חג בגלל שאכפת | הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) זצ"ל | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
קרוב אליך

קטגוריה משנית

697

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

חנוכה זה חג חשוב, אבל הוא לא כתוב לא בתורה ולא בתנ״ך. זה החג היחידי שהוא ממש חג, שלא כתוב. אפילו פורים, שהוא גם כן חג מדרבנן, בכל זאת כתוב בתנ״ך, במגילת אסתר. יש לחנוכה רק התייחסות לא ארוכה במסכת שבת.
מפורים, לעומת זאת, עושים הרבה יותר רעש. יש כמה מצוות ביום ההוא, וכשאומרים "שהחיינו" על מקרא מגילה צריך לכוון גם על הסעודה וגם על משלוח המנות, שגם הם ממצוות החג. בחנוכה, לעומת זאת, יש דבר שאין גם בפורים, ושהוא יוצא דופן גם מחגים אחרים, וזה - שלמרות שהימים האלה לא כתובים בתנ״ך, אומרים בהם בכל זאת הלל שלם. אין לנו דבר דומה. זה מוכיח שמההתחלה חגגו את החג הזה בתור חג גדול. יכול להיות שבזמן החשמונאים זה היה אפילו חג עוד יותר גדול.
ועל מה בדיוק?
את זה כל ילד בגן יודע: המכבים נלחמו ביוונים, כבשו את ירושלים, טיהרו את בית המקדש, וכשבאו להדליק את המנורה היה נס בשמן, והוא דלק שמונה ימים. השאלה היא - שאלה שמוכרת חמש מאות שנה, אפילו ה'בית יוסף' כבר שאל אותה – הרי השמן הטהור שמצאו שם בכל זאת הספיק ליום אחד, אז בעצם ביום הראשון לא קרה שום נס. אם כן, למה יש שמונה ימים של חג? היה צריך לציין רק שבעה ימים, מהיום השני והלאה. יש רשימה ארוכה של תירוצים, החל מכך שחילקו את השמן לכמויות קטנות, ועד לכך שעצם העובדה שמצאו את פך השמן, זה בעצמו היה נס. אבל יש קושיה גדולה בתוך העניין הזה, שהיא הרבה יותר חמורה: בעניין הזה יש הלכה ברורה שכאשר הקהל טמא, או כאשר הכהנים טמאים, עושים את הכל בטומאה במקדש. את כל הקרבנות עושים בטומאה, וזה מותר לפי ההלכה. אז מה בער להם כל כך לחפש פך שמן טהור? אם אין טהור, עושים את הכל בטומאה. אחר כך יעשו שמן חדש, ו'שלום על ישראל'.
תשובה אחת היא, שכל העניין היה לחנוך את בית המקדש כדי שתהיה בו עבודה בטהרה. בית המקדש לא הפסיק לעבוד בימי היוונים, הוא הרי לא נחרב ואף אחד לא נעל את השער. היה שם אפילו מישהו שקראו לו כהן גדול, והיה שם סדר מסוים. אלא מה, הכל היה הפקר. לאנשים שישבו שם לא היה אכפת משום דבר, והייתה שם גם עבודה זרה, והכל הלך ככה ביחד.
החשמונאים לא הסכימו לזה, הם החליטו למסור את הנפש על העניין. היו לא מעט יהודים שהתייוונו, אבל היו כאלה ששמרו אמונים למסורת, והיו גם לא מעט שהחליטו שהולכים עם העניין הזה עד הסוף. יש כמה סיפורים על אנשים שהיו רשעים גמורים, ובשעת מבחן קרה להם משהו. כמו שאדמו"ר הזקן כותב בתניא, כשאדם מישראל מגיע לאיזושהי נקודה שבה הוא עומד בפני בחירה, אז שם הוא גם ימסור את נפשו.

קרוב אליך (663)

הרב יצחק גינזבורג

263 - אני ממש באורות!!! איך ממשיכים את צמאה?!

