ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- כתבי הראי"ה קוק
- אורות הקודש
עבודת ה' בדור הגאולה
ננסה להבין מה חשב הרב קוק בנושא זה, לשם כך ננתח קודם כל כיצד הוא ראה את העולם האמוני כאשר עם ישראל בארצו ומה היה החזון שלו לגבי מבנה האמונה בדור הגאולה.
מהי אמונה?
לפי הרב קוק האמונה איננה ציון קיומו של אלוהים אלא מגמת שלמות גדולה שפועלת בעולם ובנפש האנושית, בכל העמים ובכל הפרטים, המגמה הזו יכולה להתגלות באופנים שונים בהתאם לאופי הלאום או הפרט, יתכן שעל אדם מסויים תפעל מגמת השלמות לגרום לו להציל בעלי חיים ואצל אחד אחר היא תתבטא בשלמות הפרטית שלו בקניית יאכטה חדשה, אבל כולם מחוייבים בעומק נפשם למגמה העולמית של הוספת שלמות.
הרב קוק מסביר שמגמת השלמות סובבת בעולם ברמות שונות ואצל לאומים שונים, כל פרח פורח או ביצה שבוקעת פועלים גם כן מתוך מגמת שלמות ששוררת במציאות, אבל המימוש האמיתי והעמוק של מגמת השלמות יכול להתבצע רק כאשר קבוצת אנשים גדולה תקח על עצמה ליישם את השלמות הזו בשיתוף פעולה הדדי ובמישורים רבים שמאוחדים בניהם כאומה בעלת גוף פוליטי וחברתי שלם.
עד שהופיע עם ישראל רק אנשים בודדים קלטו את מגמת השלמות הרחבה וחשו רצון להטבה כוללת, אבל הם לא יכלו ליישם אותה כראוי כי היו בודדים, בהופעת אברהם אבינו הגיע האנושות לזיכוך מספיק כדי שמשפחה שלמה, ומתוכה עם שלם, הגיעו לתחושה של רצון להיות טובים בכל הטוב האפשרי, מתוך כך הם יוכלו להתאחד סביב מגמת שלמות רחבה לשנים רבות, אפילו מעבר לקיומו של כל פרט מאותו עם.
עם ישראל ונביאיו הצליחו לקלוט את מגמת השלמות העולמית ברמה גבוהה כל כך שהם צפו להיכן היא עומדת להגיע בעתיד, נביאי ישראל חזו ברוחם המון שלמויות והרמוניה שהעולם מתקדם לעברה, "וגר זאב עם כבש ואריה עם גדי ירבץ", שלמות של אחווה בין בעלי החיים והרמוניה בין כל חלקי המציאות. מעשים וטקסים רבים הוצבו לאומה כדי לצרוב את המגמה הזו ברוח בניה, חלק ממעשים אלו רומזים לאותם שלמויות נשגבות שקשה לנו אפילו לשער את קיומם ומקומם במצבנו הנוכחי. אלו מעשים ומצוות שנראים תמוהים מאוד כיום ויתכן ויהיו מובנים בעתיד, כאשר יגיע תורה של אותה שלמות לזרוח בעולם.
שמות האל, הספירות, הכינויים, הם ביטוי למגמות השלמות העתידיות שילכו ויתממשו בעולם, כל פרט יוכל להתאחד עם הפרטים האחרים, בעלי החיים יחיו בשלום עם בני האדם ויתחנכו על ידם, הצומח ילך ויתרומם למדרגת החי והדומם יאזין בדממה לטוב המתרחש מעליו. כל כוחות המציאות יוכלו להיות מאוזנים יותר זה עם זה, המטר ירד בעיתו והשמש תאיר למקום הראוי לה. ההפכים יתאחדו, הקור והחום, המחשבה הדיבור והמעשה, הכל ישפיע זה על זה ויכיל זה את זה. ישנם שמות שאין להגות בהם, שלמויות שמעל תפיסתנו הנוכחית ורק העתיד יספר לנו מה טמון בהם.
ההתגבשות של קבוצה גדולה עם כוחות עשיה שונים ומגוונים נקרא "אידאה לאומית" והמגמת השלמות שמשתפת אותם זה עם זה נקראת "אידאה אלוהית", שמבטאת את הרעיון הרוחני והמוטיבציה המשותפת להביא את העולם לשלמות מוחלטת שבה כולם ירצו בטובת כולם בהרמוניה מלאה של כל כוחות החיים ובהתרוממות שכל כל חלקי המציאות למצבים יותר ויותר שלמים.
