ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
וּמִפְּנֵי כִּי יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהוֹצִיא אוֹתָם מִבֵּית עֲבָדִים לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה הֲוָיָה גְּדוֹלָה, וְהוּא שְׁלֵמוּת הָעוֹלָם בְּוַדַּאי כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְךָ, כִּי יִשְׂרָאֵל שְׁלֵמוּת הָעוֹלָם, וּלְכָךְ יְצִיאַת דָּבָר זֶה לַפֹּעַל עַל יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַמּוֹצִיא הַכֹּל אֶל הַפֹּעַל, וְאֵין הַמַּפְתֵּחַ נִמְסָר לִהְיוֹת מוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל רַק הוּא יִתְבָּרַךְ. וּלְדָבָר זֶה צָרִיךְ דְּבָרִים אֲרֻכִּים מְאֹד. כְּלַל הַדָּבָר, שֶׁאֵלּוּ הַדְּבָרִים הָיוּ בְּכֹחַ וְיָצְאוּ אֶל הַפֹּעַל, הַמּוֹצִיא אוֹתָם הוּא אֲשֶׁר בְּפֹעַל וְאֵינוֹ 1 כֹּחֲנִי כְּלָל. וְכַאֲשֶׁר הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וְהוֹצִיאָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶל הַפֹּעַל לִהְיוֹת יוֹצְאִים מֵרְשׁוּתָם, הֲרֵי הָיוּ דּוֹמִים בְּוַדַּאי לְעֻבָּר הַנּוֹלָד, וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ מְאֹד בָּזֶה, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים וְנֶחְשָׁבִים עַם נוֹלָד מִתְחַדֵּשׁ עַתָּה, לְכָךְ לֹא אֶפְשָׁר יְצִיאָתָם רַק עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְזֶה שֶׁאָמַר: אִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם הָיִינוּ אֲנַחְנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים לְפַרְעֹה, כִּי לְזֹאת הַהוֹצָאָה צָרִיךְ יְצִיאָה אֶל הַפֹּעַל עַל יְדֵי מִי שֶׁהוּא בְּפֹעַל תָּמִיד. אֲבָל שְׁאָר גָּלֻיּוֹת אֵין הַדָּבָר כָּךְ, כִּי אַף אִם לֹא עָלוּ מִבָּבֶל, לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל קֹדֶם זֶה מְצִיאוּת בְּכֹחַ, כִּי זֶה שַׁיָּךְ כַּאֲשֶׁר הָיוּ בְּמִצְרַיִם שֶׁאָז לֹא הָיוּ עֲדַיִן עַם, וְשָׁם נִתְגַּדְּלוּ וּפָרוּ וְרָבוּ כְּעֻבָּר הַמִּתְהַוֶּה בִּמְעֵי אִמּוֹ וְלֹא יָצְאוּ עֲדַיִן אֶל הַפֹּעַל, וּלְכָךְ נֶחְשָׁב יְצִיאָתָם הֲוָיָה לַפֹּעַל לְגַמְרֵי. וְעַל זֶה אָמַר: וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ וכו'. כְּלוֹמַר, וּמִפְּנֵי כָּךְ רָאוּי אֵלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ וּלְסַפֵּר נִפְלְאוֹתָיו שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם אֲבוֹתֵינוּ. וְהַדְּבָרִים הָאֵלּוּ הֵם דְּבָרִים עֲמֻקִּים מְאֹד.
____________________________
מכיון שביציאת מצרים הוציא הקב"ה את ישראל מבית עבדים להיות לו לעם סגולה, וזו הוי"ה גדולה שהיא שלמות העולם, כי ישראל הם המשלימים את העולם, לכן יציאה זו היא על ידי הקב"ה המוציא כל דבר מן הכח אל הפועל. ומשום כך מפתח זה לא נמסר לאחר, אלא הקב"ה הוא שהוציאם ממצרים. לבאר דבר זה יש צורך באריכות גדולה. כללו של דבר: כל הדברים הללו היו בכח ויצאו אל הפועל, והמוציא אותם אל הפועל הוא מי שהוא עצמו בפועל המוחלט ואינו 1 בכח כלל. כאשר היו ישראל במצרים והוציא אותם הקב"ה מהכח אל הפועל, כשיצאו מרשות המצרים, הם היו דומים לעובר היוצא מרחם אמו, וכמו שהארכנו בזה בפרק ג. באותה שעה נחשבו לעם שנולד ומתחדש עתה, לכן יציאתם היתה יכולה להיות רק על ידי הקב"ה. על זה נאמר: אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, היינו אנחנו ובנינו ובני בנינו משועבדים לפרעה. כי להוצאה זו, שהיא יציאה מהכח אל הפועל, צריך את מי שהוא בעצמו בפועל. בשאר הגלויות אין הדבר כן, כי אף אם לא היו ישראל עולים מבבל, לא היו לפני העלייה בכח. היותם בכח היתה רק במצרים טרם היו לעם, והרי הם כעובר הגדל במעי אמו, ולא יצאו אל הפועל. על כן רק יציאתם ממצרים נחשבת להוי"ה חדשה. על זה נאמר: ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו וכו', ועל זה יש לשבח ולספר נפלאותיו אשר עשה הקב"ה עם אבותינו. דברים אלו עמוקים מאד.
