ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
ועל כן יש התמהים מדוע התורה משתפת פעולה עם חשדות הבעל וקנאותו, ומעצבת טקס שלם מעורר אימה במטרה לסחוט הודאה מהאישה המסכנה.
אכן, השקאת הסוטה מעוררת אימה. היא מלווה באלה ובשבועה, באיומים ובנבואות שחורות על גורל האישה. לפי הרמב"ן גם יתר מרכיבי הטקס נועדו לאיים על האישה: מנחת הסוטה היא "מנחת עונש" שנועד להזכיר את עוונה, היא עשויה משעורים רמז לסערה ולמהומה. כלי החרס רומז שהסוטה תישבר ככלי חרס, והעפר - כי עפר היא ואל עפר תשוב. על כן יש התמהים היכן נעלם שלום הבית שהוא מאבני היסוד של בית ישראל? היכן ערך שמירת שלמות המשפחה שרגילים אנחנו להתהדר בו ולהעמידו במקום של כבוד בסולם הערכים שלנו?!
הרמב"ן משיב על שאלה זו: השקאת הסוטה איננה כניעה של התורה לרוע הלב של בעל חשדן שרותם את המערכת כדי להציק לאשתו. על פי ההלכה, השקאת הסוטה באה רק לאחר קינוי וסתירה. כלומר, לאחר שהבעל התרה באשתו, היא הסתתרה עם גבר זר (ועדים מעידים על כך). ההוכחות הנסיבתיות מעלות חשד סביר שהנאמנות המשפחתית נפגעה. הרמב"ן קובע שטקס ההשקאה הוא נס שמטרתו להרחיק את הסוטה ולטהר את בית ישראל, "שיהיו ראויים להשרות את השכינה בהם".
תורת ישראל איננה סובלת פגיעה בנאמנות הפנים-משפחתית. משפחה נבנית על בסיס כריתת ברית של נאמנות בין בני הזוג. תחת החופה בני הזוג נותנים זה בזה אמון שמניעיהם העתידיים במהלך חייהם יהיו לטובת התא המשפחתי המשותף ולא נגדו, לשם מטרות ואידיאלים משותפים ולא נגדם. הנאמנות היא בסיס המשפחה. אם אין נאמנות, אין משפחה.
בדבריו לימד אותנו הרמב"ן שחוסר הנאמנות הפנים-משפחתית מחבל לא רק במשפחה הגרעינית, אלא גם בכלל ישראל, בכל משפחות בית ישראל. עמנו הוא קדוש, ופגיעה בקדושה הבסיסית של המשפחה מערערת את קיום העם כולו. בספרו 'אורות' קובע מרן הראי"ה קוק זצ"ל שהאמון המשפחתי נוגע גם לקיומו של כל העולם. לכן הפגיעה בנאמנות המשפחתית יוצרת סדק ב"אושיות המעמידות את היצירה וכוחותיה בעולם הכללי". משום כך נמחה שם ה' על המים. השם האלוקי שבו נבראו שמיים וארץ, אף הוא שותף לזעזוע ולסילוק הנגע המוסרי.
נאמנות גם מצד הבעל
כיצד האמון המשפחתי קשור לקיומו של כל העולם? הרב קוק מסביר שהאמון המשפחתי הוא בבואה לאמון שצריך לשרור במלוא העולם.
נקודה זו צריכה הבהרה, ולשם כך נקדים הקדמה: העולם נברא בשרשרת ארוכה של הבדלות - הבדלה בין אור לחושך, בין מים למים, בין יום ללילה וכו'. גם אדם וחוה נוצרו מתוך הבדלה: נטילת הצלע והבדלתה מאדם הראשון. בסוף הבריאה, לאחר שורת הבדלות, מופיע עולם מורכב ומפוצל, כדברי המהר"ל שפתיחת התורה באות בי"ת נועדה לציין שעולמנו הוא עולם של שניוּת. כך הולך העולם ומתגלגל עד למהפך המתחיל ב"דבק באשתו והיו לבשר אחד". כאן מתחיל מהלך האיחוד. על האדם מוטל התפקיד לחבר - בין איש לאישה וגם בין שמיים לארץ, בין קודש לחול ובין רוח למעשה. כל בגידה בנאמנות המשפחתית יוצרת סדק שמתחיל בתחתונים ומגיע עד לעליונים.
חשוב לציין שהדרישה לנאמנות היא הדדית ומופנית גם כלפי הבעל. לכן, כאשר הבעל איננו נקי מנגע משפחתי, אין הנס של בדיקת מי סוטה מתרחש. יתרה מזו - כאשר חלה התדרדרות מוסרית בכלל ישראל, ורבו הנואפים, פסקו לגמרי מי סוטה (רמב"ן).
לאור כל זאת מפתיעים דברי חז"ל (חולין קמא, א) המגדירים את תפקיד מחיקת שם ה' על המים בצורה הפוכה מהמקובל: "גדול שלום שבין איש לאשתו, שהרי אמרה תורה שמו של הקב"ה שנכתב בקדושה יימחה על המים". "שלום בין איש לאשתו"?! האין השקאת מי הסוטה נועדה להרחיק את האישה הסוטה ולבער את הרע והקלקול מקרב המחנה?!
אמנם יש להשקאת מי הסוטה מטרה כפולה - להביא קללה על הסוטה וברכה על האישה הנאמנה. אבל מנין לחז"ל שמחיקת שם ה' נועדה דווקא לפן המבורך ולא לפן המקולל? מזה עלינו להסיק שחז"ל ראו את עיקר תפקידה של השקאת הסוטה בהסרת החשדות מעל האישה, ובהבאת שלום בין בני הזוג, באיחוי המשפחה ולא בפירוקה.
לפי חז"ל, לאחר הקינוי והסתירה, טרם שותה הסוטה מהמים, היא אסורה על בעלה. הוי אומר: המשפחה כבר מפורקת. רק אם היא שותה היא חוזרת להיות מותרת לבעלה. זאת ועוד, הסוטה רשאית לסרב לשתות את המים, ואז תתגרש מבעלה. סביר שאישה שנכשלה תבחר בפתח מילוט זה. איזו אישה תסכים לשתות? רק זו שבטוחה בצדקתה ובנאמנותה, ועל כן איננה חוששת מהקללות. שם ה' יימחה על המים לטובתה, כדי להביא ברכה ושלום לביתה. בכך יסורו גם החשדות של הבעל: אם אשתו לא חששה משתיית המים, כנראה שהיא נקייה לגמרי. הווי אומר: השקאת הסוטה מטרתה היא שלום ורעות, שיקום האמון המשפחתי וחיזוקו. תחילתו קנאה, וסופו שלום.
הרב אלישע אבינר הוא נשיא המרכז ללימודי משפחה במכללת 'אורות ישראל'
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
