ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
גַּם אֵלֶּה אֲשֶׁר הַחַיִּים הִכְבִּידוּ עֲלֵיהֶם אֶת אַכְפָּם*, וְהֵם מַרְגִּישִׁים לַחַץ כָּבֵד בְּרוּחָם מִדַּאֲגַת הַחַיִּים הַזְּמַנִּיִּים שֶׁל בְּנֵיהֶם, וְהִרְשׁוּ לָהֶם לְצָרֵף לִתְכוּנַת הַחִנּוּךְ חֹל* אֶל הַקֹּדֶשׁ*, אַל נָא יִשְׁכְּחוּ, כִּי צֵרוּף זֶה צָרִיךְ שְׁמִירָה* גְּדוֹלָה, שֶׁלֹּא יָבֹא הַדָּבָר לִידֵי זִיּוּף הַמַּטְבֵּעַ הַחִנּוּכִית שֶׁלָּנוּ בִּכְלָל, וְזֶה צָרִיךְ בְּכָל מָקוֹם לִהְיוֹת מְשֻׁנָּן וְנִכָּר, וְיוֹתֵר מִכֹּל בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר בָּהּ צָרִיךְ לְהִשְׁתַּכְלֵל רוּחֵנוּ הָעִקָּרִי, בְּצוּרָתוֹ הַמְיֻחֶדֶת לָנוּ, הַשּׁוֹנָה מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. אַל נָא יִשְׁכְּחוּ, כִּי לֹא שָׂפוֹת זָרוֹת, לֹא לִמּוּדִים שֶׁמְּגַמָּתָם הִיא הַכְשָׁרוֹת חָמְרִיּוֹת, יֵצְאוּ בְּיִחוּד מִצִּיּוֹן, - אֶלָּא "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ד' מִירוּשָׁלַיִם".
כְּשֶׁיִּהְיוּ דְּבָרִים הַלָּלוּ חֲרוּתִים עַל לִבָּם שֶׁל הָאַחֲרוֹנִים הַלָּלוּ, נוּכַל בֶּטַח לְקַוּוֹת כִּי לֹא יַרְחִיקוּ לָלֶכֶת, וְגַם בְּנֵיהֶם יִהְיוּ שְׁתוּלִים בְּחַצְרוֹת ד', "וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ". הישארות בחצרות ה'
זֹאת הָיְתָה כַּוָּנָתִי בַּשִּׂיחָה הַקְּטַנָּה, אֲשֶׁר הִבַּעְתִּי אוֹתָהּ בְּעֵת שִׂמְחַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל, לְהַמּוֹסָד הַקָּדוֹשׁ "שַׁעֲרֵי תּוֹרָה", שֶׁהֶרְאוּנִי שֶׁהוּבְאָה בְּעִתּוֹנְךָ הַיָּקָר.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
81 - חינוך חלק י"ח
82 - חינוך חלק י"ז
83 - לימוד שבועי באמונה כט תמוז - ו אב תשעז
טען עוד
____________________
אַכְפָּם – משאם. חֹל – לימודי חול. שְׁמִירָה – שלא להפוך טפל לעיקר.
ביאורים
שתי דרכים עיקריות יש לחינוך: דרך אחת היא זו שמכירה רק את מקומם של הקודש והקדושה. בדרך זו אחזו בני היישוב הישן. הדרך השנייה הייתה של אלו המשלבים את לימודי החול בתוך המסגרת העיקרית של החינוך. כחלק ממצוות האב בנוגע לבניו, ישנו ציווי על האדם ללמד את בנו אומנות, כדי שיוכל להתפרנס בכבוד. אלא שכאן טמון מוקש. העיסוק הנרחב בלימודי החול והמקצוע עלול לבוא על חשבון ההתמסרות ללימודי הקודש, ובסופו של דבר על חשבון הערכים, הקדושה, והמוסר, שאליהם אנו מחנכים את הילד משחר ילדותו. היתרון המיוחד שלנו על פני עמים אחרים הוא "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", זהו החידוש של עם ישראל ועִמו אנו הולכים. אף שאפשר למנות אחוז גבוה של יהודים שקיבלו פרס נובל או תארי כבוד אחרים, לא בזה ייחודיותנו ולא זו מגמת החינוך הישראלי. המגמה שאליה אנו שואפים שייכת לרוחניות ולקודש, לתורה – שהיא עמוקה ופנימית לאין ערוך מכל חכמה אחרת בעולם. זה ייעודנו, זו התכונה הלאומית שלנו, וזו הברכה שעלינו להביא לאומות העולם.
