ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים
"הֲצוֹם צַמְתֻּנִי... וְכִי תֹאכְלוּ וְכִי תִשְׁתּוּ הֲלוֹא אַתֶּם הָאֹכְלִים וְאַתֶּם הַשֹּׁתִים". (זכריה ז, ו-ז)
רק מי שכואב את הכאב של הדורות הנרדפים והמושפלים, ישמח בשביבי אור הישועה, בגילויים הזעירים והמועטים של הישועה, כי יש להם תקווה. מנהגי האבלות הולידו בנפש את הרגשת החיסרון. ישנו הבדל בין דורות ראשונים לאחרונים ביחס לאבל.
"ר' יוחנן הוה דרש שיתין אפין ב'בִּלַּע ה' וְלֹא חָמַל' ורבי הוה דריש עשרים וארבעה אפין, ולא דר' יוחנן יתיר על רבי אלא רבי ע"י שהיה סמוך לחורבן הבית היה נזכר והיה דורש ובוכה ומתנחם". (מדרש רבה איכה פרשה ב, ד)
כלומר, דורות שקרובים לחורבן לא היו יכולים להמשיך בחייהם, לפעול וליצור - בלעדי הנחמה, כי מאורעות החורבן עדיין רחשו באוויר. קשה היה לרבי למסור את כל מה שעבר על אותו דור של החורבן. לעומתו ר' יוחנן, שהיה רחוק מעט מדורות אלה במרחק מה, יכול היה להתבונן במאורעות בהתבוננות שכלית, ולא רגשית.
מובא בסוף פרק 'חזקת הבתים (בבא בתרא ס, ע"ב), שכשחרב בית המקדש השני, רבו פרושין בישראל שרצו לגזור על אכילת בשר ושתיית יין לעולם, וגם שלא לשאת נשים. התגובה הזו, של מי שהיו קרובים למאורע,
נבעה מכך שהם לא מצאו טעם לחיים בלי בית המקדש. אבל אחרי שהתרחקו מעט, הסתגלו לחיים גם בלי ביהמ"ק. ובמשך הזמן התחילו להתרגל לחיות חיים שגרתיים ונורמליים, חיי יהדות מסודרים ותקינים ללא לב - בלי בית המקדש. על כן נועדו תקנותיו של ריב"ז, להזכירנו את המקדש.
"'צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ', מכלל - דבעיא דרישה (ילקוט שמעוני, ירמיה ל, רמז שיב).
נטילת לולב ז' ימים - זכר למקדש, לעומת חיוב הנטילה בגבולין, רק ביום הראשון, מחנכת לחיות בהוויית ביהמ"ק, הן בגלותנו והן בארצנו. רבי נחמן מברסלב אמר, שכל תפילותינו היו בגדר מחאה בלתי פוסקת נגד שכחת ארץ ישראל כנגד הזרים שישבו על אדמתנו, בין אם זה בברכת המזון, בנישואין או בעת האבל, שמנחמים 'בתוך שאר אבלי ציון וירושלים'.
בלעדי הציפייה המתמדת לתקומת ירושלים, ותפילות כל הדורות, הערגות והכיסופים, לא היינו חוזרים לירושלים. את פגישתנו בימים אלה, 'ימי בין המצרים', עם אותה תקופה קשה לישראל, שמתגלה בה צד אפל וקשה לישראל, יש להסביר בדרך זו. בכל חג מאיר מעין האור הראשון שהתנוצץ בעבר, כפי שמסביר רמח"ל בספר דרך ה' (שער ד), את עניין החגים. בחג הפסח מופיעים אורות הפסח וכן בסוכות וכו', גם בחגים שהתקינו חכמינו, כמו פורים וחנוכה חוזר אותו אור וניעור. זו לא רק תזכורת לעבר, אלא פגישה ממשית בכל חג עם אור המאורע שהתנוצץ בעבר ומתנוצץ גם עתה. כשם שהסברנו את תקנותיו של ריב"ז לזכירת המקדש, כן מנהגי האבלות והצער שאנו נוהגים בעצמנו, נועדו להפגישנו עם המאורעות המצערים. מנהגי האבלות מונעים מאתנו להשתקע במציאות השגרתית. גם ביחס למנהגים, אנו יודעים שיש דרגות באבלות: ג' ימים לבכי, ז' להספד (עיין מועד קטן כז ע"ב), אבל האנינות שהיא בלב, נשארת בנפש גם לאחר שנהגו לפי כל הלכות האבלות. הרגשת ההעדר והחוסר - האנינות שבלב, נשארת ומלווה את האדם תמיד, לעולם אינה נפסקת.
כך יש לנהוג עם מנהגי האבלות ששייכים לימי בין המצרים, זוהי תקופה מיוחדת לנהוג בה את מנהגי האבילות,
אבל האנינות שבלב על העדר בית המקדש צריכה ללוות אותנו בכל ימות השנה. בבחינת 'בתי גוואי' (חגיגה ה ע"ב) שהבכי לא נפסק שם לעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