הרב קוק מסביר שבתקופת בית ראשון נוצרה התלהבות רבה בעם סביב התהליך הזה, אבל השותפות במגמת השלמות הייתה באווירה הכללית של האומה ולא הופנמה על ידי כל פרט ופרט, האנשים לא באמת הגיעו לענווה ורצון אלטרואיסטי להתחבר למגמת השלמות להיטיב לכל ולכן התנתקו לאט לאט מן האידאה האלוהית . מצד שני הנפש האנושית זקוקה לעוצמה של חזון ומגמה גדולה ולכן הם פנו לסיפוק קל יותר של התלהבות אלילית מקומית שהייתה בזמנם.
השחיקה של האהבת חינם ותחושת השותפות במגמת השלמות, יצרה לאומיות חסרת אידיאל, ששוקעת בשחיתות ונהנתנות, עד למסמוס של הקשר הלאומי כולו ויציאה לגלות. כעת נשאר רושם מועט של אותו חזון לאומי אדיר בתוך קיום של מספר טקסים שעדיין שרדו מתקופת הגדלות של האומה, לטקסים אלו קוראים "אידאה דתית" כלומר עשיה פרטית ומקומית של מצוות אנשים מלומדה כדי להשיג זכויות לעולם הבא או דבקות אישית בבורא, תוך טשטוש של המגמות הלאומיות והמוסריות של אותם טקסים.
להיות דתי באמת
כעת ננסה להבין מהו ההבדל בין האידאה הדתית לאידאות הלאומית והאלוהית המחוברות יחד כפי שאמור לפעול עם ישראל, וכך נבין מהו בעצם החזון הגדול שאליו ציפה הרב קוק להגיע בעת התחיה וחידוש האידאות הלאומית והאלוהית.
עבודת ה' של האידאה האלוהית הפועלת בתוך האידאה הלאומית היא תחושה של חזון לאומי להיות שותפים ומובילים של מגמת השלמות הפועלת בעולם. אין זה אומר שכל פרט בודד הבין מהי השלמות או כיצד מגיעים אליה, אבל האווירה הלאומית הכללית הייתה שעלינו להביא את הטוב לעולם, שביכולתנו לשנות את המציאות ולייצר מצב של הרמוניה בין כל הכוחות באומה ובחיים כולם.
עבודת ה' כזו לא התחילה מהוכחות לוגיות או זכות פרטית, אלא מרוח התלהבות כללית של העם מיכולתו להתקדם ולהשתפר כל העת. מתודעה בסיסית שאומרת שיש עתיד גדול שניתן לצעוד אליו אם רק נשתף פעולה זה עם זה ונקריב מעצמנו למען השלמות שעתידה לבוא במהלך השנים.
בשותפות כזו הפרט חש שהוא שמח לבטל את מצבו הפרטי לעומת שלמות אדירה שהוא שותף בה ומקדם אותה, גם אם זה במילימטר אחד או ברסיס מעשה טוב. ההתלהבות הקבוצתית סוחפת ובעלת עוצמה הרבה למעלה מחשיבה לוגית של אדם בודד שמנסה לפעול בכוחות עצמו. השותף לא זקוק להבטחות לשכר או לרעיונות של עולם הבא, הוא פשוט חש סיפוק בעצם השותפות והעשיה בקרב קבוצת איכות כזו שמצעידה את העולם קדימה.
הרוח המלהיבה איננה דורשת הוכחות וטיעונים שכליים, עצם האנרגיה הפנימית והשמחה שהקשר לחזון הלאומי ממלא את הפרט, מוכיחים לו שמדובר בדבר טוב, בהצלחה, בדרך חיים מאושרת ובעלת סיפוק, הוא נרתם לקחת חלק בתהליך המרומם והמוסרי הזה ואיננו זקוק לשכנוע רב או לספרי הוכחות מאולצים. עצם העשיה מרוממת אותו וטובה לו באינטואיציה פשוטה וברורה, כמו שברור לאדם אביו ואימו אוהבים אותו ואיננו זקוק להוכחות לשם כך.
