ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
- מדורים
- ישיבת בית אל
- אזכרה לרצי"ה קוק זצ"ל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל
הגעתי לישיבה בשנים האחרונות של רבינו, זכיתי לשמוע ממנו קצת שיעורים, וגם להיות עם רבינו בבית יחד עם חבורת תלמידים שליותה אותו בשנים האחרונות. אולם למרות ההיכרות הקצרה - בגלל האישיות המיוחדת של רבנו, גם אצל מי שהיה נפגש איתו פעם אחת השאירה הפגישה רושם, וודאי אצל מי שנפגש יותר מפעם אחת. בגמרא מסופר על רבי שראה את ר' מאיר מאחוריו, ובאמת כשהיינו אצל רבינו ראינו שאצל אנשים גדולים - מרוב גדלותם מספיק להיפגש קצת כדי להיות מושפע מהם, כל האישיות שלהם משפיעה עליך והולכת איתך.
ב. חיוניות של תורה
אחד הדברים המיוחדים אצל רבינו הוא החיוניות - כל דבר הוא היה עושה עם כל האישיות. בדרך כלל יכולת הריכוז של אדם היא מוגבלת, יש לבני אדם שעות שבהם הם יותר ממצים את הכוחות ויש שעות שפחות, אבל אצל רבינו ראינו יכולת ריכוז עצומה, וכל דבר הוא עשה מתוך כל האישיות והחיוניות, הדברים אצלו היו תמיד חיים. העניין המרכזי של 'שימוש תלמידי חכמים' הוא שהתורה צריכה להיות חיה, והדבר התקיים אצל רבינו, שרבים מתלמידיו שהיו כאלה שבתורתם אין הרבה חיים, הפכו להיות כאלה שהתורה שלהם חיה.
את התפיסה הזו, שצריך לחיות כל רגע, ביטא רבינו בכל מיני צורות והזדמנויות. פעם בסעודת ליל שבת שוחחנו קבוצת תלמידים יחד, ואחר כך התעניין רבינו אצל אחד התלמידים - על מה שוחחתם? ענה לו התלמיד 'סתם'. התלמיד חטף על הראש - 'בן אדם זה לא סתם! אין דבר כזה 'סתם'!'
ג. תורה שיש לה בית אב
התורה של רבינו היתה תורה שיש לה בית אב. ראשית במובן הכי פשוט, רבינו התמסר כל כולו להפיץ את התורה של מרן הרב. 'תורה שיש לה בית אב' הוא עניין מאוד משמעותי, היא מבטאת את ההמשכיות. כשהיינו שומעים את רבינו אז גם כאשר לא היה שום חידוש בדבריו - הכל היה חידוש גדול, כי בכל שיחה שהיינו שומעים היתה תחושה שהדברים משתלשלים ממעמד הר סיני דרך משה רבינו וכל תלמידי חכמים דרך מרן הרב ועד רבינו. כששמענו את רבינו קורא פסוק, התחושה שלנו היתה שונה לגמרי מאשר אם שמענו אדם אחר קורא את אותו הפסוק. אומרים שלפני שהכרתי את רבינו היו בשיעוריו שפע של רעיונות, אבל אני הייתי בתקופה שבה רבינו חזר הרבה על היסודות, את אותה השיחה אמר רבנו מאות פעמים כאילו הוא אומר אותה בפעם הראשונה, ולמרות זאת אף אחד לא היה מתעייף, כי הכל נאמר תמיד באותה חיוניות. לכן כשאני קורא סיכומים של שיעורי רבינו, אפילו אם לא מדובר בשיחה ששמעתי אותה - אני רואה את הדמות מול עיני. כשנפגשים עם אנשים גדולים עם אישיות כל כך חיונית, אז תקופה קצרה נותנת יכולת לתאר תמיד את אותה חיוניות.
ד. הפיכת התורה הכללית של הרב לתנועה ודרך מעשית ברורה
תורה שיש לה בית אב היא תורה ודאית, תורה שאין בה ספיקות. מצד אחד, רבינו היה כל כולו המשך של מרן הרב, אבל אין לחשוב שהוא היה רק המשכיות ללא חידוש, להיפך - היה אצלו חידוש עצום, ובהקשר לכך אעמוד על נקודה אחת.
האישיות של מרן הרב היתה מאוד מאוד כללית, מרוב כלליות הוא כלל את הכל ודיבר על הכל. אבל לפעמים מרוב גודל, מרוב שכל הדעות והרעיונות כולם משובצים בדבריו, נוצר לפעמים מצב שבו כל אחד יכול לומר 'אני בשיטתו של מרן הרב', כי כל אחד שאומר משהו - ימצא לו מקור בדברי הרב, אפילו אם מדובר ברעיונות המהפכניים ביותר. כמובן שזו תפיסה לא נכונה של מרן הרב, וכדי להבין באמת את שיטתו צריך לראות את כל תורתו כולה, לא לתפוס רק פסקה אחת ולומר 'זה מרן הרב'; אבל בכל אופן, תורה כוללת כזו - קשה לה לייצר דרך ותנועה ממשית מעשית. וכאן באה העבודה העצומה של רבינו, שהפך את תורת הרב מתורה שכוללת הכל לתנועה ממשית שקשורה לדברים מוגדרים, למעשים מוגדרים, לבית מדרש מסויים ולאנשים מסויימים. המפעל הגדול של רבינו היה להפוך תורה לתנועה.
