ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- ספריה
- קבעוני לדורות
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דקלה אלואי ז"ל
אם אכן מתברר עד היכן מגיעה תביעת "לך כנוס", ומהותה של הרֵעות מצד היבטיה הפנימיים - מתחדשת בפורים, אזי מדוע חוגגים שני ימים שונים 1 בי"ד ובט"ו באדר, ומתחלקים לאוכלוסיה של "מוקפות חומה מימות יהושע בן נון" וציבור של עיירות וכפרים, ולא קרב זה אל זה?
בחינת העניין קשורה הן למושג ההלכתי של "'לא תתגודדו' 2 - לא תעשו אגודות אגודות" 3 , הן להבנת הדרך שבה נבנית האחדות באמתיותה 4 .
מושגים אלו מלמדים כי חומרתו של הפיצול ועיוותיה של המחלוקת - אינם בעצם הגוון של האנשים, או בעצם השוני בין הפרצופים והדעות 5 . אדרבה, חז"ל ביארו לנו בחוכמת הקודש 6 - "כשם שפרצופיהם אינם שוים כך דעותיהם אינן שוות". לאמר, כפי השוני הטבעי , הנשמתי - שבא לידי ביטוי בלבוש הגופני והפרצופי 7 , כך גם השוני של האופי 8 ושל הדעות במובנן של תפיסות עולם 9 . ממש כמו שהתורה מתוארת כ"פטיש יפוצץ סלע" 10 ומתחלקת ל"שבעים לשונות" 11 ודווקא בגלל שאלוקית היא , אזי כל "דִבּוּר וְדִבּוּר שיצא מפי הקב"ה נחלק לשבעים לשונות" ונכללים בתורה אותם שבעים גוונים שונים 12 המחוברים כולם 13 אל המקור האחד, האלוקי 14 .
כאן נקודת המבחן!
אם יודע כל אחד לזהות 15 באמת ובכנות את ייחודו 16 , ומתוך כך נפתָח להכיר בייחודו של זולתו, ולתת לכך מקום ערך וסיוע 17 , ובהקשר זה - אין סתירה כלל בין אהבה לתוכחה 18 ובין אחדות לביקורת 19 , או אז נבנית האמת כולה במילואה בעָצמתה ובטהרתה. לכן אם יזהו אנשי הערים המוקפות את עצמם ואת תפקידם וילכו לחגוג בט"ו, ומשום כך יתנו מקום לאנשי העיירות והכפרים לזהות את ייחודם ולחגוג בי"ד - או אז נבנית אחדות כוללת , אמִתית, שאין בה דחיקת גוון אחד מחוץ לתמונה 20 , ומאידך, אין בה פרטיות מנותקת ומנוכרת 21 אלא "יחד, כולם קדושה לך ישלשו", "ונותנים רשות זה לזה להקדיש ליוצרם" 22 , וכך ינהגו גם אנשי העיירות והכפרים כלפי זיהוי עצמיותם ביחס לערים המוקפות חומה. מתוך כך שמחת המצווה של פורים תפרוץ ותרבה עוד יותר בגלל ההשתייכות 23 לאחדות אמתית וטהורה כזאת, ובכך תטוהרנה כל הקטנוניות והחשדנות, כמו גם האנוכיות 24 .
אשר על כן, לא בכדי נקבע עניינן של "המוקפות חומה" דווקא מימות יהושע בן נון, ולא רק מימות אחשורוש 25 . אחד הנימוקים לקביעה זאת, קשור לעניינה של ארץ ישראל ולמהותה, שמפני כבודה של ארץ-חיינו 26 , נקבעות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון. אין זה כבוד חיצוני אלא מפני ערכה 27 של הארץ שהיא מקור האחדות 28 והערבות ההדדית, ורק בה יתקיים בנו - "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" 29 . אמנם יש כאן שוני בין השבטים וגוון בין הנחלות, אבל הכל עולה לקנה אחד , כפי האחדות האלוקית של השראת השכינה בעם ובארץ כאחד 30 . בזכרונה של ארץ ישראל, טמון, אפוא, גם יסוד האחדות האמִתית שמכוחו נסוב "לך כנוס", שהוא שורשו של הניצחון על עמלק, באחדות לעומת הפיצול, כאשר נבנית עצמיותנו האישית, המשפחתית, התורנית, התרבותית, הלאומית והעולמית 31 . שאֶל כל אלו מנסָה הנשמה להתחבר ולהשתייך ביתר שאת בימי הפורים 32 .
