ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים
"הֲצוֹם צַמְתֻּנִי... וְכִי תֹאכְלוּ וְכִי תִשְׁתּוּ הֲלוֹא אַתֶּם הָאֹכְלִים וְאַתֶּם הַשֹּׁתִים". (זכריה ז, ו-ז)
רק מי שכואב את הכאב של הדורות הנרדפים והמושפלים, ישמח בשביבי אור הישועה, בגילויים הזעירים והמועטים של הישועה, כי יש להם תקווה. מנהגי האבלות הולידו בנפש את הרגשת החיסרון. ישנו הבדל בין דורות ראשונים לאחרונים ביחס לאבל.
"ר' יוחנן הוה דרש שיתין אפין ב'בִּלַּע ה' וְלֹא חָמַל' ורבי הוה דריש עשרים וארבעה אפין, ולא דר' יוחנן יתיר על רבי אלא רבי ע"י שהיה סמוך לחורבן הבית היה נזכר והיה דורש ובוכה ומתנחם". (מדרש רבה איכה פרשה ב, ד)
כלומר, דורות שקרובים לחורבן לא היו יכולים להמשיך בחייהם, לפעול וליצור - בלעדי הנחמה, כי מאורעות החורבן עדיין רחשו באוויר. קשה היה לרבי למסור את כל מה שעבר על אותו דור של החורבן. לעומתו ר' יוחנן, שהיה רחוק מעט מדורות אלה במרחק מה, יכול היה להתבונן במאורעות בהתבוננות שכלית, ולא רגשית.
מובא בסוף פרק 'חזקת הבתים (בבא בתרא ס, ע"ב), שכשחרב בית המקדש השני, רבו פרושין בישראל שרצו לגזור על אכילת בשר ושתיית יין לעולם, וגם שלא לשאת נשים. התגובה הזו, של מי שהיו קרובים למאורע,
נבעה מכך שהם לא מצאו טעם לחיים בלי בית המקדש. אבל אחרי שהתרחקו מעט, הסתגלו לחיים גם בלי ביהמ"ק. ובמשך הזמן התחילו להתרגל לחיות חיים שגרתיים ונורמליים, חיי יהדות מסודרים ותקינים ללא לב - בלי בית המקדש. על כן נועדו תקנותיו של ריב"ז, להזכירנו את המקדש.
"'צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ', מכלל - דבעיא דרישה (ילקוט שמעוני, ירמיה ל, רמז שיב).
נטילת לולב ז' ימים - זכר למקדש, לעומת חיוב הנטילה בגבולין, רק ביום הראשון, מחנכת לחיות בהוויית ביהמ"ק, הן בגלותנו והן בארצנו. רבי נחמן מברסלב אמר, שכל תפילותינו היו בגדר מחאה בלתי פוסקת נגד שכחת ארץ ישראל כנגד הזרים שישבו על אדמתנו, בין אם זה בברכת המזון, בנישואין או בעת האבל, שמנחמים 'בתוך שאר אבלי ציון וירושלים'.
בלעדי הציפייה המתמדת לתקומת ירושלים, ותפילות כל הדורות, הערגות והכיסופים, לא היינו חוזרים לירושלים. את פגישתנו בימים אלה, 'ימי בין המצרים', עם אותה תקופה קשה לישראל, שמתגלה בה צד אפל וקשה לישראל, יש להסביר בדרך זו. בכל חג מאיר מעין האור הראשון שהתנוצץ בעבר, כפי שמסביר רמח"ל בספר דרך ה' (שער ד), את עניין החגים. בחג הפסח מופיעים אורות הפסח וכן בסוכות וכו', גם בחגים שהתקינו חכמינו, כמו פורים וחנוכה חוזר אותו אור וניעור. זו לא רק תזכורת לעבר, אלא פגישה ממשית בכל חג עם אור המאורע שהתנוצץ בעבר ומתנוצץ גם עתה. כשם שהסברנו את תקנותיו של ריב"ז לזכירת המקדש, כן מנהגי האבלות והצער שאנו נוהגים בעצמנו, נועדו להפגישנו עם המאורעות המצערים. מנהגי האבלות מונעים מאתנו להשתקע במציאות השגרתית. גם ביחס למנהגים, אנו יודעים שיש דרגות באבלות: ג' ימים לבכי, ז' להספד (עיין מועד קטן כז ע"ב), אבל האנינות שהיא בלב, נשארת בנפש גם לאחר שנהגו לפי כל הלכות האבלות. הרגשת ההעדר והחוסר - האנינות שבלב, נשארת ומלווה את האדם תמיד, לעולם אינה נפסקת.
כך יש לנהוג עם מנהגי האבלות ששייכים לימי בין המצרים, זוהי תקופה מיוחדת לנהוג בה את מנהגי האבילות,
אבל האנינות שבלב על העדר בית המקדש צריכה ללוות אותנו בכל ימות השנה. בבחינת 'בתי גוואי' (חגיגה ה ע"ב) שהבכי לא נפסק שם לעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
