ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות סנהדרין
- רמב"ם יומי – הלכות סנהדרין – 90 שניות על הרמב"ם היומי
בית הדין העליון נמצא בהר הבית. המשפט והשכינה כרוכים יחד. הדיינים מייצגים את הקב''ה ועליהם להיות גם כן מקובלים על הבריות. לכן, יש למנות אנשים כלילי המעלות: מוכשרים, בעלי מידות טובות ורגישות, בעלי ידע נרחב, אפילו נאים. ככל שלדיין תכונות מתאימות יותר, הוא מקודם לבית דין חשוב יותר, עד לבית הדין הגדול של 71.
מכל מקום, משפט האדם והחברה, אסור שיהיה מוגבל להשראת השכינה ולעוצמתה של הסנהדרין בלבד.
לכן המינימום למינוי בית דין, הוא שלושה, ועדיף תמיד להרבות. מכל מקום לצורך יישוב סכסוכים וכדומה, אחד מומחה יכול לדון, אך אין בידו סמכויות של בי''ד. ולא רק זו, אלא שלעיתים אף האדם הפרטי יכול לעשות דין לעצמו.
פרק ג' – סדרי מושב בי''ד
רמב"ם יומי – הלכות סנהדרין – 90 שניות על הרמב"ם היומי (29)
הרמב"ם היומי
12 - הלכות סנהדרין פרק י"ב - הרמב"ם היומי
13 - לב הלימוד - הלכות סנהדרין א'
14 - הלכות סנהדרין פרק י"ג - הרמב"ם היומי
טען עוד
בזמן: מושב בית דין מהבוקר עד הצהריים, ומושב הסנהדרין עד הערב.
לעולם לא מקיימים דיון בלילה, להוציא דיני ממונות, שהאף שאין להתחיל בעניינם בלילה, מותר לסיימם בלילה.
באופן הישיבה: על הדיין לדון ברצינות וכובד ראש, כראוי למקום בו שורה שכינה.
באופן המינוי: על הדיין להיות הגון ולא לרדוף אחר המינוי. גם הדיין דן דין אמת, עדיין יש איסור למנות דיין שאינו ראוי או הגון.
פרק ד' – סמיכה
לבית הדין יכול להצטרף רק דיין שנתמנה לכך. מינוי זה נקרא ''סמיכה''.
בית דין הגדול היה שולח שליחים לקצווי ארץ ישראל ובורר את האנשים המתאימים לדיינות. כשהיו מוצאים את האדם המתאים, היו סומכים אותו על ידי שצירפו לשמו את התואר ''רבי'', ואמרו לו ג' חכמים שאחד מהם נסמך בעצמו: ''הרי אתה סמוך ויש לך רשות לדון אפילו דיני קנסות''.
לאחר שנפסקה הסמיכה, עדיין קיימת אפשרות לדון לראשי גליות שמעמדם דומה למלך.
פרק ה' – מערכת בתי הדין והדינים הנידונים בה
מערכת בתי הדין מורכבת משלוש ערכאות.
הראשונה - בתי דין של שלושה דיינים, סמכותם לפסוק בדיני ממונות וקנסות.
השנייה - בתי דין של עשרים ושלושה דיינים, סמכותם מורחבת גם לדיני נפשות.
העליונה - בית הדין הגדול של שבעים ואחת הנמצא בעזרה שבבית המקדש.
נוסף לכוחו השיפוטי, היווה בית דין עליון זה, מעין ''מועצת הזקנים'' העליונה של העם כולו.
חריגים – דין יחיד ובית דין שאינו סמוך המוסמכים על ידי הציבור לדון דיני ממונות בלבד.
פרק ו' – טעות בדין
טעות בדין מוערכת על פי מידת הטעות, מומחיות הדיין והשלכות הטעות - ככל שהטעות מפורשת יותר, הדיין אינו מומחה וביצוע הדין היה הוצאה ממשית של ממון מאחד לשני וכל כיוצ''ב, מוטלת מידה רבה יותר של אחריות על הדיין, עד שבמקרים מסוימים הוא צריך לשלם על הטעות מכיסו.
קיימת אפשרות לערער על פסק, על ידי כתיבת טעמי הדין והעלאתם לערכאה גבוהה יותר. מלבד בית-דין-הגדול, וכן כל בית דין גדול ומומחה בדורו, שאין חוששים בהם לטעות.
פרק ז' – שינוי בסדרי הדין
למרות שסדרי הדין קבועים, רשות יש לבעלי הדין לדון על פי סדרים אחרים המקובלים עליהם.
למשל:
בחירת הדיינים הרצויים על ידי שני בעלי הדין, שינוי בכללי הדין, כגון: בחירת דיין פסול, שבועה שאינה כתקנה וכדומה.
על דרך זו, על מנת להסדיר את הדין ולמנוע עינוי דין שאינו נגמר, ישנם כללים לאופן הדיון בראיות שניתן לשנות לפי העניין.
פרק ח' – הכרעה על פי רוב בממון
מצוות עשה להכריע על פי רוב. ודי ברוב של דיין אחד, מלבד בדיני נפשות שיש צורך ברוב שניים על מנת להכריע את הדין.
כאשר אין הכרעה, למשל אחד מזכה, שני מחייב ושלישי אינו יודע, מוסיפים עליהם עוד דיינים עד להכרעה. אם לא הגיעו להכרעה לאחר שכינסו את הסנהדרין כולה, נושאים ונותנים אם החכם שאינו מכריע, עד שיטה לדעה מסוימת.
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות לווה ומלווה פרק י"ד - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות סנהדרין – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות סנהדרין פרק י"א - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
רמב"ם יומי – הלכות סנהדרין – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות סנהדרין פרק ט"ו - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות סנהדרין – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות סנהדרין פרק ה' - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
