ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים
"הֲצוֹם צַמְתֻּנִי... וְכִי תֹאכְלוּ וְכִי תִשְׁתּוּ הֲלוֹא אַתֶּם הָאֹכְלִים וְאַתֶּם הַשֹּׁתִים". (זכריה ז, ו-ז)
רק מי שכואב את הכאב של הדורות הנרדפים והמושפלים, ישמח בשביבי אור הישועה, בגילויים הזעירים והמועטים של הישועה, כי יש להם תקווה. מנהגי האבלות הולידו בנפש את הרגשת החיסרון. ישנו הבדל בין דורות ראשונים לאחרונים ביחס לאבל.
"ר' יוחנן הוה דרש שיתין אפין ב'בִּלַּע ה' וְלֹא חָמַל' ורבי הוה דריש עשרים וארבעה אפין, ולא דר' יוחנן יתיר על רבי אלא רבי ע"י שהיה סמוך לחורבן הבית היה נזכר והיה דורש ובוכה ומתנחם". (מדרש רבה איכה פרשה ב, ד)
כלומר, דורות שקרובים לחורבן לא היו יכולים להמשיך בחייהם, לפעול וליצור - בלעדי הנחמה, כי מאורעות החורבן עדיין רחשו באוויר. קשה היה לרבי למסור את כל מה שעבר על אותו דור של החורבן. לעומתו ר' יוחנן, שהיה רחוק מעט מדורות אלה במרחק מה, יכול היה להתבונן במאורעות בהתבוננות שכלית, ולא רגשית.
מובא בסוף פרק 'חזקת הבתים (בבא בתרא ס, ע"ב), שכשחרב בית המקדש השני, רבו פרושין בישראל שרצו לגזור על אכילת בשר ושתיית יין לעולם, וגם שלא לשאת נשים. התגובה הזו, של מי שהיו קרובים למאורע,
נבעה מכך שהם לא מצאו טעם לחיים בלי בית המקדש. אבל אחרי שהתרחקו מעט, הסתגלו לחיים גם בלי ביהמ"ק. ובמשך הזמן התחילו להתרגל לחיות חיים שגרתיים ונורמליים, חיי יהדות מסודרים ותקינים ללא לב - בלי בית המקדש. על כן נועדו תקנותיו של ריב"ז, להזכירנו את המקדש.
"'צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ', מכלל - דבעיא דרישה (ילקוט שמעוני, ירמיה ל, רמז שיב).
נטילת לולב ז' ימים - זכר למקדש, לעומת חיוב הנטילה בגבולין, רק ביום הראשון, מחנכת לחיות בהוויית ביהמ"ק, הן בגלותנו והן בארצנו. רבי נחמן מברסלב אמר, שכל תפילותינו היו בגדר מחאה בלתי פוסקת נגד שכחת ארץ ישראל כנגד הזרים שישבו על אדמתנו, בין אם זה בברכת המזון, בנישואין או בעת האבל, שמנחמים 'בתוך שאר אבלי ציון וירושלים'.
בלעדי הציפייה המתמדת לתקומת ירושלים, ותפילות כל הדורות, הערגות והכיסופים, לא היינו חוזרים לירושלים. את פגישתנו בימים אלה, 'ימי בין המצרים', עם אותה תקופה קשה לישראל, שמתגלה בה צד אפל וקשה לישראל, יש להסביר בדרך זו. בכל חג מאיר מעין האור הראשון שהתנוצץ בעבר, כפי שמסביר רמח"ל בספר דרך ה' (שער ד), את עניין החגים. בחג הפסח מופיעים אורות הפסח וכן בסוכות וכו', גם בחגים שהתקינו חכמינו, כמו פורים וחנוכה חוזר אותו אור וניעור. זו לא רק תזכורת לעבר, אלא פגישה ממשית בכל חג עם אור המאורע שהתנוצץ בעבר ומתנוצץ גם עתה. כשם שהסברנו את תקנותיו של ריב"ז לזכירת המקדש, כן מנהגי האבלות והצער שאנו נוהגים בעצמנו, נועדו להפגישנו עם המאורעות המצערים. מנהגי האבלות מונעים מאתנו להשתקע במציאות השגרתית. גם ביחס למנהגים, אנו יודעים שיש דרגות באבלות: ג' ימים לבכי, ז' להספד (עיין מועד קטן כז ע"ב), אבל האנינות שהיא בלב, נשארת בנפש גם לאחר שנהגו לפי כל הלכות האבלות. הרגשת ההעדר והחוסר - האנינות שבלב, נשארת ומלווה את האדם תמיד, לעולם אינה נפסקת.
כך יש לנהוג עם מנהגי האבלות ששייכים לימי בין המצרים, זוהי תקופה מיוחדת לנהוג בה את מנהגי האבילות,
אבל האנינות שבלב על העדר בית המקדש צריכה ללוות אותנו בכל ימות השנה. בבחינת 'בתי גוואי' (חגיגה ה ע"ב) שהבכי לא נפסק שם לעולם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












