ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
נתחיל בסימני האביב שהזכירו חכמינו במשנה (שקלים א, א):
"באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. בחמשה עשר בו קורין את המגלה בכרכין, ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקואות המים, ועושין כל צרכי הרבים, ומציינין את הקברות, ויוצאין אף על הכלאים".
עם כניסת חודש אדר היו מכריזים ומודיעים לציבור, לצאת לגינות ולשדות, לנקותם מצמחי הכלאים שנבטו בשדה ובכרם, מפני שניתן כבר להכירם ולעוקרם מן העולם, וכן לעשות כל צורכי הרבים, לצאת ולתקן את הדרכים והרחובות שנהרסו בעקבות הגשמים, כדי שיהיו מתוקנים וראויים לעולי הרגלים, וכן לפתוח את המקוואות מן הרפש והלכלוך כדי להכשירם לטבילת עולי הרגלים, ולפתוח את בורות המים שיהיו מים מצויים לשתייה בימות החמה.
לפי כל הפעולות הללו שהזכירו במשנה, משמע שחודש אדר משמש כהכנה לקראת האביב והקיץ, כי עונת הגשמים כבר מאחורינו, ומה שירדו עוד גשמים בעתיד הם לא יהיו גורם משפיע לרעה על הדרכים והרחובות, על מקוואות הטבילה ועל בורות המים. אם כן אנו נמצאים בפרוזדור המובילנו לאביב.
לעומת סימנים אלה שבמשנה המעבירים אותנו לאביב ולפסח, ישנם גם סימני חורף בחודש אדר. עצם הדבר שמעבּרים את השנה ומוסיפים עוד חודש לחורף, והוא אדר, משמע שקושרים את החודש הזה לתקופה שעברה - לעונת החורף, ומאריכים אותה בחודש הנוסף. יוצא, שחודש אדר מציין דווקא את המשכו של החורף, ולא את בואו של האביב. הכלל ההלכתי קובע: "אין מעברין אלא אדר" (סנהדרין יב, ע"א, ועיין בטעם בתוספות ד"ה אין).
יוצא שבראשית חודש זה ניתן לכוונו לשני כיוונים - להיות המשכו של החורף, או להיות חודש הסמוך ומכין לקראת האביב. כי ביום שלושים "אין מעברין את אדר" (שם שם, ע"ב) מאחר שבסוף, החודש ראוי להיות בגדר תוספת לניסן, חלים כבר דיני ניסן, שאינו יכול להתהפך. (עיין בתשובות רדב"ז, ח"ג אלף ס"א, ובגיליון הש"ס כאן) וחזקיה המלך טעה בכך שרצה לעבר את חודש ניסן בניסן, ועל כך ביקש רחמים על עצמו.
נסביר בקצרה את חישובי התקופה. הכלל העקרוני הקובע לעניין תוספת חודש אדר הוא כדי שהפסח יהא באביב: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" (דברים טז, א), כלומר, צריך לדאוג שחג הפסח יחול תמיד באביב. כדי לשמור על איזון בין שנת החמה שהיא שס"ה ימים, ובין י"ב מחזורים של ירח שהם שנ"ד ימים, שההפרש ביניהם בערך אחד עשר יום, מעבּרים את חודש אדר, אחת לשלוש שנים בערך, וכך חל פסח תמיד באביב. לפיכך יוצא, שעל ידי אדר השני, מתארך החורף בחודש נוסף והוא מציין לנו את המשכה של תקופת טבת.
הערה מכת"י:
המאבק אם לעבר את השנה, נטוש בין הכהונה והמלכות. הכהן הגדול אינו מעוניין למתוח את החורף, כדי שיוכל להלך יחף על רצפת העזרה, כי אם יידחק חודש תשרי עמוק לתוך החורף, רצפת העזרה תהיה קרה. ואילו המלכות מעוניינת בחודש נוסף, כלומר לעבר את השנה כגישת המלך, "משום אפסניא", המתקצב את חיילותיו בתקציב שנתי, כדי ששנת התקציב תרוויח עוד חודש, והתקציב לא יגדל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









