ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
ועל כן יש התמהים מדוע התורה משתפת פעולה עם חשדות הבעל וקנאותו, ומעצבת טקס שלם מעורר אימה במטרה לסחוט הודאה מהאישה המסכנה.
אכן, השקאת הסוטה מעוררת אימה. היא מלווה באלה ובשבועה, באיומים ובנבואות שחורות על גורל האישה. לפי הרמב"ן גם יתר מרכיבי הטקס נועדו לאיים על האישה: מנחת הסוטה היא "מנחת עונש" שנועד להזכיר את עוונה, היא עשויה משעורים רמז לסערה ולמהומה. כלי החרס רומז שהסוטה תישבר ככלי חרס, והעפר - כי עפר היא ואל עפר תשוב. על כן יש התמהים היכן נעלם שלום הבית שהוא מאבני היסוד של בית ישראל? היכן ערך שמירת שלמות המשפחה שרגילים אנחנו להתהדר בו ולהעמידו במקום של כבוד בסולם הערכים שלנו?!
הרמב"ן משיב על שאלה זו: השקאת הסוטה איננה כניעה של התורה לרוע הלב של בעל חשדן שרותם את המערכת כדי להציק לאשתו. על פי ההלכה, השקאת הסוטה באה רק לאחר קינוי וסתירה. כלומר, לאחר שהבעל התרה באשתו, היא הסתתרה עם גבר זר (ועדים מעידים על כך). ההוכחות הנסיבתיות מעלות חשד סביר שהנאמנות המשפחתית נפגעה. הרמב"ן קובע שטקס ההשקאה הוא נס שמטרתו להרחיק את הסוטה ולטהר את בית ישראל, "שיהיו ראויים להשרות את השכינה בהם".
תורת ישראל איננה סובלת פגיעה בנאמנות הפנים-משפחתית. משפחה נבנית על בסיס כריתת ברית של נאמנות בין בני הזוג. תחת החופה בני הזוג נותנים זה בזה אמון שמניעיהם העתידיים במהלך חייהם יהיו לטובת התא המשפחתי המשותף ולא נגדו, לשם מטרות ואידיאלים משותפים ולא נגדם. הנאמנות היא בסיס המשפחה. אם אין נאמנות, אין משפחה.
בדבריו לימד אותנו הרמב"ן שחוסר הנאמנות הפנים-משפחתית מחבל לא רק במשפחה הגרעינית, אלא גם בכלל ישראל, בכל משפחות בית ישראל. עמנו הוא קדוש, ופגיעה בקדושה הבסיסית של המשפחה מערערת את קיום העם כולו. בספרו 'אורות' קובע מרן הראי"ה קוק זצ"ל שהאמון המשפחתי נוגע גם לקיומו של כל העולם. לכן הפגיעה בנאמנות המשפחתית יוצרת סדק ב"אושיות המעמידות את היצירה וכוחותיה בעולם הכללי". משום כך נמחה שם ה' על המים. השם האלוקי שבו נבראו שמיים וארץ, אף הוא שותף לזעזוע ולסילוק הנגע המוסרי.
נאמנות גם מצד הבעל
כיצד האמון המשפחתי קשור לקיומו של כל העולם? הרב קוק מסביר שהאמון המשפחתי הוא בבואה לאמון שצריך לשרור במלוא העולם.
נקודה זו צריכה הבהרה, ולשם כך נקדים הקדמה: העולם נברא בשרשרת ארוכה של הבדלות - הבדלה בין אור לחושך, בין מים למים, בין יום ללילה וכו'. גם אדם וחוה נוצרו מתוך הבדלה: נטילת הצלע והבדלתה מאדם הראשון. בסוף הבריאה, לאחר שורת הבדלות, מופיע עולם מורכב ומפוצל, כדברי המהר"ל שפתיחת התורה באות בי"ת נועדה לציין שעולמנו הוא עולם של שניוּת. כך הולך העולם ומתגלגל עד למהפך המתחיל ב"דבק באשתו והיו לבשר אחד". כאן מתחיל מהלך האיחוד. על האדם מוטל התפקיד לחבר - בין איש לאישה וגם בין שמיים לארץ, בין קודש לחול ובין רוח למעשה. כל בגידה בנאמנות המשפחתית יוצרת סדק שמתחיל בתחתונים ומגיע עד לעליונים.
חשוב לציין שהדרישה לנאמנות היא הדדית ומופנית גם כלפי הבעל. לכן, כאשר הבעל איננו נקי מנגע משפחתי, אין הנס של בדיקת מי סוטה מתרחש. יתרה מזו - כאשר חלה התדרדרות מוסרית בכלל ישראל, ורבו הנואפים, פסקו לגמרי מי סוטה (רמב"ן).
לאור כל זאת מפתיעים דברי חז"ל (חולין קמא, א) המגדירים את תפקיד מחיקת שם ה' על המים בצורה הפוכה מהמקובל: "גדול שלום שבין איש לאשתו, שהרי אמרה תורה שמו של הקב"ה שנכתב בקדושה יימחה על המים". "שלום בין איש לאשתו"?! האין השקאת מי הסוטה נועדה להרחיק את האישה הסוטה ולבער את הרע והקלקול מקרב המחנה?!
אמנם יש להשקאת מי הסוטה מטרה כפולה - להביא קללה על הסוטה וברכה על האישה הנאמנה. אבל מנין לחז"ל שמחיקת שם ה' נועדה דווקא לפן המבורך ולא לפן המקולל? מזה עלינו להסיק שחז"ל ראו את עיקר תפקידה של השקאת הסוטה בהסרת החשדות מעל האישה, ובהבאת שלום בין בני הזוג, באיחוי המשפחה ולא בפירוקה.
לפי חז"ל, לאחר הקינוי והסתירה, טרם שותה הסוטה מהמים, היא אסורה על בעלה. הוי אומר: המשפחה כבר מפורקת. רק אם היא שותה היא חוזרת להיות מותרת לבעלה. זאת ועוד, הסוטה רשאית לסרב לשתות את המים, ואז תתגרש מבעלה. סביר שאישה שנכשלה תבחר בפתח מילוט זה. איזו אישה תסכים לשתות? רק זו שבטוחה בצדקתה ובנאמנותה, ועל כן איננה חוששת מהקללות. שם ה' יימחה על המים לטובתה, כדי להביא ברכה ושלום לביתה. בכך יסורו גם החשדות של הבעל: אם אשתו לא חששה משתיית המים, כנראה שהיא נקייה לגמרי. הווי אומר: השקאת הסוטה מטרתה היא שלום ורעות, שיקום האמון המשפחתי וחיזוקו. תחילתו קנאה, וסופו שלום.
הרב אלישע אבינר הוא נשיא המרכז ללימודי משפחה במכללת 'אורות ישראל'
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
