ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בעלי זומן לשירות מילואים. ביקשתי ממנו להגיש בקשה לדחיית השירות, ולת"ם, באמצעות מקום עבודתו, אך הוא טוען, שהוא מרגיש חובה לשרת, ואינו רוצה להגיש את הבקשה. קשה לי עם זה, כי אני מרגישה שהוא דואג לאחרים ואינו דואג לאשתו ולילדיו. בנוסף, הוא אמור לשבת במקום מסוכן, ואני חוששת ממה שעלול חלילה להתרחש. גם בפחד שלי הוא לא מתחשב. אשמח לשמוע חוות דעתך.
תשובה:
בכל אירוע בחיינו, אנחנו חייבים לשים לב למחשבותינו ותגובותינו, מניין הם נובעות, מהו הכח הגורם לנו לחשוב כך. ידועים דברי בעל חובת הלבבות, בתחילת שער עבודת האלוקים, שם הוא מונה חמש צורות בהן אדם מיטיב לחברו: כאב המיטיב לבנו, חבר לחברו, עשיר לעני וכו'. לדבריו, את כל הטובות הללו, עושה האדם בעיקר לטובת עצמו. למשל, עשיר המסייע לעני, הוא כדי לקבל שכר שמים עבור מעשהו הטוב. אם כן, הוא חושב על עצמו יותר מאשר על העני. כמובן, שאנו צריכים להשתחרר ממחשבות כאלה, ולנסות לנתח באופן אובייקטיבי את המציאות, כדי לקבל החלטות נכונות.
ומכאן לדילמה שלך: יציאה למילואים היא ודאי מעשה קדוש ומצוה גדולה של הגנה והגנה על עם ישראל ועל ארצו. ברור שללא חיילים, בשירות סדיר ובשירות מילואים, לא היתה יכולה מדינת ישראל להמשיך ולהתקיים, מפני אויבינו הקמים עלינו. למרות הקושי שלך, טוב תעשי אם תתחרי איתו ברצונותיו, נסי להבין מה עומד מאחורי רצונו. הרי ברור שהוא מעוניין לצאת לשם שמים, וכי מה חסר לו בביתו, שיגרום לו לרצות לברוח לשירות מילואים. בנוסף על המחשבה האידיאלית, ודאי יש שמחה מיוחדת במפגש עם ידידים ותיקים, אשר רק בשירות פוגשים בהם. ייתכן שמצטרפת אצל בעלך גם מחשבה של 'מה יאמרו עליי החברים אם אתחמק מהשירות'. כל זאת חייב להיות לנגד עינייך כאשר את באה לברר את הרגשתך. ברור שאם את חושבת על עצמך, הדרך הטובה היא להיפטר משירות זה. כך קל יותר הטיפול בילדים, אין צורך לדאוג ולחשוש לגורלו של הבעל וכו' וכו'. למסקנה הברורה, שוודאי יש לאפשר לו לצאת לשירות, כאמור, בראש ובראשונה מצד המצוה והחובה אשר בכך, ונוסף, מחמת רצונו לחדש את הקשר עם חבריו, שגם זה רצון חיובי. מתוך כך, תבוא ההבנה, שרצונו לצאת לשירות דוקא מתוך דאגה לאשתו ולילדיכם, ולא מפני שלא אכפת לו מכם.
ולעניין הפחד שלך, מתוך חשש מה יארע לו חלילה. אין ספק שכל יציאה למילואים יש בה סיכון, והפחד הוא תוצאה הגיונית וטבעית ממצב זה. כאשר אדם מפחד ממשהו אמיתי, טעות לומר לו אל תפחד. שהרי באמת יש סיבה ובסיס לפחד. מה שאת צריכה לומר לעצמך הוא: למרות שיש מקום לחשוש, לא ייתכן שהפחד יקבע לי את סדרי יומי, ויכתיב לי כיצד להתנהג. גם צנחן הצונח ממטוס בגובה רב, ודאי יש בליבו פחד בעת הקפיצה. אולם, הוא אינו נותן לפחד להיות נר לרגלו, ועל פיו יישק דבר. גם את, דעי שמותר לך לפחד וגם להתפלל לשלומו של בעלך, אך אל תתני לפחד לנהל את חייך.
ולסיום, ברצוני להביא בפנייך משל אשר התפרסם לפני שנים רבות באחד העיתונים:
שתי ימות יש בארץ ישראל, ים כינרת וים המלח. ים כינרת מימיו מתוקים, מלא חיים ופריחה. ים המלח לעומתו הוא ים המוות. ומדוע? מפני שים כינרת מקבל את מימיו מהצפון, ואינו שומר אותם לעצמו, אלא ממשיכים דרומה, להוסיף חיים בכל מקום. ים המלח לעומתו, שומר הכל לעצמו, ולכן הוא ים המוות. נזכה כולנו להיות כדוגמת ים כינרת.
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
22 - החתן והחותן
23 - דאגה עצמית ודאגה לכלל
24 - התמודדות זוגית עם קשיים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
