ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
מרבני תכנית הלימוד 'לב לדעת'
שאלה זו נובעת מהנחת יסוד שהאמונה היא אמצעי בלבד לשם הגעה ליעד כלשהו, וללא יעד זה – אין משמעות לאמונה ח"ו; אך לאמתו של דבר, האמונה במציאות ה' אינה אמצעי למשהו אלא היא עיקר בפני עצמו, מטרה לעצמה.
במאמרי חסידות מבואר בהרחבה, שהמשמעות האמתית של המושג "אמונה" היא הכרה על־שכלית של יהודי בקדוש ברוך הוא, שמציאותו היא למעלה מעלה מהגבלות השכל וההיגיון ואינה נתפסת בהן. הכרה זו אינה נובעת מהבנתו של היהודי, אלא מהתגלות הבורא בנשמתו. בלשון האדמו"ר הזקן: כיוון ש"המאור", הקדוש ברוך הוא, "הוא בהתגלות", לכן "שם שמים שגור בפי כל".
האמונה אינה הכרה רופפת וחיצונית של אדם פתי חסר דעת, אלא אדרבה, היא מהותו הפנימית והעצמית של היהודי, ולכן גם הקל שבקלים ימסור את נפשו על קידוש ה' ועל האמונה במציאות ה'. זו תמצית חייו.
האמונה בקדוש ברוך הוא היא עצם הקשר של האדם עם הבורא. היא היסוד, הבסיס והעיקר של כל חיי היהודי; ותוכנו של קיום תרי"ג המצוות הוא לגלות את ההתקשרות העצומה הזו בכל פרטי חייו, ולהביאה לידי ביטוי בפועל במעשה, דיבור ומחשבה.
קרוב אליך (663)
הרב יצחק גינזבורג
242 - האם מותר לבלות בקניון?
243 - אמונה בלי מצוות - שווה משהו?
244 - אל תעבור ב - 56
טען עוד
הניגודיות הקיצונית הקיימת באמונה מוצאת ביטוי קיצוני בדברי חז"ל "גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא" – הגנב הבא במחתרת, העלול אף לבוא לידי רציחה רחמנא ליצלן, פונה בטבעיות אל הקדוש ברוך הוא בו הוא מאמין בעומק נשמתו!
זו אם כן עבודת היהודי כל ימי חייו: לגלות את האמונה הטהורה שבנשמתו, על ידי הזדהות אישיותו, שכלו ומידותיו, עמה, עד כדי התנהגות מעשית בהתאם אליה.
חיים במציאות משונה הרב יונתן יעקב סנה
ר"מ בישיבת 'ערשנו רעננה'
בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רמה,ה) נפסקה ההלכה, כי בבוא האדם ללמד את בנו תורה - יתחיל בפסוק "תורה צוה לנו משה", ורק לאחר מכן ישנן לו את "שמע ישראל". לכאורה מתאים היה יותר שראשית נלמד את הילד על מציאות ואחדות ה', ורק אחר כך נעסוק עמו במצוות התורה שהגיעו דרך משה רבינו.
אך כאן בדיוק טמונה השלילה לתפיסה שהשתרשה בימינו, כי ייתכן להאמין מבלי שתהיה לכך השפעה ישירה על חיי היום יום. דומה הדבר למי שמכריז על מנהיג מסוים כיחיד שאין בלתו, אך בבחירות בקלפי מניח פתק למתחרה. ובמקרה שלנו, מאמין בה' אחד אך בוחר ביצר הרע ונותן לו להנהיג את חייו.
במציאות הלכתית פשוטה, אדם שעוזר לכל הזקנים בשכונה לעבור את הכביש, סועד רעבים ומלביש נזקקים, אך לא שומר שבת, הרי שיינו יין נסך ושחיטתו פסולה. לא משנה כמה יעמוד ויצהיר שהוא 'מאמין בלב' וכמה חסד יגמול, אין דבר שיכול להוות כיסוי לחילול שבת. שבת היא שבת, ובעצם כל מצווה – אף ה'קטנה' ביותר - נחשבת כ'קו אדום' שהחוצה אותו, מה לעשות... איננו שומר חוק.
בדורנו זה, כאשר מרבית עם ישראל כלל לא חונכו וטופחו ברוח ישראל סבא, צמח מושג חדש של 'אמונה ללא מצוות'. הכללים לא השתנו, אך המציאות הפכה מורכבת יותר. מחד, איננו יכולים לבטל את האמונה הזכה בחי העולמים – זו הממלאת את אולמות האירועים בבריתות מילה, ואת בתי הכנסת בחגיגות בר המצווה, ואף משליכה הלכתית במצבים מסוימים. מאידך, אל לנו לשכוח כי כשם שמצוות ללא אמונה הן כ"גוף בלא נשמה", כך בדיוק אמונה ללא מצוות - היא כ"נשמה ללא גוף", ובעולם המעשה אין לה שלימות.
מעלה חסרה הרב מלאכי קופמן
ראש ישיבת בני עקיבא 'תקוות יעקב'
מה עומד במרכז היהדות והתורה ומהי המטרה העיקרית של קיום המצוות?
יש הרואים את ההלכה כעומדת במרכז היהדות, היהדות כולה מסתובבת סביב המצוות וקיומן. לעומתם, יש הרואים במרכז היהדות את האמונה והגעגוע של האדם לאלוקים ואת המצוות כמרפא לגעגוע לקדוש ברוך הוא.
הסיפור המפורסם על הבעל שם טוב ששיבח את הנער שצעק 'קוקוריקו' ביום הכיפורים, וראה בו את הכוח שמעלה את התפילות של כולם, מציב את האמונה, הגעגוע והחיבור העמוק של האדם עם הקדוש ברוך הוא במרכז.
האם לאור זאת אמונה ללא מצוות שווה משהו? התשובה: כן! אמנם זו מעלה חסרה, אך היא משאירה את האדם מחובר לבורא עולם, ומאפשרת תקווה גדולה שמתוך כך יגיע למצוות וקיומן.
אדם הולך לאן שלבו מוליך אותו, ואם בלב יש אמונה היא תוביל אותו, וסופה שתשפיע על מעשיו של האדם ותחבר אותו למצוות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
