ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
לא סתם חיכינו עם השלב המעשי והפרקטי של "כיצד מציבים מטרות ומממשים אותן?" רק לשיעור הנוכחי, למרות שבדרך כלל אנשים הבאים בשערי האימון באים עם בעיה ומצפים לפתור אותה תכל'ס ומיד. כדי להציב מטרה – צריך קודם להתמקד בהעצמת הנפש של מבצע המטרה ובהרחבת המבט, לראות כיצד המטרה הספציפית היא חלק מן החזון הגדול של חייו. "באין חזון יפרע עם". אם ניגשים לשנה החדשה לפני שלב התדלוק הרוחני־נפשי של הימים הגדולים של תחילתה – אין סיכוי לביצוע.
לכן הקדמנו לפרק הצבת המטרה את הפרקים הקודמים העוסקים באמון הגדול שצריך האדם להאמין בכוחותיו. רק לאחר שעסקנו ביכולת שלנו לחבק ולאהוב את עצמנו ולהתבונן בעצמנו בגדלות ובעין טובה לאחר שאיתרנו את יכולותינו, הכרנו את צרכינו הייחודיים, התייחדנו עם חלומותינו וכתבנו חזון ויש לנו את כל האנרגיה והמוטיבציה החיובית והגדולה – רק אז אפשר לגשת לחלק הפרקטי וללמוד כיצד מציבים מטרה בצורה שתהיה אפקטיבית ומניעה לפעולה מוצלחת.
הכלל הגדול של כל הצלחה – בפרט בבואנו לחלק המעשי והביצועי של החיים – הוא: היכולת להתמקד. אם רוצים להצליח להגשים מטרה אסור לגשת אליה ככה סתם ללא הכנה וללא ניסוח מדויק ומפורט שלה, אחרת העסק נידון לכישלון. הכל יתמוסס ויתפזר במהרה. ההצלחה תלויה בהצבתה הנכונה של המטרה אל מול עינינו, בצורה שנתמקד בה ולא נזוז ימינה ושאלה עד לביצועה. אל תסיח את דעתך. התייחד ויחד זמן לכל מטרה, היה 'נעול עליה' – ותוליד אותה אל המציאות.
אז מה עושים תכל'ס?
שבו עם דף חלק וכתבו את מטרותיכם לשנה החדשה לפי "כללי הזהב של הצבת מטרה". ננסח אותם לפי ראשי תיבות – אמ"ן (לשון אימון).
נ – נקודתית וממוקדת: כשאנו כותבים ומנסחים את המטרה היא חייבת להיות מנוסחת בדוגמת "רחל בתך הקטנה". לא אנסח בצורה כללית: "לאכול בריא", גם לא: "לאכול ירקות ודגנים". אלא הכי מפורט וספציפי: "לאכול כל בוקר ארוחת דגנים מסוג x משולבת בשני ירקות פרוסים".
מ – מלהיבה וחיובית: לא להגדיר מטרה בשלילה "לא להיות שמן" אלא בחיוב: "ארד במשקל על ידי..." (התת־מודע שלנו לא מבין שלילה, זוכרים?) צריך גם לבדוק שהמטרה מלהיבה אותך בשלב זה בחייך ומקדמת אותך.
א – אפשרית ומוצבת בתוך זמן ומקום ותאריך: צריך לבחור מטרה שאינה קשה ובלתי אפשרית כלל לביצוע. לכן לא נבחר "להיות רזה בשבעים קילו" אלא "לרזות שלוש קילו בחודש הקרוב על ידי...". צריך להציב את המטרה במציאות על ידי שיבוצה ביומן, תוך פירוט מי מבצע, באיזה מקום ומתי.
שתהיה לכולנו שנה טובה. שיתגשמו כל מטרותיכם לטובה ולברכה אמ"ן.
קרוב אליך (663)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
282 - חמש שניות לפיצוץ
283 - מטרה ומיקוד
284 - איך מסנכרנים בין הלב למח?
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