264 - חג בגלל שאכפת

265 - הסופר הכותב את חיינו

טען עוד

אספר לכם סיפור שקרה לי פעם, לפני חמישים שנה . ישבתי באיזה מקום ולימדתי תניא. זה שנים שיוצא לי ללמד, באופן כזה או אחר. ואז הגענו לקטע הזה, וסיפרתי סיפורים מההיסטוריה שלנו על כל מיני אנשים שבאמת היו במצב הזה. בן אדם שחי כל ימיו בכל מיני הפקרות, וכשהגיעה שעת מבחן, שצריך היה להמיר את דתו, הוא מסר את נפשו על קידוש השם , ויש רשימה כזאת. היו מספרים שיש באיזה מקום מצבה שכתוב עליה, "פה נטמן הגנב הקדוש". זה סיפור שלם על איש שהיה גנב מקצועי, כלומר שזה היה המקצוע שלו. יום אחד הוא גנב מכנסייה ותפסו אותו. דנו אותו למוות בעוון של חילול הקודש, אך הכמרים אמרו לו שאם הוא יתנצר, ההאשמה שלו תשתנה מסעיף של חילול הקודש לסעיף של ניסיון לגניבה, שזה לא פשע גדול כל כך - וישחררו אותו. הגנב הזה לא רצה והוא מת על קידוש השם. לכן כתבו על המצבה שלו ״הגנב הקדוש״. אז בשיעור ההוא סיפרתי כל מיני סיפורים, וברוך ה', יש כאלה בהיסטוריה שלנו הרבה. ואז מישהו שאל אותי: "זה היה פעם, ומה עכשיו? אתה רואה את האנשים מסביב, ואתה מכיר אותם. מה יקרה עכשיו?". אמרתי לו: "אני לא יודע, אני באמת לא יודע . אני יודע שזה פעל בעבר, היו אלפי אנשים כאלה. כל מיני אנשים, אנשים פחותים באמת במעלה, בדרגה, שמתו על קידוש השם. אלפים אלפים. אבל מה היה קורה עכשיו? אני לא יודע". וגמרתי במה שקוראים, 'צריך עיון'.
למחרת הייתי בעוד הרצאה, זה היה בהיאחזות נח״ל ליד אילת. באתי ליום שלם של הרצאות. כיוון ששם זה מקום שבאמת אין הרבה 'אקשן', כמו שאומרים, באו המון אנשים מכל היישובים מסביב, מכל מיני קיבוצים, היה קהל גדול - פשוט, אני חושב, מחמת שעמום! מה יש להם לעשות בלילה? אז הם באו, ואני דיברתי. אז הייתי יותר צעיר; אם עכשיו אנשים טוענים שאני מעליב אותם, אז יכולתי לעשות את זה הרבה יותר טוב, וגם לא היה אכפת לי. ודיברתי ככה, מכל הלב. היה חייל אחד מסכן, סמל דת שישב שם, והם הוציאו לו את הנשמה, צחקו ממנו, ביזו אותו, אבל חוץ ממנו לא היה שם שום אדם דתי. דיברתי אל הקהל ונתתי להם על הראש בכל מיני מישורים. כנראה מאוד הצלחתי, כי הם התחילו לכעוס, ולכעוס, ולכעוס. ממש ראיתי איך שהם רותחים. ואז קם מישהו וצעק אלי : "אתה אומר שאנחנו לא יהודים יותר! תראה, אני חילוני, אבא שלי היה חילוני, גם הסבא שלי היה חילוני. אבל אם היו מביאים אותי עכשיו לעבור לדת אחרת, הייתי מת – ולא עובר". זה היופי בדבר: קודם כל, הוא דיבר כל כך בזעם, עד ששמעו אותו בכל האולם הגדול. אבל מעבר לזה, זה היה יפה; בלילה הקודם נשארתי בשאלה, ובלילה שאחרי זה מישהו ענה לי. הוא בוודאי לא ידע שיש שאלה כזו, אבל זה היה מאוד מאוד סמוך לשאלה ההיא, וקיבלתי תשובה ממישהו המסיח לפי תומו.
כתבתי על זה פעם, בספר זיכרון לחייל שנהרג - שצריכים להגדיר את זה ככה: אצל כל יהודי יש נקודה שהוא מרגיש שהיא הנקודה שממנה אי אפשר לחזור . לפעמים אצל בן אדם זו עבירה, שבעיניו אי אפשר לחזור ממנה. לפעמים אצל בן אדם זה אפילו לא המרת דת: הוא עושה את זה, אבל הוא עדיין לא חושב שהוא לגמרי יצא. אבל גם לאיש כזה יש נקודה ששמה הוא מרגיש שהוא יצא לגמרי, ואז הוא יעצור - עד מסירות נפש. לחיים!
יש בחנוכה צד אחר, פנימי יותר. אנחנו חוגגים על מלחמה יוצאת דופן, מלחמה על עיקרון, על הבעיה של טהרה. זה לא היה רק עניין טכני: כל הבעיה הייתה, איזו מין יהדות תישאר. אני לא מכיר שום דוגמה אחרת לפני זה של מלחמה אידיאולוגית. היו מלחמות - מלחמות כיבוש, מלחמות על רכוש, מלחמות כאלה ומלחמות אחרות. אבל שתהיה מלחמה מסביב לאידיאה? זה היה דבר חדש. לא היה דבר כזה, אצל עובדי עבודה זרה זה לא קורה. בשום מקום בעולם לא עשו מהומות על זה, מפני שאנטיוכוס אמנם היה רשע, אבל הוא היה בעיקר פוליטיקאי. זה שהוא נכנס לכל העניין הזה לא היה מפני שהוא רצה דווקא להציק לישראל . אנחנו מכירים שונאי ישראל שעשו את זה בדורות הבאים בכוונה תחילה, אבל אנטיוכוס רצה לאחד את המדינה. המדינה שלו הייתה מורכבת מכל מיני עמים, כל מיני שפות וכמה מיני תרבויות. הוא הבין שזה לא ילך כי המדינה שלו תתפורר, וצריך לעשות מעשה – לאחד את כולם. הוא אמר את זה לעמים אחרים וכולם הסכימו, אצלם זה הלך חלק פחות או יותר. רק היהודים עשו לו בעיות.
לכן השאלה האם להשתמש בשמן טמא או בשמן טהור, נעשתה גם עניין לא רק מבחינה טכנית, אלא מבחינה סמלית. כל העניין היה להילחם על טהרת ישראל. וכשזה לא הולך, אז העמידה על כך שיהיה שמן טהור שייכת למהות החג לא רק מצד הנוסטלגיה, כדי לחזור למה שהיה קודם במקדש ולהחזיר עטרה ליושנה, אלא בעצם המהות שלו, זהו חג שעומד על הנקודה הזו! חג שחוגגים לא בגלל שיצאנו או נגאלנו או ניצלנו, אלא בגלל שאכפת לנו מהקשר שלנו עם ה' . לכן היה כל כך אכפת לחשמונאים לחפש ולמצוא שמן טהור, שאפשר יהיה להשתמש בו למקדש - דבר לא כל כך פשוט אז, בתוך העיר ירושלים. העיר בסופו של דבר לא הייתה בשלטון החשמונאים, העיר הייתה כמו שהייתה.
זה היה מרד רק על הנקודה הזו, על הנקודה הדתית. החשיבות של חנוכה לא הייתה בניצחון; ניצחונות היו והלכו, ולא את כולם זוכרים. אבל כאן היה משהו אחר, ומהצד הזה אי אפשר לבטל את חנוכה. זה בסיס בשביל המשך הדורות. והדבר הזה - הוא נשאר ונשמר עד היום. זה אולי לא היה שינוי במהות של היהדות, אבל היה פה שינוי בגישה, ועל זה בהחלט ראוי לתקן שמונה ימים של הלל גמור.