ל. לב שמח, עַיִן טובה ולשון נקייה
אם אכן מתעוררת בימי הפורים התחושה הפנימית של ההשתייכות לנשמה הישראלית, ובאמת, מתוך כך אמורים להתגלות גם רבדיה היותר עמוקים של האישיות הפרטית, אזי עשוי האדם להתחבר אל הטהרה של הנשמה , חיבור שיהיה בכל נימי נפשו , ללא מחיצות, ללא שחיקה, ללא עיכובים רגילים של חיי היום יום 33 . בשעות חיבור שכאלו, עת קוראים במגילה על הגלגל המסתובב 34 , עת נפתחים, נפעמים ומתחדשים מגודל הופעת המהלך האלוקי, דרך מעשה בני האדם 35 , ומצרפים לכך את עשיית ההלכות 36 של משלוח מנות ומתנות לאביונים 37 - כל אלו יחד פועלים על הנפש במועדם של ימים מיוחדים אלו, את פעולת הטהרה בתוך מערכת החיים הטבעיים 38 .
אז אמור להתגלות הלב השמח בעצם מציאותו, לב בשר ולא לב אבן 39 , לב באמת פתוח, רגיש ולא אטום ושָחוּק, לב טהור בטהרה האלוקית 40 .
הלב הזה מביא לעין טובה 41 . הרבה דברים שליליים כוחם רק בדמיון, בסחף, באיבוד הפרופורציות 42 . משעה שמתקלפים מהקליפות החיצוניות, ומתגלה התוך האלוקי 43 , אין מקום לעין רעה 44 , לקפדנות 45 , לקנאה 46 , להתחשבנות, לחטטנות ולקטנוניות.
ולכן, מתגברת האמונה כי "בצלם אלקים עשה את האדם" 47 ומתחזקת התחושה של "ישמח ה' במעשיו" 48 , וכל הדבקות בטוב האלוקי וביושרו - מתמקדת ב"יתמו חטאים מן הארץ" 49 , ולא בחוטאים 50 . השאיפה אל הטוב והגעגועים אל הטוהר 51 , רק הולכים ומתגברים עד כלות הנשמה 52 , בכל עָצמתה.
ולכן אַל להם לימי הפורים להיות חלילה 'פסק זמן' המתיר את כל האסור בדיבור במשך השנה 53 . לשונו של האדם בשעת האמת הזאת, צריכה להיות לשון נקייה , עדינה, מסייעת, מתקנת, מעודדת, אוהבת ומאחדת 54 .
לא עת של זִלְזוּל ולעג, 'ירידות' על אנשים ודעות 55 , ולא זמן של חופש מופקר 56 , אלא אדרבא, ביטויים של אמת, טוב וטוהר. וב'כוסו' גם ניכר האדם 57 , האם אז הוא מגלה את חיבורו העמוק אל האמת 58 או שמא הגיע רק עד הרבדים השטחיים בלבד 59 , ושאותם הוא מוציא החוצה ללא ערך וללא תוכן 60 .
^ 1 על פי אסתר ט', כא.
^ 2 דברים י"ד, א.
^ 3 מסכת יבמות יג ע"ב.
^ 4 פירוש 'עולת ראי"ה', ח"א, עמ' של-שלא, על "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם".
^ 5 שהרי נאמר באבות פ"ה מכ"א: "כל מחלקת שהיא לשם שמים - סופה להתקיים".
^ 6 מסכת ברכות נח ע"א.
^ 7 הרחבת עיקרון זה - ב'תפארת ישראל' למהר"ל, פ"ז.
^ 8 אלא שצריך להשתדל לנקות עד כמה שיותר, את הנגיעות האישיות, והשוחד העצמי.
^ 9 גם בדברי הרמב"ם ב'י"ד החזקה' וב'מורה נבוכים', הלכות דעות שהן הלכות הנפש והמידות, קשורות להלכות של אמונות ותפיסות עולם. כגון: הלכות דעות פ"ב ו'מורה נבוכים' ח"ג פ"מד.
