ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף דהאן זצוק"ל
הזדמנות מגולמת / הרב עמית קדם
מנהל תלמוד תורה וישיבת 'שדה צופים', מעלות
תהליך של סליחה הנו בראש ובראשונה תהליך בינך לבין עצמך. אתה נושא עמך כל אדם שלא סלחת לו. היכולת לסלוח היא יכולת לשחרר את המשא המיותר הזה. אין כאן התכחשות לרגשות הטבעיים שמתעוררים מהפגיעה אך יש כאן הפניית הרגשות הללו למישור שונה.
רבי נחמן מתייחס לתהליך הביזיון המלווה לכל פגיעה כאל יסוד התשובה. הצורך להגיב על הביזיון נובע מצורך לשמר את הדימוי העצמי הדמיוני שיצרנו לעצמנו. הצורך הזה נובע מתוך גאווה ומתוך פחד והוא מקבע דמות שרק מרחיקה אותנו מהמרחבים הפנימיים שלנו. תחושת ההתרסקות המלווה לביזיון היא בעצם פתח לגלות את עצמנו מחדש. הפתח הזה תלוי בהסכמה שלנו לשתוק אל מול הביזיון וממילא בהסכמה שלנו לחוות את ההתפרקות המלווה אליו.
קרוב אליך (663)
הרב נחמיה וילהלם
219 - ללא אשמה
220 - בקשת סליחה ומחילה
221 - למה קמים לסליחות?
טען עוד
אי אפשר לקיים תהליך כזה בצורה חיצונית ושכלתנית. ככל שהפגיעה עמוקה יותר כך היא חייבת לעבור דרך מחוזות כאובים יותר, אך כנראה שהיא גם מסוגלת להוביל לתשובה עמוקה יותר.
עסקה משתלמת / הרב משה יונגשטיין
ראש ישיבת 'דגל ירושלים', נחלים
כותב הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ב): "לפי שאסור לאדם שיהיה אכזרי ולא יתפייס, אלא יהיה נוח לרצות וקשה לכעוס, ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול, מוחל בלבב שלם ובנפש חפצה; ואפילו הצר לו הרבה וחטא לו הרבה, לא ייקום וייטור. וזה הוא דרכם של זרע ישראל ולבם הנכון. אבל הגויים ערלי לב אינן כן". הגויים ערלי לב ועם ישראל בעלי לב רחמן ומוחל. גם בהלכות חובל ומזיק (ה, י) אומר הרמב"ם: "ואסור לנחבל להיות אכזרי ולא ימחול לו, אין זו דרך זרע ישראל".
במסכת ראש השנה (יז) אומר לנו רבא שהמחילה משתלמת: "כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר: 'נושא עוון ועובר על פשע' - למי נושא עוון? למי שעובר על פשע". ומפרש רש"י: "המעביר על מידותיו - שאינו מדקדק למדוד מידה למצערים אותו ומניח מידותיו והולך לו... - מעבירין לו על כל פשעיו - אין מידת הדין מדקדקת אחריהן אלא מנחתן והולכת". בשמים מתנהגים עמנו בדין, כפי שאנחנו מתנהגים עם אחרים. אם אנחנו מעבירים על מידותינו ואיננו מדקדקים עם בני אדם שציערו אותנו - לא ידקדקו גם עמנו בדין. וזאת למרות שלא נתכפרו לאדם פשעיו ועדיין חוטא הוא, מכל מקום כיוון שמעביר על מידותיו מידת הדין מנחת לו. וכך כתב המשנה ברורה (תרו, ח): "לא יהא אכזרי מלמחול – דכל המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו. ואם הוא לא ירצה למחול, גם לא ימחלו לו".
עבודת המחילה, אם כן, היא עבודת המידות ושייכת לתכונתם של ישראל, והיא הממתקת את הדין מעל המוחל.
שליחות נסתרת / הרב נעם שפירא
בית הספר לתורת הנפש
ואם לא תסלח, מה תרוויח?
עוד מישהו שאתה לא מדבר אתו? רגשות של כעס שאוכלים אותך מבפנים? להחזיק בתוכך את הזיכרון של הפגיעה שלו בך? לחשוב שהחבר מנהל את חייך ואתה קרבן לבחירותיו?
לא כדאי להשתחרר מכל זה?
או שאתה חושב שבזכות אי־המחילה שלך הוא יבוא על עונשו, וישלם את המחיר על הפגיעה בך – אתה באמת מעוניין לקחת את הסיכון שגם אתך ידקדקו כך, ויקפידו לגבות מחיר על כל נפילה והחטאה שלך?
אז אם הבנת שעדיף להשתחרר ולסלוח, ואתה רק תוהה עכשיו איך לעשות זאת – אפשר להתקדם הלאה:
ראשית, גם לך יש חשבונות חובה כלפי שמים וכלפי חברים, ואת אותו רצון שיעבירו ויעלימו לך את חובותיך שלך תפנה עכשיו גם כלפי עצמך וכלפי הצורך והרצון לסלוח לחבר.
ומה עם הטינה כלפי החבר? כאשר אתה עומד באמת מול הקדוש ברוך הוא, ואתה כן עם עצמך ויודע את המאזן האמתי מולו, אתה מבין שכל פגיעה שספגת מחבר היא בעצם מסר משמים – כפי שאמר דוד המלך על קללות שמעי בן גרא: "ה' אמר לו קלל" – ואם היא משמים, ברור שהיא רק למענך ולטובתך. הרי גם אם הוא לא בסדר בהתנהגות שלו כלפיך, מצדך אתה היית צריך לקבל את מה שקבלת, והוא היה רק שליח להביא אליך את דבר ה'. ועכשיו כשהוא מתחרט באמת – אתה יכול להתייחס אליו כך, ולמחול. ושיימחלו גם לך חטאיך־החטאותיך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
