ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- עניינו של יום
לכאורה, היה נכון ביום זה להדגיש את ההצלה הגדולה של עמנו! מדוע אנו מדגישים את ירושלים, שלמרות חשיבותה, היא שולית ביחס להצלה האדירה?
נראה שההתמקדות בירושלים נובעת מסיבה מיוחדת ומהכוונה אלקית. כדי להבין זאת, נעמיק מעט בדיון אודות קדושת ארץ ישראל וקדושת ירושלים.
הרמב"ם פוסק ביחס לקדושת ארץ ישראל, שקדושה ראשונה (קדושת כיבוש עולי מצרים) קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא.
מאידך, פוסק הרמב"ם (בית הבחירה ו, טו-טז) שקדושת המקדש וירושלים, קיימות גם כיום, כיוון שקדושתן אינה תלויה בכיבוש ובישיבה, אלא: "קדושת המקדש וירושלים מפני השכינה, ושכינה אינה בטלה".
הרמב"ם מבאר, שקדושה שנובעת מכיבוש מתבטלת ברגע שמתבטל הכיבוש (וזו הקדושה הראשונה, קדושת יהושע), ואילו קדושת המקדש איננה תלויה בכיבוש אלא נובעת מהשכינה שאינה בטלה, ולכן היא קיימת לעד.
בנוסף להבחנה זו, הרמב"ם מסביר את החילוק הקיים בהלכה ביחס לקדושת ארץ ישראל, בין קדושה ראשונה, לקדושה שנייה: בקדושה ראשונה, יהושע כבש את הארץ. כיוון שנלקחה מהם הארץ ויצאו לגלות, בטל הכיבוש וממילא גם הקדושה. אולם, קדושה שנייה, קדושת עזרא, שנוצרה מהחזקת עולי בבל בארץ ולא מכיבוש, אינה בטלה.
לכאורה, חילוק זה צריך עיון. מה בכך שקדושה שנייה הייתה בחזקה, הרי סוף סוף בטלה חזקה זו? פרט לכך, גם אם הקדושה הראשונה החלה בכיבוש, הרי שבסופו של דבר היתה בה גם חזקה של יישוב?
הגרי"ד סולוביצ'יק (על התשובה, עמ' 307) ביאר את דברי הרמב"ם בדרך נפלאה. בקדושה ראשונה, כבשו תחילה את כל ארץ ישראל ורק בסוף כבשו את ירושלים. מאחר שבטל הכיבוש בטלה הקדושה. אולם, בקדושה שנייה הקדושה נוצרה בכך שעם ישראל התיישב סביב בית המקדש בירושלים, ולאחר מכן בכל הארץ. נמצא, שקדושת ארץ ישראל מזמן עזרא, נובעת היא מקדושת המקדש ולא מכיבוש. לכן, כשם שקדושת המקדש אינה בטלה, שהרי היא קשורה בשכינה, כך גם קדושת הארץ (קדושה שנייה) אינה בטלה!
מכאן ניתן להבין באופן מחשבתי את המשמעות האדירה של ירושלים ושל הר הבית גם בזמננו. אף שאי אפשר לבנות בית מקדש, הרי שקדושת הארץ בזמן הזה נובעת מקדושת ירושלים. קדושת מקום המקדש היא הנוסכת קדושה בכל חלקי הארץ.
ייתכן שזו הסיבה לכך שיום ירושלים לא נחגג בעוצמה הראויה.
ירושלים איננה רק שטח נוסף למגורים. כאמור, קדושתה נובעת מן השכינה. קדושה כזו יוצרת מחויבות שלא תמיד קל לעמוד בה. משום כך, אף שאנשים שמחים בירושלים, הם רוצים לגור באווירה חופשית יותר, ללא התחושה שישנה דרישה מלמעלה כיצד נכון לנהל את החיים (ע"פ מו"ח).
אמביוולנטיות זו עמדה ברקע לכיבוש ירושלים במלחמת ששת הימים. אף על פי שבדרך כלל במלחמה יש תכניות מגירה למצבים משתנים, לא הייתה תכנית כזו ביחס לירושלים. ב"ה המציאות התפתחה כך שתוך זמן קצר הכריז מוטה גור: "הר הבית בידינו".
עם ישראל ניסה להתרחק מירושלים, משום שהיא קדושה ומחייבת מידי. אבל הקב"ה לא נותן לנו לברוח, ומסמן: קדושת השכינה הייחודית של ירושלים אמורה להיות במרכז חיינו ולהתוות לנו את הדרך הנכונה בארץ ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
