הראשונה: הבינוני אינו רשע ובוודאי שאינו צריך לחשוב על עצמו שהוא רשע. ההדרכה היא שיהיה בעיניו "כרשע", כלומר: ישים לב לכך שהרע שבו עודנו קיים ואף מתחזק מיום ליום, ומשום כך לא ישלה את עצמו שניצחונו המעשי הופך אותו לצדיק – שזוכה להרוג את יצרו הרע.
ועל השאלה השנייה: רבה אכן נקט ענווה יתרה בעצמו כשאמר שהוא בינוני, וכך גם משיב לו אביי תלמידו: "לא שביק מר חיי לכל ברייה!" (אינך מותיר חיים לאיש, שכן אם אתה בינוני הרי ביחס אליך הכול רשעים). אמנם, לאחר מה שלמדנו על הבינוני קל יותר להבין כיצד ניתן להתבלבל בין המדרגות. כלפי חוץ, אין הבדל בין הצדיק והבינוני. מי שעסוק יומם ולילה בלימוד התורה ונפשו משתוקקת לדבקות בה' יכול עדיין להיות בינוני, שהרע שבנפשו קיים – אך כפוי להיות במצב של שינה. רק בוחן לבבות הוא ידע מהותו של מי טובה בתכלית ומהותו של מי מעורבת טוב ורע.
דיון חשוב נוסף שנערך בסוף הפרק עוסק במידת האמת שיש בעבודתם של הבינונים. בדרך כלל, המדד לאמת הוא ההתמדה: תופעה שמתמידה היא אמת, ואילו תופעה שאינה מתמידה – אינה אמת (ולכן נחל שמימיו אינם זורמים כל ימות השנה נקרא נחל אכזב, מלשון כזב). לפי זה, אהבת ה' המתעוררת בלבו של בינוני בעת התפילה אינה אמת. נכון שהוא מרגיש כעת שהוא אוהב את ה', אך לאחר התפילה ירגיש אחרת. אדמו"ר הזקן טוען שלא כך הדבר, מידת האמת קיימת בכל מדרגה לפי עניינה. מה שלגבי צדיק אינו נחשב לאמת, לגבי בינוני – נחשב גם נחשב. זו האמת של פנימיות הנפש, זה המצב שאליו הבינוני מגיע בכל זמן שבו יפנה את מוחו ויהרהר בחייו מתוך הרצינות הראויה והמאמץ הדרוש, ולפיכך זוהי גם האמת שלו.
קרוב אליך (663)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
150 - רוחניות בעולם של חומר
151 - השופט השלישי- פרק י"ג
152 - אשרי יושבי ביתך
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
