ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב הנזיר
מי שראהו, מגדיר את המפגש הראשון עם פניו כראות פני מלאך אלוקים, לא פחות מכך. הוא היה דמות ייחודית בדורות כולם. קיבל הוא עליו דרך חיים של נזירות בקדושה ובטהרה. נזיר אלוקים. מורה לא עלה על ראשו, יין ושיכר לא בא אל פיו, לא טעם מן החי והלך בנעלי בד.
"מנהגנו כמו חולין על טהרת הקודש, לקדש את החיים", הסביר. ובנו הרב שאר-ישוב כהן זצ"ל הדגיש שמעולם לא נדר נדר נזירות של ממש: "יש נזיר (הלכתי של התורה), ויש נזיר כמו אבא מארי. אבא לא הפליא בנדר נזירות, אלא קיבל עליו דרך חיים של קדושה וטהרה".
כל ישותו ומטרתו הייתה לקדש עצמו תוך התבטלות אל הכלל. את חלבו ודמו הקריב לקדש עצמו לקונו ושאף אל המקסימום, אל הגאולה השלמה באופן המעשי ביותר. הוא קידש את חייו כדי להגיע למדרגות רוח-הקודש ונבואה. מערב ראש חודש אלול ועד מוצאי יום הכיפורים, בשבתות ובימים טובים, שרוי היה בתענית דיבור. "אומרים בשתיקה יותר מבדיבור", הטעים.
המילים השגורות על לשונו "מהרה ייבנה המקדש", אשר הושרו עמו גם על ערש דווי, היו לא רק לשירת חייו ולא רק פקודת מורו ורבו החפץ חיים אליו, בצוותו אותו להתכונן לעבודת המקדש הלכה ולמעשה כי בימיו תתקדם הגאולה, אלא משנתו הייתה גם נשמתו. במשך כשמונה שנים ברציפות קיים הרב הנזיר הבטחתו לחפץ חיים להגות בסדר קדשים. הוא קנה לשם כך ש"ס עם רש"י בלבד שיוכל לשאת עמו תמיד.
מיסודי משנתו הוא כי התחייה המדינית הנרקמת לעינינו תכלול את הקניינים שאיבדו ישראל בראשית ימי הבית השני, ובראשם הנבואה: "מקובלים אנו... כי בבוא הגאולה האחרונה תתחדש רוח הנבואה בישראל... בתחיית הקודש, בתחיית האומה ושובה לארץ קדשה, בקיבוץ גלויות ובניין המדינה, הכרח הוא, שתקום ותתחדש רוח הנבואה בישראל, חוזים ונביאי קודש".
בדחילו ורחימו אף ייחס הרב הנזיר קניין מסוים כזה, הנבואה, למורו ורבו מרן הראי"ה קוק: "וכן דמות הרב מרן זצ"ל, עם כל התארים הרבים, הגדולים והנשגבים, שתיארו דמותו הנשגבה: גאון וצדיק, חסיד, חכם, משורר קדוש, ופילוסוף-אלוהי, גדול, וגיבור, על כל אלה מרחף התואר הנשגב, שאין בכוחנו ועוז רוחנו להביעו. הוא נרמז בכתבי קדשו, הנדפסים".
כחכות רחל
נצר וממשיך שושלת רבנית מפוארת היה, חניך ישיבות המוסר ותלמיד מרן החפץ חיים. מסדר משנת רבו הגדול מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ובמשך חמישים שנה עורך ספריו 'אורות הקודש'. העמיד תלמידים וכתבים הרבה. קדוש היה. ענק בתורה, בנגלה ובנסתר, חוקר ומקובל אלוקי ובקיא בהגות העולמית. בספרו הגדול 'קול הנבואה' איזן וחיקר את שיטתו: "ההיגיון העברי השמעי". עולם הרוח היה לו עיקר: "לפעמים מתגלה הרוחני הנסתר יותר (משמתגלה) מהעולם הנגלה הגשמי".
כמו רחל אשת רבי עקיבא, המתינה לו ארוסתו הצדקת שרה 12 שנה עד שהתאחדו בבית הרב בירושלים, וחינכו בדרכם הגדולה את ילדיהם צפיה ושאר-ישוב, אשר במתן שמותם ביטאו את השאיפה לתחייה והגשמתה והיו כנראה הראשונים בדורות לעשות כן, טרם שהמגמה הזאת הפכה שכיחה.
מתוך צער ואבל על כך שהעיר העליונה בירושלים נעקרה מאיתנו, משנת תש"ח כמעט שלא יצא את ביתו עד שניתן יהיה לשוב ציונה. אחר התרת נדרים, מיד עם שחרור מקום המקדש בכ"ח באייר תשכ"ז, יצא עם ידידו-אהובו כאח לו, הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, אל סמוך לדביר אצל כותל המערבי והתפלל לצד חתנו הרב שלמה גורן זצ"ל ובנו הרב שאר-ישוב כהן זצ"ל, עם חיילינו משחררי העיר.
דורות רבים של תלמידים העמיד. הראשונים שבהם עוד ברוסיה בראשית דרכו כמורה לדרדקי, אחר כך בבאזל בשוויץ לצעירים מבקשי המדע התורני, ובשיאו היה רבם של תלמידים רבים בני ישיבת מרכז הרב. לימים יהפוך בזכות כתביו ההולכים ומתפרסמים, גם היום ביתר שאת, לבולט בין גדולי החוקרים במדע "הפילוסופיה הדתית העברית", כפי שכינה את לימוד האמונה והמחשבה הישראלית ממקורותיה. את השיעורים מסר בישיבת מרכז הרב, אחר כך בביתו.
אחרי פטירתו החלו מופיעים ספריו שהותיר בכתב יד. סגנונו בקציר האומר, בהבזקי מילים. "כך הייתה דרכו לכתוב, במילים ספורות, מה שנכתב בהרחבה ובאריכות בספרי האחרונים", הסביר בנו הרב שאר-ישוב. תוכנית הלימודים לישיבת מרכז הרב שחיבר, ואשר קיבלה את הסכמת מרן הראי"ה קוק לפני כמעט מאה שנה, הולכת ותופסת לה מקום בבתי מדרשות, תוך שחוקרי מכון 'נזר דוד' עמלים על פיענוח כתביו והוצאתם לאור.
קווי דמותו הססגונית והמרתקת משורטטים היטב מפי כתבה של הסופרת הגב' הילה וולברשטיין ובעריכת דודה ר' שמחה רז בספר 'איש כי יפליא – הרב הנזיר' שיצא לאור השבוע מטעם 'נזר דוד - אריאל מפעלי תורה', בהוצאת ספריית בית אל.
הראל כהן הוא מנהל מכון 'נזר דוד'
מתוך העיתון בשבע.

הרב הנזיר שידור חוזר מאזכרת הרב הנזיר זיע"א
כנס התייחדות ואזכרה לכבוד יום השנה ה-44 להסתלקותו של הרב הנזיר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.












