ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- פסח
הצמח צדק חלק ב'
"ולהבין הענין יש להקדים תחלה פירוש וענין האמונה מה היא, שאין הכוונה על ענין שהקב"ה מחיה כל העולמות בלבד (כלומר, שאם רואים עולם מסודר ופעיל יש מן הסתם מתכנן ומפעיל)כי זה לא יתכן לקרות אמונה, כי עיני בשר גם כן ישיגו זאת. ואף על פי שאין רואים בגשמיות ממש, הרי זה כאילו רואה בעיני בשר. וכמו שאין צריך לאמונה על חיות הנפש שבגוף, מאחר שרואה בשרו ודמו חיים, שהם מצד עצמם כמו דומם ממש, הרי זה כאילו רואה בעין ממש חיות הרוחני המתלבש בבשרו להחיותו,אף על פי שלא ראה מהות הנפש ותמונתה. וכך כתיב "ומבשרי אחזה אלוה" שכמו שרואה חיות הנפש על ידי חיות בשרו שהוא גוף קטן, כך יראה חיות ה' המחיה את העולם שהוא גוף גדול מהארץ לרקיע, מהלך ת"ק שנה ועובי הרקיע ובין רקיע כו', שהם מצד עצמיות גופם כמו דומם, והם חיים, ויש בכל אחד ואחד חיות כח הצומח בארץ וכח התנועה בגלגלים. והיינו על ידי שהקב"ה ממלא כל העולם ומשפיע הכחות בהם, ולזה אין צריך אמונה כלל וגם חסידי אומות העולם וחכמיהם משיגים זה"
זאת אומרת שענין האמונה אינו בדבר שאפשר להשיג, והרעיון שמוכרח שיש מי שמהוה את העולם זה נתון לדיון פילוסופי ולא לכוח הנפשי-רוחני של "אמונה".
"והאמונה שנתייחדה לישראל כדכתיב"אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" כלומר ולזאת תאמין בשלימות מציאותו.
וכמו שכתבו הרמב"ם והרמב"ן ז"ל, שהיא מצוה באמונה בספר המצות במצוות עשהסימן א' ובמצוות לא תעשה שמנה רמב"ן סימן א' ובספר המדע פרק א' מהלכות יסודי התורה, היא להאמין שמציאותו יתברך הוא רם ונשגב למעלה מעלה, מבחינה זו שאנו רואים שמחיה את העולם בבחינתכח הפועל שבנפעל, כי בחינה זו הוא רק מבחינת דבר ה' ורוח פיו יתברך ונקרא ממלא כל עלמין. ולמשל באדם הדבור בטל לגבי המחשבה והמחשבה לגבי השכל והשכל לגבי עצמיות הנפש"
זאת אומרת שכל מה שהשם מחיה את העולם זה על ידי דיבור, כמו שרואים בספר בראשית שהעולם נברא על ידי מאמרות שהוא אמר. אין הכוונה כאן לקול פיזי כמובן, אלא שהאמירה של התורה שהעולם נברא על ידי דיבור זה משל להמחיש את גודל הריחוק שבין המהות האלוקית לבין הבריאה. כפי שבאדם יש ריחוק עצום ביןדיבור אחד שלו לגבי כלל מחשבותיו, ועוד יותר לגבי כוח המחשבה בכלל, ועל אחת כמה וכמה לגבי מהות נפשו. כמו כן ויותר מכך לאין ערוך מתנשא הקדוש ברוך מן העולם ולכך נקרא הבריאה "דיבור" או "אמירה" של הקב"ה
מחר נבין יותר לעומק את היחס בין המהות האלוקית לעולם וממילא את הביטול של העולם כלפי האלוקות, ואיך כל זה קשור למצה.
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
