ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אדיר בן ברכה
לפי זה בזמן שהארון יצא מן המשכן, כפי שהיה בתקופה שלאחר מות עלי ובניו ועד בנין המקדש בימי שלמה, המשכן הפך ממקדש לבמה גדולה עם כל ההשלכות ההלכתיות שיש לכך. הארון והכרובים שהיו חלק מן הכפורת שכיסתה אותו, מסמלים את הקשר ההדוק והמיוחד שבין כנסת ישראל וקודשא בריך הוא. כך דורש המדרש את הפסוק "וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו" (שמות כ"ה כ), "להראות לישראל חיבה יתירה שהקב"ה חיבבם" (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב, שם). לעומת זאת, כאשר הכתוב ביחס לכרובים ששלמה המלך בנה, מגדיר "וּפְנֵיהֶם לַבָּיִת" (דברי הימים ב ג' יג), מפרשים חז"ל "כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום" (בבא בתרא דף צט ע"א, עי"ש שתי דעות). גם הדיבור המיוחד עם משה רבנו התבצע דווקא שם כמו שמתואר בספר במדבר "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו" ( ז' פט). נוכל לסכם ולומר כי מצב הארון והכרובים משמש כמדד למצב הרוחני של עם ישראל.
מאידך גיסא גם לנסיעת הארון יש כנראה משמעות מיוחדת, בתחום של גילוי השכינה. הדבר בא לידי ביטוי בפסוק "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְקֹוָק וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ" (במדבר י' לה) שקיבל מעמד מיוחד. חז"ל תקנו לנו לומר פסוק זה בזמן פתיחת ארון הקודש בבית הכנסת לקראת הוצאתו של ספר התורה. המצב של ארון פתוח וספר תורה יוצא, בא לבטא נסיון ליצור מעמד של קרבה יתירה בין היהודי ואלקיו. קשר זה יכול לבא לידי ביטוי דרך העיסוק בתורה, העמל בלימודה וההשתדלות לקיום מצוותיה. אמנם הפסוק על פי הפשט עוסק בפן אחר של החיים היהודיים, פן שהיה רדום במשך כאלפיים שנה, החיים הלאומיים. הפסוק עוסק ביציאתו של העם למלחמה, מה ששייך רק כאשר הפן הלאומי קיים, כלומר ישנה מציאות מדינית עצמאית של העם. כאשר העם יוצא כנגד אויביו הוא מבקש שהשכינה תתלוה אליו ותכה את אויביו. שהרי אויביו של העם היהודי הם אויבי ד' כמאמר המשורר ברוח קדשו:
"(ג) כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ: (ד) עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ:(ה) אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד:(ו) כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ" (תהלים פ"ג).
כאשר העם נלחם, את מלחמות ד' הוא נלחם. שני פנים אלה באים לידי ביטוי בשתי שיטות פרשנות לפסוקים שמתארים לאורך התנ"ך הופעת שכינה. בנאום הפרידה של משה נאמר "וַיֹּאמַר יְקֹוָק מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" (דברים ל"ג ב). ובשירת דבורה מצאנו את התיאור הבא "יְקֹוָק בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם: הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְקֹוָק זֶה סִינַי מִפְּנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (שופטים ה' ד-ה, לפסוקים אלה מקבילות בתהילים ס"ח ובחבקוק ג).
לשיטת רש"י על פי התרגום פסוקים אלה עוסקים בהתגלות של מעמד הר סיני ומתן תורה וז"ל התרגום:
"ואמר יי מסיני אתגלי וזיהור יקריה משעיר אתחזי לנא אתגלי בגבורתיה על טורא דפארן ועמיה רבות קדישין כתב ימיניה מגו אישתא אוריתא יהב לנא".
לעומת זה האבן עזרא והרד"ק מסבירים שמדובר על התגלות בזמן מלחמה וז"ל
"כל השנים שהיו ישראל במדבר לא הראה השם גבורה בעמים עד בא ישראל אל שדה אדום. ... והטעם, שבא אש מרבבות קדש מימין השם לסבב ישראל, כטעם סוסי אש ורכב אש סביבות אלישע (מ"ב ו, יז)".
אם כך נוכל לסכם ולומר כי הארון מסמל את השכנת השכינה גם מהפן הרוחני תורני וגם מהפן הלאומי.
נתפלל כולנו להתחדשות משתי הבחינות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