ה. כלליות ועצמיות
רבינו בנה זן חדש של תלמידי חכמים, תלמידי חכמים של ארץ ישראל. לא נרחיב בעניין כי יש לרבינו הרבה שיחות על העניין, על ערכה של ארץ ישראל, על ערכם של תלמידי חכמים בארץ ישראל, על תורה בארץ ישראל ועל ההבדל בין תורת ארץ ישראל לתורת חוץ לארץ.
על שני יסודות דיבר רבינו רבות - הכלליות והעצמיות, ולא היו אצלו זיופים.
היסוד הראשון הוא השייכות אל הכלל. רבינו חי כל הזמן ב'ספירה' של מה שקורה בכלל, של האחריות על מה שקורה בכלל, וכאשר מישהו התבטא בבמה ציבורית התבטאות שהיא נגד יסוד אמוני הוא מיד היה מגיב, כותב מכתב. היתה לו כל הזמן אחריות על הכלל, הקשבה לכלל, וכמובן הוא היה שמח בשמחת הכלל ומצטער בצער הכלל.
היסוד השני הוא העצמיות. הוא לימד אותנו שכאשר שעושים ואומרים דברים אין לחשוב איך הם נשמעים, אלא לעשות אותם בגלל האמת שלהם. אם אתה שייך למקור - אתה נהפך להיות עצמי, וזה מה שהביא את הגבורה הגדולה ואת האמירות הברורות של רבינו.
כשמרן הרב הגיע לארץ ישראל ונהיה רב ראשי, הוא כל הזמן ניסה לאחד את כל הזרמים, ללכת לרוחם של אנשי הישוב הישן ושל אנשי הישוב החדש, של הדוגלים בהסתגרות ושל הדוגלים בהשתלבות, הוא ניסה לחבר בין רוחות ורעיונות שונים, ולראות איך כל הכוחות השונים יכולים ליהפך לעניין אחד. אפשר לומר שמרן הרב השקיע את המאמץ בלהיות מעל כולם ומתוך כך להביא את כולם, ומשמעות הדבר היתה להסתדר עם כולם, להשתלב ולא להתבלט.
שיטתו של רבינו היתה שיטה אחרת. ודאי שצריכים להתאמץ לחבר את כולם, אבל הדרך של רבינו לכך היתה "התורה הגואלת". אנחנו נאמר את האמירה שלנו, אמירה שתהיה תורה גדולה וברורה, ובתוך תוכה היא כוללת את הציר המרכזי שסביבו האומה יכולה להתאחד, ומתוך כך יתחברו בסופו של דבר כל הזרמים. את התורה הזו הוא אמר בלי חשבונות, בצורה ברורה, בלי לבוא ולומר 'אני חושב בפנים ככה אבל אני אומר בחוץ אחרת'. אם אתה חושב על דבר שהוא אמת ומקורי ומתאים לגאול את הדור - תאמר אותו פעם אחת, שתי פעמים שלש פעמים ועוד פעמים רבות, ובסופו של דבר האמת הזו הולכת וכובשת את הלבבות. העקשנות העצומה הזו של רבינו היא זו שהביאה לכך שאנו רואים היום כמה תלמידים ותלמידי תלמידים יש לו, ועד כמה הדברים עשו את הרושם שלהם. הכל בזכות ההתמדה העצומה באמירת האמת.
ו. עצבים של ברזל
לשיחה האחרונה של רבינו, עליה הוא חזר בשנה האחרונה כמעט בכל מוצאי שבת, אנו קוראים 'עצבים של ברזל', ומי שלא שמע אותה מפיו - אין לו את אותו הכוח שיש למי שכן שמע. בשיחה זו תיאר רבינו את הדמות הענקית של משה רבינו, כאשר הוא יורד מן ההר. כדרכו של הרב צבי יהודה, שהיה מתאר כל דור וכל מאורע בצורה כל כך חיונית, ומעביר אותך לאוירה של אותו מאורע, וגם כאן הוא העביר אותנו לרגשות הנוראיים של משה רבינו בשעה שהוא יורד מן ההר בשיא הקדושה, ואז הוא רואה את העגל ואת הריקודים סביבו. כאן יש צורך לפעול מתוך עוצמה גדולה, ולכך קרא הרב צבי יהודה "עצבים של ברזל". לא לעשות דברים שלא מתוך גודל, אלא להאמין בגודל, ולהאמין שהגודל לא בא ביום אחד, צריך להתמיד בו ובלי סוף לזכור את העניין הזה. אחר כך דיבר רבינו על אליהו הנביא, שב'עצבים של ברזל' שלו היה איזה שהוא דבר שדורש תיקון, אבל גם אליהו מתקן בעוד ברית ועוד ברית.
שיחה זו היתה ודאי השיחה שהכינה אותנו לשנים שבהם אנו נמצאים. אנחנו רוצים להמשיך עם האור הגדול, לרכוש את העצבים של ברזל שהיו לרבינו, וגם לנו יהיו בעזרת ה' הרבה עצבים של ברזל. נמשיך באמירת האמת ובהבהרת הדברים, ובסופו של דבר נכבוש את כל הלבבות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
