ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- ישיבת בית אל
- אזכרה לרצי"ה קוק זצ"ל
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל
בספר הכוזרי 1 עוסק ר' יהודה הלוי בהרחבה בחטא העגל, ובסוף לימוד הסנגוריה שהוא מלמד על כלל ישראל הוא מבאר יסוד חשוב. אמנם, עם ישראל חטאו בעגל, מחולות, נתנו זהב, רקדו לפני העגל, אבל החטא הזה לא נבע מחיסרון בעם ישראל אלא להיפך, הוא נבע מריבוי אמונה. משה רבינו איננו, יש רצון גדול לעבוד את הקב"ה, ויש צורך ב"נעבד מורגש" - דבר מוחשי שאפשר לכוון אליו.
וממשיך ריה"ל שגם אנחנו מדברים היום על בית המקדש, על הכרובים, על בית כנסת שיש בו ארון קודש - נמצא שגם אנחנו מכוונים את הפניה שלנו לריבונו של עולם דרך דבר ממשי, ואם כן מה היתה טעותם של עם ישראל? מהו החטא?
מבאר ריה"ל שההבדל בין הכרובים לבין העגל הוא האם יש ציווי או אין - האם עבודת ה' וההדרכה האלוקית הן מלמעלה, נמשכות מסיני, או שהן באות מלמטה. על כך אומר הכוזרי (לפי תרגום אבן תיבון) "שורש האמונה הוא שורש המרי". זוהי ההבנה היסודית - מהיכן הכל מתחיל.
ההבחנה הזו הוא עיקר היסוד של ספר הכוזרי, וזהו יסוד של חיים או מוות. כאשר ישנה הבנה שכל הבסיס של עבודת ה' מושתת על הציווי וההדרכה של ריבונו של עולם - יש כאן חיים. אם חס וחלילה זה לא כך - התוצאה היא הפוכה מחיים.
את היסוד הזה ראינו אצל מורנו ורבנו בכל מהלך הזמן שזכינו להסתופף בצל קורתו. לא לחינם היה הרב צבי יהודה זכר צדיק לברכה חוזר ומדגיש "ספר הכוזרי, שעיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו". היסוד של הכל הוא להבין שכל עבודת ה', כל התורה שאנו לומדים וכל המצוות שאנו מקיימים, כל החיים שלנו - תלויים בציווי האלוקי ובהדרכה האלוקית. ואפשר להביא לכך עשרות דוגמאות.
יהודי חי
זכינו לראות בעינים יהודי חי. כאשר יהודי חי - אז ישנם דברים שמכאיבים, כי בשר מת אינו מרגיש ולא חש. אצל הרב צבי יהודה זצ"ל ראינו צעקות, ושמענו צעקות מתוך תחושות של כאב. ומאידך גיסא, ראינו שמחה של חיים, משום שכשאדם הוא חי אז התגובות שלנו שונות לגמרי.
פעם היינו רוקדים בשמחת תורה מהישיבה הישנה לבית הרבנים הראשיים, הרב ניסים והרב אונטרמן זכרם לברכה, הדרך היתה דרך ארוכה והיום היה יום עם שמש מעיקה, והרב צבי יהודה היה רוקד עם כל הישיבה. הרב צבי יהודה כבר לא היה צעיר, הוא סבל מקשיים ברגלים ובהליכה, והתלמידים רצו שהוא ינוח, הציעו לו כסא וביקשו ממנו לנוח ולשבת. תגובתו היתה "הארון נושא את נושאיו" - הוא לא הרגיש עייפות וטורח. כשאדם שמח עם התורה אז לא הגוף נושא אותו, אלא התורה.
חיות של תורה מוכרחה להיות מושתתת על הפניה מלמעלה "שורש האמונה הוא שורש המרי", והחילוק הוא בין חיים או מוות.
הפגישות עם גדולי ישראל
הרב צבי יהודה, זכר צדיק לברכה, זכה להיפגש עם הרבה מגדולי ישראל, והוא היה מספר עליהם סיפורים, באריכות ובפרוטרוט הוא סיפר על כל דבר, על כל ניע וזיע של אותו גדול, כל תגובה של אותו גדול, איך הוא היה לבוש ואיך הוא הקפיד על הלבוש. לפעמים שאלנו את עצמנו - מה זה משנה? אבל זה היה חשוב. הפגישה שלנו עם גדולי התורה היא חלק מהתורה מסיני. כשם שהפגישה שלנו איתו היתה תורה מסיני, כך נפגשנו באמצעותו גם עם החפץ חיים ועם עוד גדולי ישראל, כשכל פרט משנה וחשוב. ועל כל פרט הוא היה חוזר עשרות פעמים, משום ש"משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים", את התורה צריך למסור, והתורה אינה רק המצוות אלא היא החיים. עשרות פעמים הוא הסביר מדוע גדול שימושה יותר מלימודה, כי שימושה של תורה הוא החיים, ולכן הפגישה שלנו עם אותם גדולים באמצעות הסיפורים האלה היא פגישה שאיתה אנחנו מקבלים את התורה מסיני, וכמו שכותב הרמב"ן על הפסוק "השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך..." 2 ש'הדברים' הם לא רק עשרת הדיברות, אלא גם המערכת כולה, הענן והערפל והברקים, כי תורה מסיני היא הטבעה של חיות בכלל ישראל, וחיות זה הכל. אין חלקים בחיים.
היסוד של היחס לארץ ישראל, של היחס לתורה, של היחס לכבוד התורה, הוא היסוד שהתורה היא חיה מתוך הציווי האלוקי. כל ההנהגה היתה מושתתת על הבסיס הזה, מה שהוא קיבל זה חיים ומה שהוא נתן זה חיים. התורה היא חיה, והתגובות של אדם חי למה שעובר עליו מחולקות ביסודן מתגובות של מי שחלילה אינו חי. לפעמים אנשים תמהו על התנהגותו, איך אפשר להתנהג כך? אבל מי שזוכה להבין מהי תורה, מה זה חיים של תורה, מהו יהודי של תורה - מבין שזה משהו אחר!
כל המציאות צריכה להיות מושתתת על "משה קיבל תורה מסיני", אין תורה אחרת - התורה היא מסיני. אני צריך לרצות להיפגש ולראות את התורה שקיבלנו בסיני. גם החידושים שלנו, העמל שלנו בתורה - הוא להבין את מה שקיבלנו. כל התחושות שלנו יכולות להיות בנויות רק על מה שאנחנו מקבלים, על מה שיש בשולחן ערוך ועל מה שאנחנו זוכים להיפגש בעינינו, בצורה בלתי אמצעית, עם גדולים מישראל. התורה היא חיים, בתנאי שהיא ניתנת מסיני ומסורה מדור לדור. זהו היסוד שזכינו לקבל אצל מורנו ורבינו זכרונו לברכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
