ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
* הארון עם הלוחות, העשוי זהב מבחוץ ומבפנים, ועליו הכפורת והכרובים (שמות כ"ה).
* ארון העץ, שבו היו שברי הלוחות (דברים י').
* הארון השלישי קשור לנושא המלחמה, כמפורש בפסוקים: "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְקֹוָק וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ: וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְקֹוָק רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר י').
ניתן לומר כי נוכחות השכינה במחנה ישראל, מבטיחה את הניצחון במלחמה ואת חזרתם של רבבות החיילים בשלום לביתם.
נוכחותו של הארון בזמן המלחמה, נזכרת גם בספר שמואל, בדברי התוכחה המסותרה של אוריה החתי לדוד. ואלו דבריו: "וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל דָּוִד הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים ..." (שמואל ב י"א יא).
ר"י מטראני (שם) הקשה: "אפשר שהיה משלח דוד הארון במלחמה, [אחר] שהעלה אותו בכבוד גדול?! (לעיר דוד)" ותירץ האברבנאל "וכבר כתבתי במה שקדם, שהארון הזה לא היה בו לא לוחות הברית ולא שברי לוחות, ולכן לא קראו ארון ברית השם, אבל היה ארון שעשו להביא בו האפוד והאורים והתומים, ...והיה עמהם תמיד במלחמה וכהן עמו כדי לשאול בהם בשעת הצורך".
לפי דבריו, אכן מדובר בארון שהיה מלווה את הצבא בשדה הקרב והאפוד והאורים ותומים היו מונחים בתוכו. לדבריו נוכחות הארון נדרשה לא מבחינה סגולית אלא מבחינה טכנית. במקרה הצורך היה אפשר לקבל תשובות והדרכה מהקב"ה תוך שימוש באורים ותומים.
ברשותכם, נציע את ההסבר הבא: כוחו של עם ישראל באחדותו. בזמן שהם מאוחדים הקב"ה משכין שכינתו עליהם. סנגוריית האחדות מתגברת גם אם הקיטרוג שנוצר מקורו בחטא החמור של עבודה זרה. כך לימדנו הנביא הושע: "חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ" (ד' יז) וכמו שפירשו חז"ל במדרש ההלכה: "ר' אלעזר בנו של ר' אלעזר הקפר אומר גדול השלום שאפילו ישראל עובדין עבודה זרה ושלום ביניהם כביכול אמר המקום אין השטן נוגע בהם שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו"
(ספרי במדבר פרשת נשא פיסקא מב).
האורים והתומים, עליהם חקוקים שמות כל השבטים, הם סמל האחדות. לכן דווקא הם נלקחים למלחמה, בארון מיוחד, כדי להבטיח את הנצחון.
כך הסביר ה"משך חכמה" את היעלמותם של האורים והתומים אחרי ימי דוד. מכיוון שבימי שלמה נזרע זרע הפירוד ומיד אחרי מותו נחלק העם ונתפלגו הממלכות, אי אפשר היה יותר להשתמש בהם. שהרי כל נסיון לשאול בהם היה מציף את בעיית הפילוג.
האורים והתומים מצטרפים בכך אל הכרובים העומדים על הכפורת, שהרי גם הם עומדים פנים אל פנים. אומנם ההסבר הרגיל הוא שעמידתם מסמלת את היחס בין ישראל והקב"ה, אבל אנו נציע שכאשר יהודים פונים אלו לאלה, ופניהם איש אל אחיו, הם בבחינת 'עושים רצונו של מקום".
בשבוע הבא, בע"ה, נמשיך לברר היבט רוחני נוסף של הארון ומתוך כך נבין עוד יותר את דבריו של אוריה החתי.
הבה נתפלל כי גם אנו נזכה לאחדות "לך כנוס את כל היהודים",
ונזכה להיות בבחינת פנים אל פנים עם אחינו שבארץ ועם אבינו שבשמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
