ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
אני עובד מאוד קשה וחוזר הביתה בשעות מאוחרות. אשתי טוענת שאין לי סבלנות אליה, ולא לילדים, שאני שקוע בתוך עצמי, לא עוזר לה, ועוד טענות כאלה הגורמות למתח בינינו. אני לא רואה מוצא, כי אנו חייבים את הפרנסה. מה אפשר לעשות?
תשובה:
בחיים אנו חייבים להבחין בין עיקר לטפל. יש נושאים ראשונים במעלה שצריך לתת להם את המשקל המתאים, ויש, פחותים מהם. נושא הלכידות במשפחה, קשר טוב וזורם בין בעל לאשתו ובין אבא לילדיו, הוא המטרה הראשית אשר לשמה הננו מקימים משפחה.
השאיפה היא, להתחבר איש עם רעהו בכל תחומי החיים והמציאות, לחיות מתוך שותפות עמוקה בגיזרה רחבה. חיבור כזה מחייב שני דברים שהם אחד: הראשון, אוזן שומעת, והשני, דיבור.
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
36 - על כל פשעים תכסה אהבה
37 - סדרי עדיפויות בבניית הבית
38 - מי יכול לעמוד לפני ה' ביום הכיפורים?
טען עוד
בראש ובראשונה, להאזין, לשמוע, כדי להכיר את החלקים הפנימיים הרוחניים, איש של רעהו. בעל המאזין לאשתו, לומד מתוך כך על הרצונות שלה, על המחשבות שלה וכד'. לפעמים אשה חוששת, פוחדת ממשהו או מישהו. היא עצמה קצת מתביישת לפתוח את הנושא, כאילו היא "פחדנית". בעל המאזין לאשתו יכול להכיר את הרגשתה הפנימית, להתחבר עמה, ויחד, לצאת מהמיצר. לתשומת לב: לחיות תחת פחד, זוהי הרגשה נוראית הסוגרת וחוסמת את האדם. אם תשאל, ממה אשה עלולה לפחד? מהרבה דברים: פחד כלכלי, שמא לא נגמור את החודש, או שמא יפטרו את בעלה מהעבודה. פחד מבעלה, שמא מתוך דלדול הקשר ביניהם בעקבות השעות המאוחרות בהם מגיע הביתה יחשוב על עזיבתה. חשש שמא אין בה משיכה מספקת כלפי בעלה. פחד משכן או שכנה, או גנבים או מחבלים העלולים לפגוע ולהזיק. וכו' וכו'.
נגעתי כאן בנקודה אחת, שאינני יודע אם היא רלוונטית לגביכם, אך היא יכולה לשמש כדוגמא, מדוע חשוב קשר השמיעה של בעל לאשתו. שמא תשאל, אם היא פוחדת שאעזוב אותה, הרי היתה צריכה יותר "לפרגן" לי ולא לטעון טענות נגדי? התשובה היא שזה חשש בלתי מודע, אילו היתה יודעת שהיא חוששת מזה, היתה מנסה להתייעץ, ואולי לפתוח את הנושא, למרות הדימוי שלה כפחדנית. אבל היא לא מודעת, לכן היא מגיבה הפוך.
עד כאן השלב הראשון של השמיעה. אחריו בא שלב הדיבור, תקשורת חיובית.
אם בעל מזהה אצל אשתו את הנקודה הטורדת אותה, הוא יכול לפעול, בדיבור, בעידוד, בעצה טובה, בהרבה אהבה, כדי לחלץ אותה מהמיצר.
כתבתי כל זאת כבסיס למחשבה על שינוי בסדרי העדיפויות. עד כה, הפרנסה היא בראש מעייניך, ויש להעריך מאוד את ההשתדלות שהנך עושה כדי להביא טרף לביתך. אולם, אי שביעות הרצון של אשתך, מורה על הצורך בשינוי מסלול. לא שתעזוב את העבודה, לא לזרוק הכל ולומר: אני הולך להאזין ולהתחבר עם אשתי. רק להציב את המערך המשפחתי בראש הסולם, לקבוע זמנים קבועים לשיחה בינך לבין אשתך. כאשר תחשוב ותרצה בכך, ודאי שיימצא גם הפתרון הטוב לסדר את שעות עבודתך, באופן שלפחות פעם או פעמיים בשבוע תחזור מוקדם יותר, רענן יותר, ותוכלו לבנות יחדיו את המשפחה, בשמחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
