ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
אֲדוֹנִי הַמְרוֹמָם, גְּדוֹלָה הִיא כָּעֵת הַתְּנוּעָה הָרוּחָנִית לְחֵפֶץ יִסּוּד גִּמְנַסְיָה יִשְׂרְאֵלִית בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְעֻמַּת הַגִּמְנַסְיָה הָעִבְרִית הַשּׂוֹרֶרֶת, שֶׁעַד כַּמָּה שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לְהַכְחִישׁ אֶת הַצְּדָדִים הַחִיּוּבִיִּים שֶׁלָּהּ*, רָבְתָה בָּהּ הַשְּׁלִילָה לִיסוֹד הַיְסוֹדוֹת, לְיַחַשׂ הַקֹּדֶשׁ לְדָת וֶאֱמוּנָה בְּרַעְיוֹן וּבְפֹעַל. יֶשְׁנָם טְהוֹרֵי לֵב נִרְעָדִים מֵהַתּוֹצָאוֹת הָעֲתִידוֹת שֶׁל מַצָּב כָּזֶה בְּהֵעָזְבוֹ לְנַפְשׁוֹ*, וְהֵם מוֹצְאִים חוֹבָה לְנַפְשָׁם לְהַצִּיל אֶת הַצְּעִירוּת הָאַרְצִיִּשְׂרְאֵלִית, וְהַגָּלוּתִית הַמֻּשְׁפַּעַת מִמֶּנָּה, עַל יְדֵי יִסּוּד מָכוֹן תַּרְבּוּתִי, מְשֻׁכְלָל בְּכָל הַטּוֹב הַדָּרוּשׁ לוֹ בְּמִדָּה מְלֵאָה, וּלְמַעְלָה-רֹאשׁ עָטוּר בַּעֲטֶרֶת קֹדֶשׁ ד' לְתוֹרָה לֶאֱמוּנָה לְמִצְוָה וּמוֹרֶשֶׁת אָבוֹת, כַּחֹק לְיִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם. אָנֹכִי לֹא אוּכַל לְהִכָּנֵס כָּל כָּךְ בָּעֳבִי הַקּוֹרָה שֶׁל פְּעֻלָּה זוֹ, שֶׁלֹּא לָצֵאת הַרְבֵּה מִגִּדְרֵי הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבְּרַבָּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיִחוּד, בְּיִחוּסָם הַשְּׁלִילִי לַהַשְׂכָּלָה*, בְּכַוָּנָה טְהוֹרָה* לְהָגֵן בְּעַד הַדָּת וְהָאֱמוּנָה. אֲבָל הַצָּרָה הַכְּבֵדָה שֶׁל הַמַּצָּב גּוֹרֶמֶת הִיא לִי, שֶׁאִם יִמָּצְאוּ כֹּחוֹת טוֹבִים, עוֹבְדִים וּפוֹעֲלִים לְיִסּוּד מָכוֹן עֶלְיוֹן זֶה, בְּצוּרָה הֲגוּנָה וּבְדַרְכֵי כָּבוֹד וְשָׁלוֹם, אֶהְיֶה מוּכָן מִצִּדִּי בע"ה לְפַקֵּחַ עַל הַתֹּכֶן הַיִּשְׂרְאֵלִי* שֶׁבּוֹ, עַד כַּמָּה שֶׁיָּדִי הַחֲלוּשָׁה מַגַּעַת, שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת תַּפְקִידוֹ כָּרָאוּי. אִם כְּבוֹדוֹ נוֹטֶה לִהְיוֹת מִכְּלַל הַבּוֹנִים וְהַמְיַסְּדִים, יוֹאִיל נָא בְּטוּבוֹ לְהוֹדִיעֵנִי, לְמַעַן אֵדַע מִי הֵם הַנִּמְנִים עַל מַחֲנֵה צִבְאוֹת ד' זֶה.