^ 10 על פי נבואת ירמיהו כ"ג, כט.
^ 11 על פי מסכת שבת פח ע"א, דברי ר' ישמעאל, שם.
^ 12 הרחבה בפירושי רש"י ותוספות בשבת שם.
^ 13 בין במודע ובין שלא במודע.
^ 14 "וכולם מפי רועה אחד נתנו" - על פי מסכת חגיגה ג ע"ב.
^ 15 "דובר אמת בלבבו" - תנא דבי אליהו פכ"א, ופירוש 'עולת ראיה', ח"א, עמ' קא-קב.
^ 16 על פי מסכת סנהדרין לח ע"א.
^ 17 הרחבה בספר 'אורות', 'אורות התחיה', יח, ובספר 'לנתיבות ישראל', ח"ב, עמ' רכו-רכז.
^ 18 בראשית רבה נו, בעניין "והוכיח אברהם".
^ 19 על פי דברי ר' יוחנן בן נורי בתיאור התנהגותו של ר' עקיבא - מסכת ערכין טז ע"ב.
^ 20 ל"בל ידח ממנו נדח" (שמו"ב י"ד, יד).
^ 21 הרחבה בויקרא רבה ד, כ, בעניין דברי רשב"י על אלעזר.
^ 22 מתוך תפילת 'יוצר אור' בשחרית, ומתוך תפילת 'קדושה' בצבור. על פי ישעיהו ו', ג, ו'ילקוט שמעוני' שם על "וקרא זה אל זה ואמר".
^ 23 מצד עצם הנשמה ולא מצד ההישגים וההבלטה האישית.
^ 24 וזוהי עוד בחינה של "פורים כיום הכפורים" בהסברת אותן חולשות, ובחשיפתה של השייכות הפנימית המזגית.
^ 25 על פי מגילה ב ע"ב.
^ 26 תלמוד ירושלמי, מגילה פ"א ה"א, דברי ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי.
^ 27 כמו שכיבוד הורים מוסיף ערך לאדם המכבד ומבטא בכך שאינו כפוי טובה, ואיננו נבל - על פי הרמב"ן, דברים ל"ב, ו.
^ 28 וכן מובא בסנהדרין מ"ג-מ"ד בעניין "הנגלות והנסתרות".
^ 29 שמו"ב ז', כג, ובזוהר פרשת 'פנחס' רעג.
^ 30 כמו פירוש ר"י אברבנאל לדברים י"ב, ו, בעניין "המקום אשר יבחר ה'" - כמקום המלמד על כלל ארץ ישראל.
^ 31 סנהדרין דף כ ע"ב.
^ 32 ובהרחבה פירוש 'כלי יקר' בראשית י"ב ובראשית כ"ב. ובדברי 'שם משמואל', פורים, תרמ"א.
^ 33 לעומת "שאור שבעיסה" - ברכות יז ע"א.
^ 34 ולכן אין לקרוא את המגילה למפרע, שלא על פי סדריה והשלמים שנכתבו ברוח הקודש - מגילה יז ע"א.
^ 35 כפי אחד ההיבטים של "אי אמירת" הלל בפורים, כי קריאת המגילה היא בעצמה כמו אמירת ההלל - על פי מגילה יד ע"א.
^ 36 כמו 'דרך החיים', בסידור 'אוצר התפילות' ח"ב, דיני פורים עמ' כו.
^ 37 אסתר ט', ומגילה ד ע"ב.
^ 38 הרחבה ב'דרך ה'' לרמח"ל, ח"ב פ"ב.
^ 39 יחזקאל ל"ו, כו.
^ 40 פירוש רד"ק שם.
^ 41 אבות פ"ב משניות ט"ז-י"ז.
^ 42 'עין אי"ה', ברכות, ח"ב, פ"ט, עמ' 277-274.
^ 43 כפי שלמדנו לעיל, כגון: פיסקאות ו-י; יג-יז.
^ 44 עוד על כך בפירוש ה'בן איש חי' לאגדות הש"ס, 'בן יהוידע', לברכות טז ע"ב, לתפילת רבי יהודה הנשיא.
