ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
נתחיל בסימני האביב שהזכירו חכמינו במשנה (שקלים א, א):
"באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. בחמשה עשר בו קורין את המגלה בכרכין, ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקואות המים, ועושין כל צרכי הרבים, ומציינין את הקברות, ויוצאין אף על הכלאים".
עם כניסת חודש אדר היו מכריזים ומודיעים לציבור, לצאת לגינות ולשדות, לנקותם מצמחי הכלאים שנבטו בשדה ובכרם, מפני שניתן כבר להכירם ולעוקרם מן העולם, וכן לעשות כל צורכי הרבים, לצאת ולתקן את הדרכים והרחובות שנהרסו בעקבות הגשמים, כדי שיהיו מתוקנים וראויים לעולי הרגלים, וכן לפתוח את המקוואות מן הרפש והלכלוך כדי להכשירם לטבילת עולי הרגלים, ולפתוח את בורות המים שיהיו מים מצויים לשתייה בימות החמה.
לפי כל הפעולות הללו שהזכירו במשנה, משמע שחודש אדר משמש כהכנה לקראת האביב והקיץ, כי עונת הגשמים כבר מאחורינו, ומה שירדו עוד גשמים בעתיד הם לא יהיו גורם משפיע לרעה על הדרכים והרחובות, על מקוואות הטבילה ועל בורות המים. אם כן אנו נמצאים בפרוזדור המובילנו לאביב.
לעומת סימנים אלה שבמשנה המעבירים אותנו לאביב ולפסח, ישנם גם סימני חורף בחודש אדר. עצם הדבר שמעבּרים את השנה ומוסיפים עוד חודש לחורף, והוא אדר, משמע שקושרים את החודש הזה לתקופה שעברה - לעונת החורף, ומאריכים אותה בחודש הנוסף. יוצא, שחודש אדר מציין דווקא את המשכו של החורף, ולא את בואו של האביב. הכלל ההלכתי קובע: "אין מעברין אלא אדר" (סנהדרין יב, ע"א, ועיין בטעם בתוספות ד"ה אין).
יוצא שבראשית חודש זה ניתן לכוונו לשני כיוונים - להיות המשכו של החורף, או להיות חודש הסמוך ומכין לקראת האביב. כי ביום שלושים "אין מעברין את אדר" (שם שם, ע"ב) מאחר שבסוף, החודש ראוי להיות בגדר תוספת לניסן, חלים כבר דיני ניסן, שאינו יכול להתהפך. (עיין בתשובות רדב"ז, ח"ג אלף ס"א, ובגיליון הש"ס כאן) וחזקיה המלך טעה בכך שרצה לעבר את חודש ניסן בניסן, ועל כך ביקש רחמים על עצמו.
נסביר בקצרה את חישובי התקופה. הכלל העקרוני הקובע לעניין תוספת חודש אדר הוא כדי שהפסח יהא באביב: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" (דברים טז, א), כלומר, צריך לדאוג שחג הפסח יחול תמיד באביב. כדי לשמור על איזון בין שנת החמה שהיא שס"ה ימים, ובין י"ב מחזורים של ירח שהם שנ"ד ימים, שההפרש ביניהם בערך אחד עשר יום, מעבּרים את חודש אדר, אחת לשלוש שנים בערך, וכך חל פסח תמיד באביב. לפיכך יוצא, שעל ידי אדר השני, מתארך החורף בחודש נוסף והוא מציין לנו את המשכה של תקופת טבת.
הערה מכת"י:
המאבק אם לעבר את השנה, נטוש בין הכהונה והמלכות. הכהן הגדול אינו מעוניין למתוח את החורף, כדי שיוכל להלך יחף על רצפת העזרה, כי אם יידחק חודש תשרי עמוק לתוך החורף, רצפת העזרה תהיה קרה. ואילו המלכות מעוניינת בחודש נוסף, כלומר לעבר את השנה כגישת המלך, "משום אפסניא", המתקצב את חיילותיו בתקציב שנתי, כדי ששנת התקציב תרוויח עוד חודש, והתקציב לא יגדל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
