ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב הנזיר
מי שראהו, מגדיר את המפגש הראשון עם פניו כראות פני מלאך אלוקים, לא פחות מכך. הוא היה דמות ייחודית בדורות כולם. קיבל הוא עליו דרך חיים של נזירות בקדושה ובטהרה. נזיר אלוקים. מורה לא עלה על ראשו, יין ושיכר לא בא אל פיו, לא טעם מן החי והלך בנעלי בד.
"מנהגנו כמו חולין על טהרת הקודש, לקדש את החיים", הסביר. ובנו הרב שאר-ישוב כהן זצ"ל הדגיש שמעולם לא נדר נדר נזירות של ממש: "יש נזיר (הלכתי של התורה), ויש נזיר כמו אבא מארי. אבא לא הפליא בנדר נזירות, אלא קיבל עליו דרך חיים של קדושה וטהרה".
כל ישותו ומטרתו הייתה לקדש עצמו תוך התבטלות אל הכלל. את חלבו ודמו הקריב לקדש עצמו לקונו ושאף אל המקסימום, אל הגאולה השלמה באופן המעשי ביותר. הוא קידש את חייו כדי להגיע למדרגות רוח-הקודש ונבואה. מערב ראש חודש אלול ועד מוצאי יום הכיפורים, בשבתות ובימים טובים, שרוי היה בתענית דיבור. "אומרים בשתיקה יותר מבדיבור", הטעים.
המילים השגורות על לשונו "מהרה ייבנה המקדש", אשר הושרו עמו גם על ערש דווי, היו לא רק לשירת חייו ולא רק פקודת מורו ורבו החפץ חיים אליו, בצוותו אותו להתכונן לעבודת המקדש הלכה ולמעשה כי בימיו תתקדם הגאולה, אלא משנתו הייתה גם נשמתו. במשך כשמונה שנים ברציפות קיים הרב הנזיר הבטחתו לחפץ חיים להגות בסדר קדשים. הוא קנה לשם כך ש"ס עם רש"י בלבד שיוכל לשאת עמו תמיד.
מיסודי משנתו הוא כי התחייה המדינית הנרקמת לעינינו תכלול את הקניינים שאיבדו ישראל בראשית ימי הבית השני, ובראשם הנבואה: "מקובלים אנו... כי בבוא הגאולה האחרונה תתחדש רוח הנבואה בישראל... בתחיית הקודש, בתחיית האומה ושובה לארץ קדשה, בקיבוץ גלויות ובניין המדינה, הכרח הוא, שתקום ותתחדש רוח הנבואה בישראל, חוזים ונביאי קודש".
בדחילו ורחימו אף ייחס הרב הנזיר קניין מסוים כזה, הנבואה, למורו ורבו מרן הראי"ה קוק: "וכן דמות הרב מרן זצ"ל, עם כל התארים הרבים, הגדולים והנשגבים, שתיארו דמותו הנשגבה: גאון וצדיק, חסיד, חכם, משורר קדוש, ופילוסוף-אלוהי, גדול, וגיבור, על כל אלה מרחף התואר הנשגב, שאין בכוחנו ועוז רוחנו להביעו. הוא נרמז בכתבי קדשו, הנדפסים".
כחכות רחל
נצר וממשיך שושלת רבנית מפוארת היה, חניך ישיבות המוסר ותלמיד מרן החפץ חיים. מסדר משנת רבו הגדול מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ובמשך חמישים שנה עורך ספריו 'אורות הקודש'. העמיד תלמידים וכתבים הרבה. קדוש היה. ענק בתורה, בנגלה ובנסתר, חוקר ומקובל אלוקי ובקיא בהגות העולמית. בספרו הגדול 'קול הנבואה' איזן וחיקר את שיטתו: "ההיגיון העברי השמעי". עולם הרוח היה לו עיקר: "לפעמים מתגלה הרוחני הנסתר יותר (משמתגלה) מהעולם הנגלה הגשמי".
כמו רחל אשת רבי עקיבא, המתינה לו ארוסתו הצדקת שרה 12 שנה עד שהתאחדו בבית הרב בירושלים, וחינכו בדרכם הגדולה את ילדיהם צפיה ושאר-ישוב, אשר במתן שמותם ביטאו את השאיפה לתחייה והגשמתה והיו כנראה הראשונים בדורות לעשות כן, טרם שהמגמה הזאת הפכה שכיחה.
מתוך צער ואבל על כך שהעיר העליונה בירושלים נעקרה מאיתנו, משנת תש"ח כמעט שלא יצא את ביתו עד שניתן יהיה לשוב ציונה. אחר התרת נדרים, מיד עם שחרור מקום המקדש בכ"ח באייר תשכ"ז, יצא עם ידידו-אהובו כאח לו, הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, אל סמוך לדביר אצל כותל המערבי והתפלל לצד חתנו הרב שלמה גורן זצ"ל ובנו הרב שאר-ישוב כהן זצ"ל, עם חיילינו משחררי העיר.
דורות רבים של תלמידים העמיד. הראשונים שבהם עוד ברוסיה בראשית דרכו כמורה לדרדקי, אחר כך בבאזל בשוויץ לצעירים מבקשי המדע התורני, ובשיאו היה רבם של תלמידים רבים בני ישיבת מרכז הרב. לימים יהפוך בזכות כתביו ההולכים ומתפרסמים, גם היום ביתר שאת, לבולט בין גדולי החוקרים במדע "הפילוסופיה הדתית העברית", כפי שכינה את לימוד האמונה והמחשבה הישראלית ממקורותיה. את השיעורים מסר בישיבת מרכז הרב, אחר כך בביתו.
אחרי פטירתו החלו מופיעים ספריו שהותיר בכתב יד. סגנונו בקציר האומר, בהבזקי מילים. "כך הייתה דרכו לכתוב, במילים ספורות, מה שנכתב בהרחבה ובאריכות בספרי האחרונים", הסביר בנו הרב שאר-ישוב. תוכנית הלימודים לישיבת מרכז הרב שחיבר, ואשר קיבלה את הסכמת מרן הראי"ה קוק לפני כמעט מאה שנה, הולכת ותופסת לה מקום בבתי מדרשות, תוך שחוקרי מכון 'נזר דוד' עמלים על פיענוח כתביו והוצאתם לאור.
קווי דמותו הססגונית והמרתקת משורטטים היטב מפי כתבה של הסופרת הגב' הילה וולברשטיין ובעריכת דודה ר' שמחה רז בספר 'איש כי יפליא – הרב הנזיר' שיצא לאור השבוע מטעם 'נזר דוד - אריאל מפעלי תורה', בהוצאת ספריית בית אל.
הראל כהן הוא מנהל מכון 'נזר דוד'
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
