ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
כדי להבין זאת נתבונן במשמעות הרוחנית של עמון ומואב. הנטיה האנושית מורכבת משני חלקים, חלק אחד שרוצה את טובת הכלל, חסד ועזרה המוחלטת לאחר ללא חשיבה על עצמו וחלק שני שמרוכז בפרטיות האדם, בדאגה לעצמו ורצונו הפרטי. ניתן לכנות את שתי הנטיות האלו בשם "חסדים" ו"גבורות".
בגן עדן נברא האדם בשאיפת חסד חזקה, "לעובדה ולשומרה", לטפל בעצי הגן, אבל הנחש, שמבטא את שאיפות הפרטיות והאגו, הצליח לשכנע אותו ללכת אחרי נטיות ליבו הפרטיות ולאכול מפרי עץ הדעת שהיה טוב למראה. בעקבות זאת התגברו השאיפות הפרטיות באדם והוא גורש מגן העדן. כעת עליו לתקן במשך אלפי שנים את מידותיו עד שיוכל לחזור לשם.
כדי להתמודד עם הנטייה הפרטית והאגו אפשר לפעול בשתי צורות, ניתן לנסות למחוק את הפרטיות ולבטל את עצמו לחלוטין, אבל ניתן גם להפנים את האחדות וההרמוניה של כל המציאות עד שיחוש שכל הבריאה היא גוף אחד גדול וממילא ההטבה לזולת תהיה חשובה לו כמו ההטבה לעצמו ולא תהיה סתירה בין הכוחות. זו התכלית החיובית בקיומו של הנחש, כדי להפיל את האדם לתוך הפרטיות, ומתוך הפרטיות הזו האדם ילך ויבנה את שאיפות החסד שבו, ימתיק את הגבורות ויברר שגם הפרטיות משרתת את התהליך הכללי של התקדמות המציאות כולה באופן מאוחד והרמוני.
עמון ומואב מבטאים את שיא הפרטיות, מקורם מנטייה פרטית של בנות לוט להתכנס בתוך עצמן, להקים זרע מאביהם, בלי להיעזר באנשים מבחוץ, עמון מבטא את ה"עממיות", הלאומנות התוקפנית, את הגסות של עם הדואג לעצמו בלבד ולא אכפת לו משאר העמים ומואב מבטא את הגזעיות, ההתרבות של בת מאביה, את הרצון לשמור על הגזע שלו בלבד בלי להתחבר לאף גזע אחר, תוך תחושת עליונות ושיעבוד הגזעים האחרים.
העובדה שבני עמון ומואב לא נתנו לעם ישראל להיכנס לארצם איננה מתוך כך שהם פחדו, אלא מתוך תחושת עליונות לאומית וגזעית כלפי השונה והאחר, תחושה שאין זה מכובד לתת שום דבר לעם או גזע אחר, הנטיה הזו היא הסיבה שאסור להתחתן איתם.
רק שנים רבות לאחר מכן יופיע ישי אבי דוד, ש"מת בעטיו של נחש" (בבא בתרא, י"ז), כלומר שניצח את הפרטיות של הנחש, על ידי כך שהבין שהעולם כולו הוא הרמוניה ואחדות גדולה ולכן התרומה לפרטיותו היא גם תרומה לכלל והדאגה לזולת היא חלק מהדאגה לעצמו, כולנו ריקמה אנושית גדולה.
ישי מוליד את דוד, "אדמוני עם יפה עיניים" ש"הורג מכח הסנהדרין", אדם שיכול לקחת את הנטיות הפרטיות והעזות של עמון ומואב מהם יצא ולפעול בכוחם לצורך תיקון העולם וייסוד חברת מופת של חסד ורחמים. רק בתקופת דוד ניתן סוף סוף לדרוש "עמוני ולא עמונית" ולהוציא את נקודת הטוב גם מן הנטיות הפרטיות של עמון ומואב.
דוד מבטא את התכלית של עם ישראל, להיות מקושרים אל הקודש והאחדות בלי סתירה מול הפרטיות, אלא לחוש בהרמוניה כל כך גדולה אל העולם, שהאדם יחוש שהכלל כולו הוא חלק מהפרטיות שלו, כמו שהמשפחה שלו היא חלק ממנו, כך יוכל האדם לקחת את כוחות הפרטיות שלו לפן החיובי והמתוקן שלהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