^ 45 כתפילת 'אלוקי נצור...' אחרי תפילת העמידה.
^ 46 וכן בנבואת ישעיהו י"א על "וסרה קנאת אפרים".
^ 47 בראשית א', כו-כח; ב', ד-ט.
^ 48 תהלים ק"ד, לב.
^ 49 שם לה.
^ 50 על פי ברכות י ע"א - דברי ברוריה אשת רבי מאיר לאישָהּ.
^ 51 הרחבה בספר 'אמונות', לרב ישראל הס זצ"ל, ח"ב עמ' 185-175.
^ 52 עוד על כך, רבי יעקב מעמדין, בסידור 'בית יעקב', עמ' רעב-רעג.
^ 53 ולכן החיוב על נזק, כדברי 'ערוך השלחן', 'אורח חיים', ח"ג, תרצ"ה, י.
^ 54 מעין דברי 'אורחות צדיקים', 'שער השתיקה'.
^ 55 כמו התיאור של מחלוקת שלא לשם שמיים, בערבוב של משקעים אישיים - על פי 'יערות דבש' דרוש ב, ח.
^ 56 כביכול בעת שתייה, נפרצים הגדרים כי חלילה אי אפשר לדרוש מהאדם משמעת עצמית.
^ 57 על פי עירובין סה ע"ב.
^ 58 כולל השליטה העצמית בכוח הדיבור.
^ 59 כאשר הם אינם שיכים כלל ועיקר למהותו של החג.
^ 60 גם אם הדבר איננו ידוע, צריך לעשות כל מאמץ להתכונן כראוי לטהרתם של ימי הפורים.
^ 2 דברים י"ד, א.
^ 3 מסכת יבמות יג ע"ב.
^ 4 פירוש 'עולת ראי"ה', ח"א, עמ' של-שלא, על "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם".
^ 5 שהרי נאמר באבות פ"ה מכ"א: "כל מחלקת שהיא לשם שמים - סופה להתקיים".
^ 6 מסכת ברכות נח ע"א.
^ 7 הרחבת עיקרון זה - ב'תפארת ישראל' למהר"ל, פ"ז.
^ 8 אלא שצריך להשתדל לנקות עד כמה שיותר, את הנגיעות האישיות, והשוחד העצמי.
^ 9 גם בדברי הרמב"ם ב'י"ד החזקה' וב'מורה נבוכים', הלכות דעות שהן הלכות הנפש והמידות, קשורות להלכות של אמונות ותפיסות עולם. כגון: הלכות דעות פ"ב ו'מורה נבוכים' ח"ג פ"מד.
^ 10 על פי נבואת ירמיהו כ"ג, כט.
^ 11 על פי מסכת שבת פח ע"א, דברי ר' ישמעאל, שם.
^ 12 הרחבה בפירושי רש"י ותוספות בשבת שם.
^ 13 בין במודע ובין שלא במודע.
^ 14 "וכולם מפי רועה אחד נתנו" - על פי מסכת חגיגה ג ע"ב.
^ 15 "דובר אמת בלבבו" - תנא דבי אליהו פכ"א, ופירוש 'עולת ראיה', ח"א, עמ' קא-קב.
^ 16 על פי מסכת סנהדרין לח ע"א.
^ 17 הרחבה בספר 'אורות', 'אורות התחיה', יח, ובספר 'לנתיבות ישראל', ח"ב, עמ' רכו-רכז.
^ 18 בראשית רבה נו, בעניין "והוכיח אברהם".
^ 19 על פי דברי ר' יוחנן בן נורי בתיאור התנהגותו של ר' עקיבא - מסכת ערכין טז ע"ב.
^ 20 ל"בל ידח ממנו נדח" (שמו"ב י"ד, יד).
^ 21 הרחבה בויקרא רבה ד, כ, בעניין דברי רשב"י על אלעזר.
^ 22 מתוך תפילת 'יוצר אור' בשחרית, ומתוך תפילת 'קדושה' בצבור. על פי ישעיהו ו', ג, ו'ילקוט שמעוני' שם על "וקרא זה אל זה ואמר".
