ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- ישיבת בית אל
- אזכרה לרצי"ה קוק זצ"ל
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל
בספר הכוזרי 1 עוסק ר' יהודה הלוי בהרחבה בחטא העגל, ובסוף לימוד הסנגוריה שהוא מלמד על כלל ישראל הוא מבאר יסוד חשוב. אמנם, עם ישראל חטאו בעגל, מחולות, נתנו זהב, רקדו לפני העגל, אבל החטא הזה לא נבע מחיסרון בעם ישראל אלא להיפך, הוא נבע מריבוי אמונה. משה רבינו איננו, יש רצון גדול לעבוד את הקב"ה, ויש צורך ב"נעבד מורגש" - דבר מוחשי שאפשר לכוון אליו.
וממשיך ריה"ל שגם אנחנו מדברים היום על בית המקדש, על הכרובים, על בית כנסת שיש בו ארון קודש - נמצא שגם אנחנו מכוונים את הפניה שלנו לריבונו של עולם דרך דבר ממשי, ואם כן מה היתה טעותם של עם ישראל? מהו החטא?
מבאר ריה"ל שההבדל בין הכרובים לבין העגל הוא האם יש ציווי או אין - האם עבודת ה' וההדרכה האלוקית הן מלמעלה, נמשכות מסיני, או שהן באות מלמטה. על כך אומר הכוזרי (לפי תרגום אבן תיבון) "שורש האמונה הוא שורש המרי". זוהי ההבנה היסודית - מהיכן הכל מתחיל.
ההבחנה הזו הוא עיקר היסוד של ספר הכוזרי, וזהו יסוד של חיים או מוות. כאשר ישנה הבנה שכל הבסיס של עבודת ה' מושתת על הציווי וההדרכה של ריבונו של עולם - יש כאן חיים. אם חס וחלילה זה לא כך - התוצאה היא הפוכה מחיים.
את היסוד הזה ראינו אצל מורנו ורבנו בכל מהלך הזמן שזכינו להסתופף בצל קורתו. לא לחינם היה הרב צבי יהודה זכר צדיק לברכה חוזר ומדגיש "ספר הכוזרי, שעיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו". היסוד של הכל הוא להבין שכל עבודת ה', כל התורה שאנו לומדים וכל המצוות שאנו מקיימים, כל החיים שלנו - תלויים בציווי האלוקי ובהדרכה האלוקית. ואפשר להביא לכך עשרות דוגמאות.
יהודי חי
זכינו לראות בעינים יהודי חי. כאשר יהודי חי - אז ישנם דברים שמכאיבים, כי בשר מת אינו מרגיש ולא חש. אצל הרב צבי יהודה זצ"ל ראינו צעקות, ושמענו צעקות מתוך תחושות של כאב. ומאידך גיסא, ראינו שמחה של חיים, משום שכשאדם הוא חי אז התגובות שלנו שונות לגמרי.
פעם היינו רוקדים בשמחת תורה מהישיבה הישנה לבית הרבנים הראשיים, הרב ניסים והרב אונטרמן זכרם לברכה, הדרך היתה דרך ארוכה והיום היה יום עם שמש מעיקה, והרב צבי יהודה היה רוקד עם כל הישיבה. הרב צבי יהודה כבר לא היה צעיר, הוא סבל מקשיים ברגלים ובהליכה, והתלמידים רצו שהוא ינוח, הציעו לו כסא וביקשו ממנו לנוח ולשבת. תגובתו היתה "הארון נושא את נושאיו" - הוא לא הרגיש עייפות וטורח. כשאדם שמח עם התורה אז לא הגוף נושא אותו, אלא התורה.
חיות של תורה מוכרחה להיות מושתתת על הפניה מלמעלה "שורש האמונה הוא שורש המרי", והחילוק הוא בין חיים או מוות.
הפגישות עם גדולי ישראל
הרב צבי יהודה, זכר צדיק לברכה, זכה להיפגש עם הרבה מגדולי ישראל, והוא היה מספר עליהם סיפורים, באריכות ובפרוטרוט הוא סיפר על כל דבר, על כל ניע וזיע של אותו גדול, כל תגובה של אותו גדול, איך הוא היה לבוש ואיך הוא הקפיד על הלבוש. לפעמים שאלנו את עצמנו - מה זה משנה? אבל זה היה חשוב. הפגישה שלנו עם גדולי התורה היא חלק מהתורה מסיני. כשם שהפגישה שלנו איתו היתה תורה מסיני, כך נפגשנו באמצעותו גם עם החפץ חיים ועם עוד גדולי ישראל, כשכל פרט משנה וחשוב. ועל כל פרט הוא היה חוזר עשרות פעמים, משום ש"משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים", את התורה צריך למסור, והתורה אינה רק המצוות אלא היא החיים. עשרות פעמים הוא הסביר מדוע גדול שימושה יותר מלימודה, כי שימושה של תורה הוא החיים, ולכן הפגישה שלנו עם אותם גדולים באמצעות הסיפורים האלה היא פגישה שאיתה אנחנו מקבלים את התורה מסיני, וכמו שכותב הרמב"ן על הפסוק "השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך..." 2 ש'הדברים' הם לא רק עשרת הדיברות, אלא גם המערכת כולה, הענן והערפל והברקים, כי תורה מסיני היא הטבעה של חיות בכלל ישראל, וחיות זה הכל. אין חלקים בחיים.
היסוד של היחס לארץ ישראל, של היחס לתורה, של היחס לכבוד התורה, הוא היסוד שהתורה היא חיה מתוך הציווי האלוקי. כל ההנהגה היתה מושתתת על הבסיס הזה, מה שהוא קיבל זה חיים ומה שהוא נתן זה חיים. התורה היא חיה, והתגובות של אדם חי למה שעובר עליו מחולקות ביסודן מתגובות של מי שחלילה אינו חי. לפעמים אנשים תמהו על התנהגותו, איך אפשר להתנהג כך? אבל מי שזוכה להבין מהי תורה, מה זה חיים של תורה, מהו יהודי של תורה - מבין שזה משהו אחר!
כל המציאות צריכה להיות מושתתת על "משה קיבל תורה מסיני", אין תורה אחרת - התורה היא מסיני. אני צריך לרצות להיפגש ולראות את התורה שקיבלנו בסיני. גם החידושים שלנו, העמל שלנו בתורה - הוא להבין את מה שקיבלנו. כל התחושות שלנו יכולות להיות בנויות רק על מה שאנחנו מקבלים, על מה שיש בשולחן ערוך ועל מה שאנחנו זוכים להיפגש בעינינו, בצורה בלתי אמצעית, עם גדולים מישראל. התורה היא חיים, בתנאי שהיא ניתנת מסיני ומסורה מדור לדור. זהו היסוד שזכינו לקבל אצל מורנו ורבינו זכרונו לברכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