הרב קוק מביע חשש שאם החינוך אינו מכוון באיזון הנכון, העקרוני והמעשי, למטרות הללו, עלולים הילדים להתרחק מדרכם של אבותיהם. מאידך, כאשר זוכרים את העיקר בחיים – גם הבנים יתקרבו לדרך הקודש. הדגש שצריך לעמוד לנגד עיני המחנכים הוא החלוקה בין עיקר לטפל, בין המוקד לבין המעטפת שמסייעת לו. עיסוק נרחב בתחומי מדע וכלכלה לפרטיהם המגוונים עלול להסיט את דעתו של הנער אל התוצאות המידיות שאפשר 'להרוויח' מכך, ובכך יפסיד את שלבי הסולם אל הקודש, שאותם חווה ילד שגדל בלימוד תורה. העלייה בשלבי הסולם לפי הסדר הראוי היא שתביא את כל העמים, בסופה של דרך ארוכה, להכיר ביתרונם של ישראל. רק אם נתמיד בדרך הזאת, נזכה להיות 'אור לגויים' כנבואת ישעיה, שאותה מזכיר כאן הרב קוק: '"ואמרו גוים רבים לכו ונלכה... אל בית אלהי יעקב... ונלכה בארחותיו".
הרחבות
חכמות חיצוניות
לְצָרֵף לִתְכוּנַת הַחִנּוּךְ חֹל אֶל הַקֹּדֶשׁ. הרב קוק כותב שאם מפאת קשיי הפרנסה ירצו הורים שבניהם ילמדו את חכמות החול, כמתמטיקה ועברית, אפשר ללמד אותם, אך יש להיזהר שהדבר לא ישפיע על העקרונות הרוחניים שלנו.
המהר"ל מבאר שלכתחילה יש ללמוד חלק מלימודי החול: "...כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים. ומזה נלמוד כי כל דבר שהוא לעמוד על מהות העולם, יש לאדם ללמוד, ומחויב הוא בזה, כי הכל מעשה ה' הוא..." [נתיבות עולם, נתיב התורה יד]. לפי דברי המהר"ל, אפשר לפגוש את ה' במעשה הטבע – באבן שנופלת, בציוץ ציפור ובסדר העונות השונות. מִשֶכך, חשוב ללמוד חכמות אלו, והזמן שמוקדש ללימודן לא נחשב כ"ביטול תורה". טעם נוסף המופיע בדבריו הוא שעל כל חכמות הטבע (מתמטיקה, גיאוגרפיה וכו') נאמר: "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" [דברים ד, ו], והכוונה שכאשר נכיר את חכמות הטבע הדבר יאדיר את שמנו בעיני העולם.
הבן-איש-חי כותב דברים דומים בנוגע לחינוך: "ולזה אמר חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה, כלומר אל תאמר אעמיס משא כבד על הנער ללמדו תורה בלבד ימים ולילות, ולא אלמדנו כתיבה ולשון הקודש ודקדוק וחשבון וידיעות הטבע וענייני העולם כמו גיאוגרפיא וכיוצא בה כדי שלא יתאבד הזמן בלימודים אלו, ולא ילמד אלא תורה גמורה ושלימה בלבד, לא כן תעשה, אלא חנוך לנער גם על פי דרכו, דהיינו השייכים לעולם הזה, שנקרא בשם 'דרך' כאמור לעיל, כי אף על פי שעיקר החינוך צריך להיות בלימוד התורה, הנה תאחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך" [אמרי בינה ב. להרחבה עיין גם ברמ"א על שו"ע יו"ד, רמו, ט, ובמקורו בריב"ש].
להצלחת חוה בת מוריה הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