קרוב אליך

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) זצ"ל

מבאר התלמוד בבלי, תנ"ך, משנה, רמב"ם ועוד עשרות ספרי עיון והגות. נשיא מוסדות שפ"ע, ונשיא ישיבת ההסדר תקוע, ישיבת מקו"ח, ישיבת שפע ועוד.

תמוז
להתוועד עם הרבי
גליון מס' 41 תמוז תשע"ד
תמוז תשע"ד
אדר
ראשית גויים עמלק
גליון מס' 5
תשס"ה
תפילות יום הכיפורים
היום הקדוש
תשס"ה
קרוב אליך
"את עדיין זוכרת?"
גליון מס 94
תשע"ו

קרוב אליך

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – כי תבוא
עלון מספר 615
רבנים שונים | אלול תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – ויקהל פקודי
עלון מספר 594
רבנים שונים | אדר תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – ויחי
עלון מספר 558
רבנים שונים | טבת תשפ"ו

קרוב אליך

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

המתח שבין רועי הבקר והצאן
המתמטיקה של רועי הבקר והצאן
הרב מרדכי הוכמן | שבט תשס"ח
חופה, חתונה ושבע ברכות
שבע ברכות
רבנים שונים | כסלו תשע"ז
ברכות הריח, הראיה והשמחה
ברכות הראייה
פרק טו
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ
ברכות הריח, הראיה והשמחה
ברכות הראייה
פרק טו
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב יוסף צבי רימון
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב יהודה לייב גרונר
הרב בני אלון
הרה"ג דוב ליאור
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב שלמה שושן
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז
39 דק'
בבא מציעא
מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' חשוון תשפ"ז
1:04
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת נח תשפז – בחירות על פי ההלכה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
38 דק'
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
25 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ו
הרב אלי סטפנסקי | ג' חשוון תשפ"ז
34 דק'
מידות הראי"ה
תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
הרב ש. יוסף וייצן | א' חשוון תשפ"ז