היהדות ממעטת לעסוק בעצם האלוקי, העשיה המוסרית והשמחה כל כך ברורים שאין צורך לדבר רבות על מקור הבלתי נתפס, אין צורך לעסוק בעצם האלוקי הנשגב מכל הגדרה ולוט בערפל. האומה החותרת להוספת חיים ושלמות בעולם, חשה את מגמת השלמות הפועלת במציאות כולה, בכל קרן שמש ובקיעת ביצה, חשה שהחיים הם דבר חיובי ומלא עוצמה, ממילא ברור לכל שישנו מקור בלתי מוגדר ובלתי נחשב שהולך ומרומם את החיים. במקור הזה אין צורך לעסוק ולהגות, הוא פשוט קיים ומשפיע בלי צורך שנבין אותו בשכלנו או שנוכיח את קיומו. האינטואיציה הבריאה מבהירה שהחיים הם טובים והולכים ומשתלמים וגם מקור החיים הוא טוב ומלא שלמות. כל עיסוק בעצם האלוקי הוא לא רק בלתי אפשרי אלא גם מיותר, כיון שכאשר חיים באופן לאומי וארוך טווח את האידיאלים וההשפעות של אותו עצם עלינו, אין טעם לשאול על מהותו או עצם קיומו שמעל להשגתנו. כשם שאין צורך לעסוק בקיומה של נפש האדם הטוב כאשר אני רואה את השירה, המוסר והחום שהוא מקרין עלי.
במצב השלם של חיבור האידאה האלוהית ולאומית מי שעובד את ה' איננו הפרט אלא האומה, והיא זו שמקיימת לשם כך טקסים שונים ושומרת על רעיונות רוחה באיסורים וחיובים שונים של פרטיה, אבל לא הפרט הוא זה שעומד מול הבורא ומזכה את עצמו אלא הקבוצה כולה פועלת במציאות והפרט רק מבטא את רוח הקבוצה במעשיו הפרטיים.
לכן ישנו מקום לגיוון וישנו מקום לצדדים שונים של שמירה על רוח האומה. המבחן לדבקות בבורא איננה ההגדרה ה"דתית" או גודל הכיפה, גם מי שלא בדיוק פועל בהוראות הטקסים המדוייקות אבל הוא אוהב את האומה ומפתח ומעודד אותה, הוא בעל חלק חשוב בעבודת ה', שכן העבודה היא של אומה וכל מי שקשור אל האומה קשור גם אל עבודתה ורוחה הפנימי. אין צורך בחלוקה של "חילוני" ו"דתי" אלא כל נושא של רוח האומה הוא חלק מן הקבוצה, בגוונים השונים שהוא מבטא את רוחה לפי מדרגתו.
הטקסים הדתיים נועדו לשמר את רוח האומה, להכיל בתוכם שאיפות שלמות גדולות ועתידיות מאוד שמחלחלות לנפש האומה לאורך שנים, לכן מי שמקיים את הוראות התורה מקשר את עצמו באופן הדוק יותר למגמת השלמות והאידאה האלוהית, מצד שני גם אדם שאיננו "דתי" ושותף למגמת השלמות והרצון להיטיב לעולם הוא בעל חלק גדול ברוח האומה, לעיתים יותר מאדם דתי שמקיים את מצוות הדת אבל מרוכז בעצמו וחושב רק על מצבו הרוחני הפרטי.
החלום ושברו
נחזור לבירור הראשוני שפתחנו בו – מה עלינו לעשות בעת הזו כדי להביא למימוש החזון של הרב קוק להתעוררות רוחנית מקיפה של כל חלקי האומה?
נדמה שנוצר פספוס רב בין מה שהרב קוק רצה שיהיה בעבודת ה' בעת התחיה לבין מה שנוצר בפועל. מוסדות החינוך והרבנים לא השכילו לקלוט את השינוי במצבה של האומה והמשיכו לחנך לעבודת ה' פרטית וטקסית כשם שהיה בגלות, לכן לא נוצרה התחדשות והעמקה של עבודת ה' וממילא רבים מעם מישראל נשארו רחוקים מבוראם.
אסור לנו להישאר בעבודת ה' שהייתה בגלות, חייבים להתחדש ולהעמיק את עבודת ה' ואם לא נעשה זאת יתכן שעם ישראל ישוב ויצנח לתוך אידאה לאומית חסרת חיים עד שיאבד כל זיק של חיות ואידאל ויחזור לגלות.
בעם ישראל אין אפשרות לחיות רק עם אידאה לאומית, כרגע האידאה הלאומית הולכת וגוועת, החברה שוקעת בנהנתנות ובחוסר כיוון, הלאומיות עצמה הולכת ומטשטשת ולא ברור כבר למה צריך עם ולמה צריך ארץ, צעירים רבים עוזבים את הארץ וגם החברה הדתית במקרים רבים ממשיכה לעבוד את ה' מצוות אנשים מלומדה, אין התלהבות ואין כח פנימי. צעירים רבים פונים להתלהבות חסידית פרטית, לתפילה על קברי צדיקים ולעוד פעולות פרטיות שלא באמת יביאו לשינוי ולמהלך עמוק בעם ישראל.
