ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בעבר חייתי בחברה חילונית. ונמשכתי לקשר חד מיני עם בן זוג. אחר כך חזרתי בתשובה שלימה, הקמתי משפחה ואנו חיים על פי דרכה של תורה. אשתי יודעת שבעבר לא הייתי דתי, אך איננה יודעת על הקשר מהעבר. לפעמים אני נדחף לספר לה, כי בינינו הכל גלוי, אך יש בי מעצור. האם נכון להתגבר ולספר?
תשובה:
חכמים (ברכות לד) מסתמכים על הפסוק: "אשרי נשוי פשע, כסוי חטאה" (תהילים ל"ב) ולומדים שלא ראוי לאדם לפרסם את חטאיו. לעיתים, כאשר יש צורך לעזור לחבר לצאת ממקום גרוע בו הוא נמצא, יכול אדם לומר לחברו: "גם אני הייתי שם, ואני מאושר שיצאתי מזה. תן לי יד, ואעזור גם לך לצאת". דרך זו משמשת כיום למשל, בטיפול בגמילה מסמים. רבים מאלה אשר נגמלו, משמשים מדריכים לאלה שעדיין שם. במקרים אלה, השיתוף בחוויה האישית הינו לתועלת, כדי שהנופל יתחבר עם היד המושטת. לכן אפשר לספר ולחשוף פרטים אישיים. אולם במקום שהדבר אינו לתועלת, ודאי עדיף להצניע. זוהי הוראת התורה (דברים כ"ג) "ויתד תהיה לך על אזנך... וחפרת בה ושבת וכיסית" עבירות מהעבר, לא צריך לשמור אותם בזיכרון. יש לחפור בור, לטמון אותם, ולכסותם. עצה זו נכונה כלפי כל אדם ובכל מצב. קל וחומר, במערכת הקשרים שבין איש לאשתו.
כל אשה זקוקה לבעל תומך אשר ישמש לה כמשענת. זהו אחד מתפקידיו המרכזיים של הבעל במשפחה, להיות עמוד של יציבות, שקט, בטחון ועוצמה, לכל בני המשפחה. בעל המקרין שלווה בביתו, משפיע פסיכולוגית על כולם. מתוך כך יכולים כל בני הבית להוציא את כוחותיהם המיוחדים אל הפועל. בעל, אבא, הנכנס לביתו וזורה כעס, צעקות, גורם למהומה ואי שקט אצל כולם. התפקוד האישי שלהם נפגע ואין שמחה ואושר. האשה, שהיא אחד משני עמודי הבית ודאי זקוקה לכל אלה, ועוד יותר מהילדים. פעמים רבות קורה שאשה מטיחה דברים בבעלה, אפילו האשמות שממש אין להם שחר, מתוך סערת רגשות. בעל נבון המשכיל לראות את מה שמתחת לפני השטח, מבין שאשתו מבקשת את עזרתו. ובעצם אומרת לו: "אני נסערת כעת, אין לי שלווה ומנוחה, בגלל אירוע כזה או אחר. אנא בעלי היקר, רק אתה יכול להרגיעני". ממילא התגובה איננה תוקפנית כמו: "את מדברת שטויות. לא הגיונית. מדוע את מאשימה אותי בדברים שאין לי כל קשר אליהם". אלא תגובה הפוכה. תגובה של חוסן, עוצמה ושלווה. כמו: "אשתי היקרה, אני מלא התפעלות מיכולת העמידה שלך, גם ברגעים קשים כאלה. כל הכבוד לך, אשה אחרת מזמן היתה קורסת" וכד'.
כל זה, כהקדמה לשאלתך, בעל המשתף את אשתו בחולשותיו גם חולשות מהעבר, מאבד את היכולת להיות משענת תומכת לאשתו. עבורה, מי שנפל בעבר אולי גם יפול בעתיד. לכן הינך צריך להזהר שבעתיים, ולא לחשוף נפילות שהיו לך בעבר. אם קשה לך והינך מרגיש צורך ב"וידוי", קח לעצמך חבר או רב וספר לו. את אשתך השאר מחוץ לזה.
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
35 - איזה כיף לריב מריבה זוגית
36 - על כל פשעים תכסה אהבה
37 - סדרי עדיפויות בבניית הבית
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.










