ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- ואנחנו קמנו ונתעודד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
יישר כוחכם! יישר כוח לעשרות אלפי בני הנוער שנטלו חלק במאבק נגד תכנית הגירוש -
אלו שהסתננו לתוך גוש קטיף וצפון השומרון והחזיקו מעמד בתנאים בלתי אפשריים משך ימים ושבועות, אלו שהתנדבו לסייע למשפחות מקומיות ולחקלאים, אלו שנאבקו בנחישות עד לרגע האחרון, אלו שנאחזו באדמת ארץ ישראל ולא עזבו מרצונם עד שנגררו החוצה בכוח, אלו שהסתתרו והתבצרו, שיבשו ועיכבו את ביצוע הגירוש, אלו שהתפללו על מנת לקרוע את גזר הדין בשמים, אלו ששרו בכל כוחם על מנת לעודד ולחזק, אלו שבכו על חילול ה' הנורא, אלו שתמכו במשפחות הגוש וצפון השומרון בשעתן הקשה, החיילים שלא היו מוכנים לשתף פעולה עם מעשה של חילול ה';
ואלו שפעלו מבחוץ, אלו שהשתתפו בהפגנות ובעצרות התפילה, אלו שעמדו בצמתים משך חודשים וחלקו סרטים כתומים, אלו שהשתתפו במחנות "כתומים", אלו שעברו מבית לבית במבצעי "פנים אל פנים", אלו שהלכו ימים ולילות בשבילי עפר במטרה לחדור לגוש, אלו שחסמו כבישים, אלו שנעצרו באשמת מחאה ציבורית נגד הגירוש.
לכולכם מגיע יישר כוח על העמידה האיתנה, על הנחישות, על המסירות, על הנאמנות לאידיאלים של תורה וארץ ישראל, על הדבקות במשימה להעביר את רוע הגזירה, על הקידוש ה'. כולכם הייתם נפלאים. נשאתם על כתפיכם את המשא הכבד של המאבק הצודק על ארץ ישראל ותורת ישראל וקידשתם את ה' במעשיכם. עם ישראל לדורותיו גאה בכם.
בתחילת המאבק, היה נראה כאילו אין לנו גייסות ואין לנו כל תמיכה בחברה הישראלית. אבל המאמצים הרבים שבני הנוער היו שותפים להם שינו את פני הדברים, עד שזכינו לתפילה ב"כותל" שלא היתה כדוגמתה מאז חורבן הבית, ולהפגנה הגדולה ביותר בתולדות המדינה.
רבים כבר אמרו שגם אם יצליחו להחריב את "גוש קטיף", את רוח "גוש קטיף" לא יצליחו להחריב. רוח "גוש קטיף" היא הרוח המיוחדת ששררה ביישובי הגוש, והיא גם הרוח המיוחדת שהובילו עשרות אלפי בני הנוער שפעלו למען הגוש וצפון השומרון. רוח גדולה זו אשר פרצה והתגלתה דרך הפעילות הנפלאה של השנה האחרונה, היא נכס יקר. אנחנו זקוקים לה על מנת להשפיע השפעה מכרעת על מדינת ישראל ועל עם ישראל.
אסור לנו להיות מתוסכלים, להלך עם ראש באדמה כמי שהובסו, אסור לנו לכעוס על עצמנו ולהתמרמר על דרכנו. הנהגה פוליטית רקובה נלחמה בנו בשיטות מושחתות והפעילה נגדנו את צה"ל, אותו צה"ל שיש לו כוח הרתעה מול סוריה ומצרים, אירן ועירק. למרות זאת, לא פחדנו, לא התקפלנו ולא התייאשנו. לא נכנענו מרצון, לא ויתרנו עד לרגע האחרון, אף מחסום לא עצר אותנו ולא נטשנו מרצון את חבל קטיף, נאחזנו בו עד שגררו אותנו בעל כרחנו. זה הכלל: יהודי לא עוזב מרצון את חבלי ארץ ישראל גם אם צה"ל על עשרות אלפי חייליו מטיל עליו מצור. הוא עומד על משמרתו ללא ליאות ואוחז ברגבי אדמת קודש.
מדוע טרם הצלחנו לקרוע את רוע הגזירה? מפני ששערי תפילה פעמים פתוחים ופעמים נעולים. רק שערי תשובה תמיד פתוחים. לא זכינו לתשובה כלל-ישראלית. ההשפעה המצטברת של עשרות שנים של הנהגה כושלת במדינת ישראל החלישה את עם ישראל. חולשה גדולה נפלה עליו. סגולת ישראל לא הסתלקה ממנו, הניצוץ היהודי עדיין בוער עמוק בתוכו, אבל בפועל עם ישראל נחלש עד מאוד בכל המישורים - הלאומיים, האמוניים, והמוסריים. חולשה אחר חולשה. התמונה המזעזעת של ישראלים הנופשים על החוף בשעה שמגרשים את אחיהם מביתם מציירת יותר מכל את גודל החולשה הנפשית והמוסרית.
האם יש לנו סיכוי סביר לשנות את המצב? כן. בתנאי שנאמין בגדלוּת של עם ישראל, ושנכיר בעובדה שכרגע עם ישראל חלש ונפעל בדרכים שמחזקות אותו. הבירורים הנוקבים בתוכינו האם מותר לנקוט בשיטות יותר מיליטנטיות או לא, מהו הגבול של אהבת ישראל ואחדות ישראל, האם מותר להשתמש בכוח במהלך המאבק והאם זה תואם את רוח התורה, הם חשובים מאוד וחיוניים מאוד. אבל, עלינו לזכור שהיעילוּת של הכוח לרפא חולשות היא מוגבלת. משל: לנער שמגלה חולשה ואיננו קם בבוקר. האם הפעלת כוח נגדו תועיל להקימו?! לא. התרופה העיקרית היא לחזקו ובה צריך להשקיע הרבה.
האם יש לנו את היכולת לחזק את עם ישראל? התשובה היא שתעצומות הנפש שהתגלו אצל בני הנוער, לכל אורך התקופה האחרונה, ובמיוחד בשבועות האחרונים, נותנות לנו תקווה שמשימה קדושה זו אפשרית, ויכול נוכל לה. כמובן, אי אפשר להסתפק בדיבורים ולשקוע בחלומות. צריך לייצר שיטות השפעה וחיזוק על החברה הישראלית, צריך לשכלל אותן, צריך לבנות מנגנוני פעולה, אבל העיקר כבר מצוי בידינו: יש לנו מחנה עצום של בני נוער הגדולים ברוחם ובאומץ ליבם אשר יובילו את המהפיכה הרוחנית בעם ישראל. יישר כוחכם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
