ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מידות
בסוגיה זו פסק אחד מגדולי הראשונים –הרשב"א, הלכה כרבי מאיר שבין כך ובין כך קרואים בנים:
"ואף על גב דרבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה הכא רבי מאיר קראי קדייק"
(שו"ת הרשב"א חלק א סימן קצד, שו"ת הרשב"א חלק א סימן רמב)
בדרך כלל ישנו כלל בפסיקת ההלכה שכשקימת מחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה אנו פוסקים כרבי יהודה ולא כרבי מאיר, בסוגיה זו פוסק הרשב"א הלכה כרבי מאיר שמדייק את דבריו מתוך הפסוקים. וכן פסק הגר"א ביורה דעה סימן קנט סעיף קטן ג.
כהמשך לסוגיה זו נביא את דבריו של אחד מגדולי תנועת החסידות, הגאון רבי מנחם מנדל מויטבסק (נולד בשנת ה'ת"צ בויטבסק שברוסיה), בספרו פרי הארץ.
רבי מנחם מנדל היה תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש תלמיד הבעל שם טוב, ורבו של רבי שנאור זלמן מלאדי בעל התניא מיסד חסידות חב"ד. בשנת ה'תקל"ז החליט רבי מנחם מנדל לוותר על הנהגת החסידות ולעלות לארץ ישראל בראש קבוצה של כשלוש מאותאיש, המכונה"עליית תלמידי הבעל שם טוב".
עלייה זו פתחה את הפתח להתיישבות היהודית בארץ ישראל, ומבחינות רבות היוותה יסוד לשיבת ציון של תלמידי הגר"א, ובהמשך לתנועה הציונית כולה.
"לאפרושימאיסורא באתי להזהירם (להפרישכם מאיסור באתי, ולהזהירכם), כיהודא ועוד לקרא במאמר הכתובועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם ח"ו, והוא שלא להתלוצץ מבני אדם עוזבי תורה...
ומלתאדפשיטא לי (והוא פשוט ויודע לי) וברור בשכלי כהגלות אחד הדברים הידועים לי שהוא (קלקול זה ביחס אל עוזבי תורה), סיבת הירידה והשפלות, והעניין (שאמרו חז"ל) בין כך ובין כך קרויים בנים, והוא (המתלוצץ, המתייחס לעוזבי התורה בשלילת היסוד של בין כך ובין כך קרואים בנים) מפריש עצמו מן הכלל להיות הוא פרטי. וכל השפעות כללות ישראל אין לו חלק עמהם. וזהו מאמר הפסוק: בתוך עמי אני יושבת, וכפירוש הזוהר הקדוש. ולשומע ינעם, ותבוא עליו שפע ברכה מכנסת ישראל בגשמי ורוחני, ויעלה מעלה מעלה".
(אגרת לחסידיו משנת ה'תקמ"ד, מובא בספר פרי הארץ בסוף מכתב ד)
רבי מנחם מנדל מזכיר בדבריו את דברי הזוהר על האשה השונמית המארחת את הנביא אלישע בביתה, כהכרת הטוב שואל אלישע איך יוכל לסייע לה, תגובתה של האישה השונמית שבתוך עמי אנוכי יושבת :
יֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אֱמָר־נָ֣א אֵלֶיהָ֘ הִנֵּ֣ה חָרַ֣דְתְּ׀ אֵלֵינוּ֘ אֶת־כָּל־הַחֲרָדָ֣ה הַזֹּאת֒ מֶ֚ה לַעֲשׂ֣וֹת לָ֔ךְ הֲיֵ֤שׁ לְדַבֶּר־ לָךְ֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ א֖וֹ אֶל־שַׂ֣ר הַצָּבָ֑א וַתֹּ֕אמֶר בְּת֥וֹךְ עַמִּ֖י אָנֹכִ֥י יֹשָֽׁבֶת:
(מלכים ב פרק ד)
הזוהר מלמד שאותו היום היה ראש השנה והקב"ה יושב במשפט לדון את העולם, וזו כוונת הנביא באומרו "היש לדבר לך אלהמלך", תגובתה של שאין היא רוצה לצאת מן הכלל אלא להיות בתוך עמה. אדם שיוצא מכלל ישראל בבקשות פרטיות גם חטאיו הפרטיים נזכרים בדין (זוהרכרךא (בראשית) פרשת ויצא דף קס עמוד ב).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
