ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
תקיעת שופר היא מצווה מיוחדת ונפלאה, שהכוונות בה הן רבות עד בלי די. נדמה שאין עוד מצווה שכיוונו בה כל כך הרבה כוונות כמו בתקיעת שופר, ולכן עלינו לזכור את הכלל הגדול ש"לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין ליבטל ממנה".
נדמה לי שהכוונה הנפלאה ביותר נמצאת בדרשה בת שלוש מילים של רבי מנחם מנדל מקוצק, שהיה אומר את לשון הגמרא: "רחמנא אמר תקעו!". כלומר, שהקב"ה ציווה ולכן אנו תוקעים בשופר – , כמו שאומר הפסוק "לעשות רצונך אלוקי חפצתי", וזו הכוונה היקרה מכל הכוונות.
רבנו סעדיה גאון סידר עשר כוונות על התקיעות, שמובאות בחלק מהמחזורים – וכדאי לעיין בדבריו. העיקריות שבהן הן כדי שיעלה זיכרון וזכות עקדת יצחק לפניו יתברך, להזכירנו את מתן תורה, והחותמת היא - התפילה לשמוע במהרה את קול שופרו של משיח צדקנו.
מה בדיוק הזכות הגדולה של אברהם בעקדת יצחק?
קרוב אליך (663)
הרב יצחק גינזבורג
278 - לתקן עולם
279 - אני רוצה שנדבר על אומן
280 - על מה כדאי לחשוב בזמן תקיעת שופר?
טען עוד
כשדבר ה' מגיע אלינו בבהירות, יש לנו יותר כוחות לעבוד אותו, אבל כשהוא מופיע באופן שסותר את רצון ה' בעצמו, הדבר יוצר ספק וערפל, ואז אנו מוצאים מפלטים ותירוצים כדי לא לקיים דברים שתובעים מאיתנו הקרבה גדולה.
אברהם ידע להיצמד למה שאמר לו הקב"ה בשעה זו, מבלי לפלפל ולהקשות מזמנים אחרים, לבקוע את חומות הספק ולהציב את נקודת מסירות הנפש לדבר ה' כיסוד היסודות של האומה הישראלית.
איך להתפלל בראש השנה: לבקש על השנה החדשה, לחזור בתשובה או להודות לה' שהוא ברא את העולם?
עיקר העבודה בראש השנה היא המלכת ה' בעולם. ההמלכה אמנם קשורה לבריאת העולם שהזכרת בשאלתך אך לא כהודאה. ההמלכה מבטאת את הרצון והשותפות שלנו במלכות ה' יתברך ועל ידי כן אנו מגבירים את האור האלוקי בבריאה כולה מצד שורש בריאתה.
הברכות המיוחדות לראש השנה פותחות במלכויות, והמלכת ה' היא הקו החורז את מירב הפיוטים של היום הקדוש הזה. מתוך המלכת ה' עלינו אנחנו מבקשים שהמלך יזכרנו לטובה, ומוסיפים את פסוקי הזיכרונות. הכלי של ההמלכה והעלאת זיכרוננו לפניו הוא השופר – וכמו שאמרו חז"ל, "אמרו לפני בראש השנה מלכויות זיכרונות ושופרות. מלכויות, כדי שתמליכוני עליכם, זיכרונות, כדי שיעלה זיכרונכם לפני לטובה, ובמה? בשופר".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.














