ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- חיוב ההודאה על נס
השאלה האם אלו הרואים יותר צללים מאורות, חייבים להודות על מעט האורות שהם רואים, או שהמיעוט בטל ברוב ואין להודות על הטובה?
נפסק ברמ"א (שו"ע או"ח רכג, סעיפים א-ב) שאישה שמתה בלידתה, בעלה מברך שהחיינו על הוולד. כמו כן נפסק שאדם שאביו מת מברך שהחיינו על הירושה בנוסף לברכת "דיין האמת", והמשנה ברורה מבאר שלמרות שהירושה הגיעה אליו מתוך צער, ובוודאי שהיה מעדיף שאביו יישאר בחיים, בכל זאת הוא חייב לברך שהחיינו.
מהלכות אלו ניתן ללמוד שבמצבים שבהם מעורבים צער ושמחה, גם כשהצער גדול יותר ואפילו אם השמחה נובעת מהצער, צריך להודות לה' על הטובה. לפי זה ניתן להסיק שגם לסוברים שיש בהקמת המדינה צער ותועלת כאחד, והצער גובר הרבה והטוב בא מתוך הצער, חובה לברך ולהודות לה' על התועלת.
לאחר הגירוש מחבל קטיף נשאלתי כיצד יש להתייחס לראשי הממשלה מנחם בגין ואריק שרון, שמחד הייתה להם מסירות נפש עצומה על הקמת המדינה וקיומה, ומאידך הם חטאו חטא נורא ואיום בהפקרת ארצנו והחרבת יישובינו על כל האסונות שנתלוו לכך? האם ניתן לומר ש"זקנותם ביישה בחרותם" ועל כן זכויותיהם נמחקו? כיצד התורה מתייחסת לכך?
כתוב בספר דברים: "לא תתעב מצרים כי גר היית בארצו" (דברים כג, ח), ורש"י מסביר שאין לתעבם אף על פי שזרקו את הבנים ליאור, מפני שהם נתנו לנו אכסניה בשנות הרעב. גם הרמב"ם במורה נבוכים (ג, מב) לומד מהפסוק הנ"ל שאם אדם היטיב עמך, למרות שאחר כך הרע לך מאוד, אסור לך להתעלם מהטוב.
כאן נקבעה הלכה לדורות שלמרות שהמצרים הרעו לנו מאוד, עשו לנו צרות נוראיות שגברו לאין ערוך על הטוב והיה ראוי שיידחו מעלינו, יש איסור מהתורה לתעב אותם בשל מיעוט הטוב שעשו. על כן דור שלישי מותר לבוא בקהל. את הרע יש להוקיע ולשנוא בכל תוקף, אך על הטוב חובה להודות.
האם כיום, לאחר שעברנו את הגלות הקשה והשואה האיומה, אפשר שלא לראות את "מעט" הטוב והאור שבעצם הקמת המדינה? הצלת ישראל מיד צר, הצלת שארית הפליטה, קיבוץ גלויות, הפרחת השממה, יישוב הארץ, רווחה כלכלית ליהודים כפי שלא היה מעולם, ריבוי התורה העצום כשהתומך הגדול ביותר שלו היא מדינת ישראל וכו' וכו'. האם אין זה "מעט" שחייבים להודות עליו?
הגמרא בעבודה זרה אומרת: "אמר משה לישראל: כפויי טובה בני כפויי טובה... דכתיב... 'האישה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל'". גם במשנת ר"א (פרשה ז) נאמר: "לא נטרד אדם הראשון מגן עדן אלא על כפיית טובה, שנאמר ויאמר האדם 'האישה אשר נתת עמדי'". למרות שהאישה היא זו שגרמה לו ולזרעו לדורותיו רעה נוראה, ובשל כך נסתלק מגן עדן ובאו עליו ועלינו מיתה וייסורים עד עת קץ, עדיין אדם הראשון נחשב כפוי טובה שלא ידע להודות על צד הטובה שבאישה.
"המתעבים" את המדינה ובשל כך אינם מודים להקב"ה ביום העצמאות על הטוב שיש בעצם הקמת המדינה, כופרים בטובתו של הקב"ה ופועלים נגד הדרכתה של תורה.
גאולה בלי הפסק
אוסיף כמה נקודות הנוגעות להקמת המדינה, כחומר למחשבה, לאלו הרוצים לעבוד את ה' באמת מתוך בירור ולימוד דברי חז"ל:
א. הרמב"ם כותב: "אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד" (הלכות מלכים פרק יב, ב). כלומר, ימות המשיח יחלו כשעם ישראל לא יהיה משועבד. מתי זה קרה?
ידוע שגם בארצות שבהן הייתה אמנציפציה ושוויון זכויות מלא ליהודים היינו משועבדים, שהרי הגויים באבחה אחת יכלו ועשו בנו כרצונם. רק הקמת מדינה ישראל שחררה אותנו מעול זרים. אם כן, הקמת המדינה היא ימות המשיח. מי הוא זה שהוציא את ימות המשיח אל הפועל? כן, דוד בן גוריון בעצם ההכרזה על הקמת המדינה.
ב. תהליך הגאולה התחיל בהפרחת השממה וקיבוץ גלויות (אין לך קץ מגולה מזה: "ואתם הרי ישראל" וכו'). אמת שכבר שנים לפני הקמת המדינה עלו יהודים לארץ והחלו בהפרחת השממה, אך קיבוץ הגלויות היותר גדול התקיים עם הקמת המדינה המונה כיום כשבעה מיליון יהודים, כן ירבו.
ג. כתוב בספר זכריה (יג, ח): "והיה בכל הארץ נאום פי שניים בה ייכרתו יגוועו והשלישית ייוותר בה". התנחומא (ספר שופטים ט) מסביר שהנאמר "והשלישית יוותר בה" הכוונה שעם ישראל לא ישוב להתיישב בארץ ישראל אלא בגאולה השלישית. גאולה ראשונה זו גאולת מצרים, וגאולה שנייה זו גאולת עזרא. שתיהן פסקו, שהרי לאחריהן יצאנו לגלות, אבל לגאולה השלישית אין הפסק. רואים כאן בבירור שיש רק ג' גאולות. הגאולה השלישית והאחרונה התחילה עם יישוב הארץ בתחילת שיבת ציון ועיקרה בהקמת המדינה.
הרב יגאל קמינצקי הוא ראש מרכז תורה ומדינה
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