(אִגְּרוֹת הָרְאִיָּה, אִגֶּרֶת תרמח)
____________________
שֶׁלָּהּ – של הגימנסיה העברית. בְּהֵעָזְבוֹ לְנַפְשׁוֹ – בהישארותו במצבו. בְּכַוָּנָה טְהוֹרָה – היחס השלילי של הרבנים יסודו בכוונה טהורה. הַיִּשְׂרְאֵלִי – היהדותי, האמוני.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
114 - חינוך חלק ו'
115 - חינוך חלק ז'
116 - חינוך חלק ח'
טען עוד
ביאורים
במכתב זה, השני בעניין הגימנסיה החדשה, מציע הרב קוק את עצמו כמשגיח ומפקח על התכנים היהודיים שילמדו במוסד, אם יהיו אנשים נוספים שייטלו על עצמם את התפקיד הזה בפועל. הרב קוק רואה בפעילות הגימנסיה החדשה, המלווה בתמיכתו, רוח חדשה ומרעננת למפרשי ההשכלה הגבוהה בארץ. מהיום החינוך ולימודי המקצוע אינם טכניים בלבד, אלא מקבלים פנים רוחניות, יחס חיובי לקודש ולתורת ישראל, וממילא הם נותנים ביסוס ודאגה לעתידו הרוחני של העם כולו, מעבר ללימוד מקצוע מסוים. האוניברסיטאות ככלל משתדלות להעניק השכלה רחבה בתחומים שונים לכל תלמיד, גם בתחומים שבהם אינו מתמחה, בתור רקע שיאפשר לו לצלוח את מהמורות החיים. למרות זאת הן נוטות לשכוח שיש לחיים משמעות מצד עצמם, ואת המשמעות הזו אנו יונקים מתורת ישראל הקדושה. כניסתו של הרב קוק לעובי הקורה של דרכי החינוך החדשים בארץ נבעה מראייתו את חיוניותם של מגמות חלופיות להשכלה החילונית הרגילה.
הרב קוק מסתייג מחינוך שהוא חילוני 'למהדרין', ובפרט בגילאים צעירים כמו של תלמידי תיכון. בכך הוא מביע את הקישור העמוק של העולם הרבני לדורות עברו, עד הר סיני, קשר עתיק אשר טומן בחובו את פוטנציאל ההצמחה לעתיד שעליו אנו מתפללים. מבחינה תורנית יש כאן חידוש גדול: הרב קוק איננו עומד נגד הרבנים האוסרים מצד אחד, ומצד שני הוא מוכן בכל זאת לסייע בפיתוח הארץ גם בענייני ההשכלה. הפתרון המוצע כאן מהווה אבן דרך לקביעת יחס ראוי בין עולם החול לבין עולם הקודש. החול מקבל את ערכו לפי התפקיד המסוים שאותו הוא ממלא, תוך הבנה שכל התפקידים השונים נועדו לקרב אותנו אל הקדוש-ברוך-הוא, שממנו באה הקדושה לעולם.
הרחבות
לשמור על טהרת ארץ הקודש
שֶׁלֹּא לָצֵאת הַרְבֵּה מִגִּדְרֵי הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבְּרַבָּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּיִחוּד, בְּיִחוּסָם הַשְּׁלִילִי לַהַשְׂכָּלָה. ממכתבו של הרב קוק עולה כי הוא בעד פתיחת בית ספר שבתוכנית הלימודים שלו יהיו גם לימודי חול, אך 'גדרי הראשונים שברבני ארץ-ישראל' אינם מאפשרים לו תמיכה פומבית. מהו אותו 'גדר הראשונים'?
בשנת תרט"ז גזרו רבני ירושלים חרם נגד לימודי חול בבתי-ספר בארץ ישראל. החרם חודש בתרכ"ב, תרל"ג ותרל"ח. בפעם החמישית, בתרמ"ב, חידשו אותו המהרי"ל דיסקין והרב זוננפלד בנוסח הזה: "אנחנו החתומים מטה מצאנו חובה בנפשינו להקהל ולעמוד על נפשינו לשוב ולחזק הישנות, לחזק הגדרות אשר גדרו לנו קדמונינו זיע"א, לאסור איסור ללמוד חכמות חיצוניות, אפילו אותם המותרים על-פי-דין ללמדם... והגזירות והחרמות רובצים על כל הבאים ללמוד וללמד, ואפילו בשכר, הן להמלמדות ועל כל המייסדים והמסייעים... והעובר על דברינו אלה ורבצה בו כל האלה מוחרם ומובדל הוא מעדת ישראל, ועלינו לרודפו ולהודפו בכל יכלתינו...".
מלבד הפחד מהחשיפה לתרבויות אחרות וממורים שאינם שומרים תורה ומצוות, בבסיס החרם עמדה תפיסה כי היושבים בארץ ישראל, ארץ הקודש, צריכים לשמור על הקודש בטהרתו: "אנחנו היושבים על אדמת הקדש באחרית ימי גלותינו, ומניחים אותנו מסביב לעשות סדר לימודינו ועבודתינו, בדרך אבותינו מעולם, נאשם אם נמעול מעל בעצמנו ונחשוב גם מחשבות פגול להקריב אש זרה על מזבח הפנימי..." [מכתב הרב שמואל סלנט למונטיפיורי].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
