ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
ד"ה וה' הולך
מידות ה' בגאולה הראשונה ובגאולה האחרונה
כל מקום שנאמר "וה'" הכוונה לה' ובית דינו. וגם כאן, ביום הקב"ה שוכן בעמוד הענן ובלילה בית דינו שוכן בעמוד האש. ואומר המדרש שעל הגאולה העתידה נאמר: "כי הלך לפניכם ה'", שאמנם בגאולה הראשונה הלך עם ישראל ה' ובית דינו, אבל לעתיד לבוא ה' לבדו ילך. כוונת המדרש לומר שהגאולה העתידה תהיה במידת רחמים מיוחדת, שנרמזת בה' לבדו, ללא בית דינו.
יד , ד
ד"ה וחזקתי
הקב"ה מחזק את לב פרעה בשנית ואת לב המצרים
לאחר מכות בכורות פחד פרעה מישראל ונתן למשה לעשות בהם כרצונו. לכן היה צריך הקב"ה לחזק את לבו שנית כדי שירדוף אחרי בני ישראל. גם להלן חיזק הקב"ה את לב המצרים ע"מ שיכנסו אחרי בני ישראל לים, כי בדרך הטבע אחרי שראו שנבקע להם הים היה להם לירא מישראל. 'ואין בכל המופתים כפלא הזה' (ועיין ברמב"ן להלן יד, כא וכן טו, ט).
טו, א
ד"ה אז ישיר
דרך לומר עתיד במקום עבר רש"י הסביר שמה שנקטה התורה לשון עתיד הוא משום שבשעה שראה משה הנס (אז) עלה בלבו לשיר. הרמב"ן מקשה עליו מכמה מקומות ואומר שדרך התורה לומר עתיד במקום עבר, וכן להפך, כי ככה דרך המספר דבר ורוצה לאמת את דבריו.
טו, יא
ד"ה נורא תהלות
אנחנו מפארים הקב"ה בנוראותיו
רש"י וראב"ע פירשו שאנשים יראים מלהלל שם ה', מחשש פן ימעיטו בתהלותיו. הרמב"ן מפרש שכוונת הפסוק היא שהקב"ה מהולל בדברים הנוראים שעושה. שבשונה ממלכי ארץ שנוראים בדברים רעים, ואין להלל אותם על זה, הקב"ה נורא בדברים שראוי להלל אותו עליהם, שעושה נקמות בעוברי רצונו ומושיע בהם את עבדיו.
טו, יח
ד"ה ה' ימלוך
תפלתנו שכמו שמלך ה' ביציאת מצרים כך ימלוך בכל הדורות הפסוק נכתב בלשון עתיד לומר שכמו שה' הראה מלכותו על הכל בזה שהושיע את עבדיו ואבד את מורדיו, כך אנו מצפים שינהג ה' בכל הדורות, ויראה את מלכותו על הכל. ואונקלוס תרגם שה' מולך, בלשון הווה, כיוון שחשש שישתמע שרק לעתיד ה' ימלוך על העולם, והרי ודאי גם עתה הוא מולך. הרמב"ן מקשה על דבריו מפסוקים מפורשים בהם מתוארת מלכות ה' בלשון עתיד.
טו, כה
ד"ה שם שם
החוק והמשפט במרה
רש"י מביא את דברי חז"ל שבמרה נתנו מקצת מצוות לישראל שיתעסקו בהן, ובמרה נסה ה' את ישראל, וזהו שאמר הכתוב "שם שם לו חוק ומשפט ושם ניסהו". הרמב"ן מקשה - מדוע לא פירטה התורה את הציווים כדרך שפירטה בשאר המצוות? אלא מסביר הרמב"ן שכוונת חז"ל היא שמשה לא צווה את ישראל במצוות אלה, אלא רק אמר להם שהקב"ה עתיד לצוות אותם בהן. כוונת משה הייתה לנסות את ישראל אם יקבלו את המצוות בשמחה ובטוב לבב, ולהרגילם במצוות.
על דרך הפשט (הסבר שני) אפשר להסביר שכוונת הפסוק היא ששם הקב"ה את ישראל במקום בו חוקי המדבר קיימים, מקום רעב וצמא, וזה בשביל שיקראו ישראל אל ה'. והמשפטים שנתן שם ה' זה שיתנהגו בדרך ארץ.
טו, כה
ד"ה וטעם ויורהו
מידת הקב"ה - ממתיק מר במר.
כל 'ויורהו' במקרא הוא לשון הוראה. ע"פ הפשט כוונת הכתוב שלימד ה' את משה סגולת העץ הזה, שממתיק המים. חז"ל אמרו שהעץ היה מר, ולפי דבריהם הורה לו ה' היכן מקומו. ועוד הורה לו בזה הקב"ה את הנהגתו, שממתיק מר במר. וכן עשה עם אלישע שנתן המלח במים ביריחו (מ"ב ב).
טז, ו-ז
ד"ה ערב וידעתם
מעלת המן
במן הוזכר כבוד ה' ואילו בשלו לא הוזכר. ומסביר הרמב"ן שהוזכר כבוד ה' במן כיון שבמן היה פלא יותר על השלו, שהשלו הובא בדרך הטבע, ואילו המן הוא יצירה חדשה, וה' מראה את כבודו בנפלאות.
יש במן ענין גדול, שהוא נוצר מהתגשמות האור העליון, או מתולדתו, ומאור זה ניזונים המלאכים וממנו יהנו בעולם הנשמות.
יז, ה
ד"ה וטעם ומטך
הבאת המטה מראה שה' עושה דבר והפוכו
ה' ביקש ממשה להביא את המטה. והזכירה התורה במטה את הכאת היאור, ולא דברים אחרים שנעשו על ידו, כדי להורות מידת הקב"ה, שעושה דבר והפכו, ובאותו המטה שהפך את המים לדם הוציא מים מן האבן (עיין ברמב"ן לעיל טו, כה).
יז, ט
ד"ה והטעם שצוה משה
סיבת תפילת משה במלחמת עמלק
משה צוה את יהושע שילחם כדי שיתפנה הוא לשאת כפיו בתפילה ולחזק את העם בזה. בפרקי ר"א מבואר שתפילת משה גרמה לכל ישראל שיצאו מאהליהם וענו בתפילה אחרי משה, כשליח ציבור שהעם עונים אחריו.
הסיבה שמשה היה צריך להתפלל זה משום שעמלק, בשונה מישראל, היו מלומדים במלחמה, ובנוסף הייתה להם את ברכת יצחק "ועל חרבך תחיה".
מעמלק באה המלחמה הראשונה, ומעמלק באה הגלות האחרונה, ולכן כל מה שעשו משה ויהושע במלחמה זו הוא סימן לבנים, לאליהו ומשיח בן יוסף, שינצחו את עמלק, הוא גלות אדום.
יז, טז
ד"ה כי יד
המצוה לכל מלך למחות זרע עמלק וביאור סיבת השנאה להם
חז"ל פירשו לשון שבועה, שהרים הקב"ה ידו ונשבע שאין הכסא שלם ואין השם מלא עד שימחה עמלק. ויש מפרשים שכוונת הכתוב שכאשר תהיה יד על כסא ה', היינו שיהיה מלך בישראל, אז תהיה מלחמה בעמלק, מדר דר. כי כל מלך ומלך מצווה להלחם בעמלק עד שימחה אותו. והסבה שנענש עמלק בזה הוא משום שכאשר לכל העמים הייתה יראה מה' באו עמלק כמתגברים על ה', "ולא ירא אלהים". ועוד שהם קרובי משפחה לנו, ובכל זאת רבים איתנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








