ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- לקראת הנישואין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
אני בחורה בת 19, בשנת השירות הלאומי הכרתי בחור בן גילי, ושנינו החלטנו שאנו מתאימים. ברור לנו שיהיה מאד קשה להתחתן כעת, כי שנינו לומדים, והוא רוצה ללכת לשירות צבאי. אם נתחתן לא נרצה ילדים מיד בהתחלה. מאידך אחרי שאנו מכירים ורוצים, שמענו שאסור לחכות זמן רב. האם להמתין או להתחתן?
תשובה:
המצב ביניכם כיום הוא מצב של בדיעבד. מפני שאם הייתם שואלים מלכתחילה, הייתי מייעץ לך לא להיפגש עם בחור בן גילך. בחורה בת 19, יכולה כבר לחשוב על נישואין, אבל בחור בן 19, מאד מוקדם עבורו לעסוק בכך. הסיבה היא, מפני שבחור חייב לבנות לעצמו חוט שדרה ערכי ותורני, וכן הבנה וידיעה על ניהול בית. רק אחר כך הוא מוכשר לגשת ולבנות את ביתו. אצל בחורה, הנתונים הטבעיים שלה הם אשר ינחו אותה בבנין הבית. כמובן שגם עבורה יש תועלת בלימוד והכנה, אבל זה לא מעכב. לכן, לא כדאי להכיר בגיל צעיר, זה מחייב אותנו להתייחס למצבים שהם לא לכתחילה.
וביחס אליכם: כנקודה ראשונה הייתי מייעץ לכם לבדוק שוב באופן רציני ומקצועי את ההתאמה ביניכם. בגיל צעיר לפעמים יש משיכה טבעית המאפילה על ההבדלים וחוסר ההתאמה. ניתן לבדוק זאת על ידי שאלות מנחות המציפות את המבנה המערכתי של הקשר ביניכם, ובקלות יחסית תוכלו לראות אם יש יסוד לבניית בית איתן ובריא.
גם אם יתברר, בעז"ה, שאכן תוכלו לבנות יחדיו, עדיין דרך ארוכה לפניכם. בשאלתך ציינת, שוודאי לא תהיו מעוניינים בהרחבת המשפחה, בשלב הראשון של חייכם. מחשבה זו נראית לכאורה כניתוח מעשי והסקת מסקנה: הואיל ושניכם לומדים, והבחור אמור להתגייס לשרות צבאי, אם כן, מבחינה מעשית קשה לחשוב על גידול ילדים. אולם, למען האמת, מחשבה זו מעידה שגם מבחינה רוחנית לא זה הזמן להתחתן. על פי דרכה של תורה קשר בין איש ואישה חייב להתבסס על מצוות פריה ורביה שבתורה, ועל דברי הנביא: "לא תוהו בראה, לשבת יצרה" (עיין יבמות ס"ב) אם שניים רוצים להתחתן שלא על מנת להגדיל את המשפחה, עדיף שימתינו וידחו את הנישואין, עד שתתרקם הבשלות הרוחנית, ולצידה גם התנאים הפיזיים, אשר יובילו לקשר של בגרות ויציבות. התורה מספרת לנו על ער ואונן בני יהודה, אשר נשאו את תמר על מנת שלא ללדת ילדים. הפסוק אומר על שניהם שהיו רעים בעיני ה', ולכן המית אותם. ללמדנו, שהמשפחה נבנית כדי להוסיף חיים לעולם. מי שאינו רוצה להוסיף חיים, אין לו זכות קיום. אין בכלל זה, כל החפצים להגדיל את המשפחה, ואינם זוכים לכך מסיבות בריאות וכדומה. לכן, כל זמן שזוג אינו נשוי, אפשר לדחות את המצוה. אולם, מרגע הנישואין, אין היתר הלכתי או מוסרי שלא להרחיב את המשפחה.
ובעניין ההמתנה, ששמעת שיש בה איסור, יודע אני שרבים דוחקים שלא להמתין בין קבלת ההחלטה להינשא לבין הנישואין. אולם, לא כך למדונו חכמים, במשנה במסכת כתובות (פרק ה' משנה ב') שם נאמר: "נותנים לבתולה שנים עשר חודש משיתבע לה הבעל, כדי לפרנס את עצמה" המשנה עוסקת בזוג מאורס, שהבעל קידש את אשתו כדת משה וישראל, ולאחר הקידושין היה הבעל חוזר לבית הוריו והאשה לבית הוריה. ומשביקש הבעל לעבור לשלב השני, שהוא הנישואין ושבע הברכות, מאז מתחילים שנים עשר חודש, שבסופם נישאים בני הזוג. משמע, שחכמים לא חששו להמתנה אפילו בין האירוסין-הקידושין לנישואין. גם בזמננו, אפשר לקבל החלטה חיובית, ואחר כך פונה זה ללימודיו וזו ללימודיה. כאשר בשלים התנאים הרוחניים והגשמיים חוברים שוב בני הזוג ומקימים את ביתם. אם כן, גם עבורכם הדרך הנכונה היא לא להזדרז, אלא להבשיל את הקשר ביניכם, ואחר כך ללכת בשמחה להקים בית נאמן בישראל.
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
18 - מי מחליט?
19 - גיל הנישואין
20 - תשטוף כלים!!
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
