ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
וכאן האב שואל, תקיעת שופר זו שאליה התכוננתי חודש שלם, היתקע שופר בעיר מראש חודש אלול, ואני מהעם הנחרד. קמתי לסליחות באשמורת, הכנתי את עצמי בלימוד ספרי הלכה מוסר וחסידות. ועכשיו הנה מגיע הרגע הנשגב של הכתרת המלך על ידי השופר, הנה אומרים את קטעי הזוהר הקדוש, אומרים שבעה פעמים למנצח, צועקים את פסוקי הקר"ע שט"ן. לוחשים את ה'לשם יחוד', את התפילה לתוקע, את התפילה לשומע. הנה הרגע הגדול והנורא מתקרב, והבעל תוקע מתכונן לומר 'ברוך אתה'.
ואני, מה תפקידי כעת, מה חובתי בעולמי ברגע זה? "לשמור על הבן שהגיע לחינוך שלא יבלבל את שאר המתפללים" (ראו משנה ברורה סימן תקפ"ז ס"ק ט"ז). ומה איתי, אותי מותר לבן שלי לבלבל, אני לא יהודי החייב בתקיעות בלא הפרעות ובלבולים? אולי עדיף שהבן ישאר בבית, או ילך לעזרת נשים, ואני יתייחד עם קוני. אומר ברגש ובהתלהבות את המלכיות זכרונות שופרות, אמלא את המצברים הריקים שלי ברוחניות מהיום הגדול הזה, והוא יהיה בבית.
וקול שני מהבהב ואומר, לא, לא זו הדרך, אתה חייב במצות חינוך, אתה חייב להביא את הבן לבית הכנסת. אתה חייב למנוע ממנו להפריע לאחרים, גם אם זה על חשבון התקיעות הגבוהות שלך, גם אם זה על חשבון הרוחניות שלך. אתה חייב להיות מבולבל, ובלבד שהשכן שלידך לא יהיה מבולבל.
ריבונו של עולם, מה עושים כאן, מה עדיף על מה, מה חובתי בעולמי.
את ימי אברכותי אני זוכר, השתתפתי באסיפת אברכים בגילאי שלושים ומשהו, שנערכה בביתו של כ"ק אדמו"ר מסלונים זצ"ל בעל ה'נתיבות שלום'. הוא דיבר על בואו של אדם מבית הכנסת לאחר התפילה המרוממת של קבלת שבת, על אמירת ה'גוט שבת' לבני הבית והילדים... על אמירת 'שלום עליכם' למלאכים, 'בואכם לשלום' 'ברכוני לשלום'. על תפילת הלב והרגש של 'רבון כל העולמים', מודה אני לפניך על כל החסד אשר עשית עימדי. כי הדלקתי נרותי החלפתי שמלותי ובאתי לביתך, ושויתי ד' לקראתי שתרחמני, כל מילה ומילה בתפילה זו מרוממת ומרגשת. והמשיך הרבי ודיבר על אמירת ויכולו, על הקידוש, על השותפות עם הקדוש ברוך הוא במעשה בראשית. על זמירות השבת, על אוירת שולחן שבת, זה השולחן אשר לפני ה'. ודיבר ודיבר, ושאב את כולנו ליופי ציורי מרתק, לאוירה שבתית רוחנית שלא מעלמא הדין.
קרוב אליך (663)
הרב יצחק גינזבורג
272 - תנועות התשובה
273 - התפילה שלי או הילדים שלי...
274 - ווינר או לוזר
טען עוד
"ובעוד עיניי עצומות, המפה נסחבת לצד אחד, פאותיו של אחד נמשכים על ידי השני, צמותיה של ביתי נמרטים על ידי אחת האחיות, הנרות נופלים, היין נשפך, החלות על הרצפה. זה בוכה, זה שר, זה צוחק, ילדים קטנים... הגדול בן תשע והקטנה בת חודשיים. מה נאמר ומה נדבר, על מה הרבי מדבר איתי, על איזו אוירה של שבת?"
והרבי, מאזין מקשיב שומע, ומביט בו בעיניו הרחמניות. מהרהר מעט ובאוחזו בזרועו אומר: "שמע נא ידידי ר'... לך ולזוגתך יש כעת מצוה אחת חשובה מאוד בשמים, מצוה אחת ויחידה, 'חינוך הילדים בשלוה וברוגע...'. מכל שאר הענינים אתה כעת פטור, ובגיל ארבעים תבא לשאול אותי עוד פעם על חובתך בעולמך". וכך המשיך והסביר לי, "אתה יודע שצריך שיהיה אוירה בשולחן השבת, אתה מבין שהילדים מפריעים לך, וכשאתה מגיע הביתה אתה מכניס אוירה של לחץ, מסר של מתח. הילדים קולטים את האויר והאוירה, הם חשים שאפשר לחתוך את הכל בסכין חד, והם לא מסוגלים לעמוד בזה. לא יעזרו לך כל צעקותיך, לא יעזרו לזוגתך כל גערותיה. הילדים צריכים כעת חום ורוגע, מנוחת אהבה ונדבה, שלום ושלוה והשקט ובטח. וכל זמן שלא תהיה פטור מכל עניניך, ותקדיש את עצמך רק לשלוה ולרוגע, מלאך רע יאמר את דברו...".
אמר לי אותו אברך: "לא קל היה לי לקבל את השינוי, אני רוצה להרגיש 'שבת', אני חייב להיות רוחני בשבת. והנה פטור אני מהכל, רק לאוירה טובה לילדים אני מחוייב. אך עכשיו אחרי שנים רבות, אין מילים בפי להודות לרבי זצ"ל, על עצתו הנפלאה. לא עברה תקופה קצרה וכל המתח שהיה בבית בליל שבת נמוג ונעלם, וממילא כל התנהגות הילדים שונתה לחלוטין, ושולחן השבת קיבל את צורתו האמיתית והטבעית, אבל מתוך אהבה ונדבה".
תקיעת שופר הינה מצוה נעלית ביותר, אחת בשנה היא. אנחנו רוצים להיות חלק מההתעלות, חלק מהמלכיות זכרונות שופרות. אך המסירות לילדים, הקשר הנצחי לילדים מתוך אהבה, מתוך זה שאנחנו מוותרים משלנו ומדמינו למען הילדים. נותן לנו ולילדים, מצוה כה גבוהה, עד שלבסוף גם תקיעת השופר שלנו מתעלית על ידי כך.
ועוד, ואולי זה כל יסוד הענין. נעים זמירות ישראל דוד המלך, משתמש בתהלים באהבת אב לבנו כמשל לאהבת הקדוש ברוך הוא לבני ישראל, "כרחם אב על בנים ריחם ה' על יראיו". המשל הוא אהבת אב לבנים, רחמנות של אב לבנים, והנמשל הוא שכך היא אהבת הקדוש ברוך הוא לבניו יראיו. על כן חובתינו בימים קדושים אלו, שבהם נידון אדם על "אם כבנים" או "אם כעבדים", להשקיע הרבה מאוד במשל, באהבת אבות לבנים, במסירות להם, בויתור על הרוחניות שלנו למען הרוחניות שלהם. ואז יביט הקדוש ברוך הוא מלמעלה ויאמר: אם בני ישראל מתנהגים כך אל בניהם, קל וחומר שאני אתנהג כך אל בני אהובי. וזכור אזכרנו ורחם ארחמנו, אמן כן יהי רצון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