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
38 - גבורות השם פרק נ"ב חלק ה'
39 - גבורות השם פרק נ"ב חלק ו'
40 - לימוד שבועי באמונה יח- כד תמוז תשע"ו
טען עוד
למדנו ביום הקודם שיציאה לפועל לגמרי נעשית בהכרח בידי הקב"ה. כך מסביר המהר"ל מדוע יציאת מצרים נעשתה בידי הקב"ה בעצמו. ביציאת מצרים עם ישראל נולד. כעובר שיוצא מרחם אִמו ונהייה להוויה שלמה, כך בני ישראל יצאו ממצרים ונהיו לעם.
בעקבות כך נבין מדוע דווקא ביציאת מצרים היה הכרח שהיא תהיה בידי הקב"ה, לעומת היציאה מהגלויות האחרות. בשאר הגלויות עם ישראל ירד לגלות כעם, סבל גזֵרות וקשיים כעם, ועלה ונגאל כעם. גם אם לא היו עולים מבבל, לדוגמה, הרי שהיו נשארים בגלות בבל כעם. לכן היה אפשר להעלות על הדעת שישראל יֵצאו מבבל גם בלא שהקב"ה יוציא אותם משם, כיוון שאין מדובר על בריאה חדשה יש מאין. לעומת זאת היציאה ממצרים יכולה הייתה לעשות רק בידי ה' לבדו, שהרי אז עוד לא היו עם.
הרחבות
עליונותו של עם ישראל
כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְךָ, כִּי יִשְׂרָאֵל שְׁלֵמוּת הָעוֹלָם. מצד אחד עם ישראל מכיל בתוכו את תכונותיהם של העמים כולם בתמצית, ומאידך יש בו תכונות שאין באומות אחרות (עיין אורות ישראל א, א-ב). הרב זאב סולטנוביץ' הסביר את היחס בין שני מישורים אלו: כנסת-ישראל "נקראת כנסת מפני שהיא מכנסת בתוכה את כל האורות הקודמים לה... כלומר, היא מכנסת בתוכה את כל הגוונים של הרצון האלוהי המהווה והיוצר... כאשר כל התכנים והאורות מכונסים יחדיו, החיבור שביניהם יוצר את תכונת התמציתיות, כאשר כנסת ישראל היא גם המיצוי והריכוז של תכונותיהם, וגם תכליתם ומטרתם . מבחינה זאת, משמעות מאמר חז"ל ש'ישראל קדמו לעולם' [תנחומא נשא יט], היא שכנסת ישראל קדמה לעולם, כלומר שהמטרה, או המחשבה, על תכלית הבריאה, קדמה למעשה הבריאה בפועל... אם נתפוש את ההוויה האנושית – את האנושות, כגוף אחד גדול, אזי כנסת ישראל היא הגילוי הרוחני העליון שבו. הגדרה זו משתלבת היטב עם הקודמת, שכן התמצית היא יסוד ותכלית כל ההתהוות וממילא החלק הנעלה שבה... המוח אינו מנצל את הגוף, או נורא מזה – רוצה להשמיד אותו, כדי להתפשט. אדרבא, בריאותם של המוח והלב מותנית ותלויה בבריאותם של שאר האיברים, וכן להיפך. השוויון מתבטא בפעולות ההדדיות של האיברים אלו על אלו, ובשיתוף המעמיק והולך ביניהם. אין כאן תחרות בין האיברים... העליונות אף פעם איננה שפלות מוסרית, או ניצול מחפיר של האחר. להיפך, היא תמיד שיתוף פעולה וניסיון לתקן, לטהר, לזקק ולהבריא את כל השאר, כדי שביחד תהיה הוויה שלימה" [אורות ישראל עמוד 1, ועמודים 9-7].
לעילוי נשמת אריאל צבי ז"ל בן יוסף יצחק ודליה יבלטו"א שטריגלר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