^ 23 מצד עצם הנשמה ולא מצד ההישגים וההבלטה האישית.
^ 24 וזוהי עוד בחינה של "פורים כיום הכפורים" בהסברת אותן חולשות, ובחשיפתה של השייכות הפנימית המזגית.
^ 25 על פי מגילה ב ע"ב.
^ 26 תלמוד ירושלמי, מגילה פ"א ה"א, דברי ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי.
^ 27 כמו שכיבוד הורים מוסיף ערך לאדם המכבד ומבטא בכך שאינו כפוי טובה, ואיננו נבל - על פי הרמב"ן, דברים ל"ב, ו.
^ 28 וכן מובא בסנהדרין מ"ג-מ"ד בעניין "הנגלות והנסתרות".
^ 29 שמו"ב ז', כג, ובזוהר פרשת 'פנחס' רעג.
^ 30 כמו פירוש ר"י אברבנאל לדברים י"ב, ו, בעניין "המקום אשר יבחר ה'" - כמקום המלמד על כלל ארץ ישראל.
^ 31 סנהדרין דף כ ע"ב.
^ 32 ובהרחבה פירוש 'כלי יקר' בראשית י"ב ובראשית כ"ב. ובדברי 'שם משמואל', פורים, תרמ"א.
^ 33 לעומת "שאור שבעיסה" - ברכות יז ע"א.
^ 34 ולכן אין לקרוא את המגילה למפרע, שלא על פי סדריה והשלמים שנכתבו ברוח הקודש - מגילה יז ע"א.
^ 35 כפי אחד ההיבטים של "אי אמירת" הלל בפורים, כי קריאת המגילה היא בעצמה כמו אמירת ההלל - על פי מגילה יד ע"א.
^ 36 כמו 'דרך החיים', בסידור 'אוצר התפילות' ח"ב, דיני פורים עמ' כו.
^ 37 אסתר ט', ומגילה ד ע"ב.
^ 38 הרחבה ב'דרך ה'' לרמח"ל, ח"ב פ"ב.
^ 39 יחזקאל ל"ו, כו.
^ 40 פירוש רד"ק שם.
^ 41 אבות פ"ב משניות ט"ז-י"ז.
^ 42 'עין אי"ה', ברכות, ח"ב, פ"ט, עמ' 277-274.
^ 43 כפי שלמדנו לעיל, כגון: פיסקאות ו-י; יג-יז.
^ 44 עוד על כך בפירוש ה'בן איש חי' לאגדות הש"ס, 'בן יהוידע', לברכות טז ע"ב, לתפילת רבי יהודה הנשיא.
^ 45 כתפילת 'אלוקי נצור...' אחרי תפילת העמידה.
^ 46 וכן בנבואת ישעיהו י"א על "וסרה קנאת אפרים".
^ 47 בראשית א', כו-כח; ב', ד-ט.
^ 48 תהלים ק"ד, לב.
^ 49 שם לה.
^ 50 על פי ברכות י ע"א - דברי ברוריה אשת רבי מאיר לאישָהּ.
^ 51 הרחבה בספר 'אמונות', לרב ישראל הס זצ"ל, ח"ב עמ' 185-175.
^ 52 עוד על כך, רבי יעקב מעמדין, בסידור 'בית יעקב', עמ' רעב-רעג.
^ 53 ולכן החיוב על נזק, כדברי 'ערוך השלחן', 'אורח חיים', ח"ג, תרצ"ה, י.
^ 54 מעין דברי 'אורחות צדיקים', 'שער השתיקה'.
^ 55 כמו התיאור של מחלוקת שלא לשם שמיים, בערבוב של משקעים אישיים - על פי 'יערות דבש' דרוש ב, ח.
^ 56 כביכול בעת שתייה, נפרצים הגדרים כי חלילה אי אפשר לדרוש מהאדם משמעת עצמית.
^ 57 על פי עירובין סה ע"ב.
^ 58 כולל השליטה העצמית בכוח הדיבור.
^ 59 כאשר הם אינם שיכים כלל ועיקר למהותו של החג.
^ 60 גם אם הדבר איננו ידוע, צריך לעשות כל מאמץ להתכונן כראוי לטהרתם של ימי הפורים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