הדרך לשינוי ולהתחדשות היא לתפוס אחרת לחלוטין את עבודת ה'. במקום לחנך לקיום מצוות ה' באופן פרטני שבו אני כפרט עושה את רצון ה', צריך לחנך את הנוער שהמצוות הם ביטוי לשותפות במגמת השלמות של העולם שעם ישראל קיבל על עצמו להביא אותה לידי ביטוי, המחויבות שלי היא כלפי האומה שלי שפועלת כבר אלפי שנים לתיקון האנושות והמציאות בדרך של העלאת המוסר והצדק בעולם. המצוות הם ביטוי מעשי לרוח האומה שאנחנו חלק ממנה ולא מעשים פרטיים שמקרבים אותנו לה'.
השותפות במגמת השלמות בעולם והשאיפה הלאומית לקדם אותה צריכה לעמוד במרכז החינוך, ולא התיקון הפרטי והמעשי מול הבורא. מי שעומד מול הבורא זו האומה ולא הפרט, מי שקיים בעצם באופן ממשי הוא האומה שהפרט הוא רק אבר בתוכה. הרעיון הזה מעורר לעיתים דחיה וכעס בתגובה הראשונה אבל אם מעמיקים בו הוא ממלא את האדם בשלוות נפש ותחושת שייכות גדולה שהוא חלק קטן מדבר גדול מאוד שפועל במציאות. האדם איננו אטום בודד במציאות אלא שייך לזרם תודעה אדיר של אלפי שנים שיימשך גם אלפי שנים אחריו, זרם נשמות שחותר ביחד למטרה משותפת גדולה בהרבה מכל אדם פרטי שמנסה לשאוף לתיקון כלשהו.
האמון במגמת השלמות הפועלת במציאות נותן לאדם רגישות לשלמויות הקיימות בעולם, המציאות מלאה חיים, הכל רוצה להתעצם ולגדול, כל זה הוא חלק ממגמת השלמות שקיימת ברסיס אטום בודד ועד מהלכים לאומיים גדולים, האדם מגיע להכרה שמגמת השלמות חודרת לחייו, מכוונת ומדריכה אותו, כל מאורע וכל תפנית בחיים שייכים באופן גלוי או נסתר לאותה מגמה אשר מנהלת את המציאות, הכל מושגח, אין פרט סתמי או אקראי. כל מאורע בחיים הוא בעל משמעות, כל סיטואציה נועדה כדי שאברר ואתקן אותה.
גם קיומו של הרע משרת את מגמת השלמות, הרע נועד כדי שכל פרט ימצה את כוחו הפרטי לפני שיחזור ויתכלל באחדות ההטבה. החיסרון מעיד על קיומו של בירור, על כח עז שעדיין מחפש את משמעותו הפרטית לפני שיוכל להתחבר בהרמוניה לשאר המציאות, במשך הזמן הזה הוא בועט ופורץ, אך אין זו טעות או כישלון של מגמת הטוב, אלא חלק מהתהליך המורכב שבו השלמות יוצאת אל הפועל באופן הבשל ביותר. גישה זו מאפשרת אמון וסבלנות רבים יותר לתהליכי הרע הקיימים בעולם, לא השלמה או קבלת הרע, אלא הבנה של קיומם של תהליכי עומק ארוכים ויכולת לשמור על תקווה ואמונה גם במהלך תקופות של חושך וקושי. לכן יש לדעת מתי לדרוש ולהאבק ומתי לקבל ולוותר, לתת לחיים את הקצב הנכון להם בלי פחד או עצבות.
שרטטנו פה תודעה אמונית מלאה יותר שמתאימה למציאות שלאחר קום המדינה, עד היום השינוי המיוחל שאותו צפה הרב קוק לא התרחש, אם נצליח להתרומם לתובנות האלו ולהפנים אותם בציבור יתכן שנוכל להתחדש בעבודת ה', לגבש לאומיות עמוקה יותר ורוחניות רחבה יותר, שיביאו רוח חדשה למהלך הלאומי והאמוני בעם ישראל.
להרחבה:
מאמר למלחמת האמונות והדעות, בתוך הספר אורות, עמ' ק"ב.
יאיר שטראוס
ר"ם בישיבה תיכונית נתיבות דרור באור עקיבא, ורב בית ספר קשת התקווה באליקים.
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
