בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • שב×Ē ×•×ž×•×ĸדים
  • שבו×ĸו×Ē
  • מ×ĸמד הר סיני ומ×Ēן ×Ēורה
קטגוריה משני×Ē
  • ספריה
  • מו×ĸדים
  • ביכורים
undefined
5 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē ×Š×™×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש ל×ĸילוי נ׊מ×Ē

ר' אברהם בן דוד

ב×Ļיווי ה×Ēורה ×ĸל ספיר×Ē ×”×ĸומר נאמר: "וספר×Ēם לכם ממחר×Ē ×”×Š×‘×Ē... שב×ĸ שב×Ēו×Ē ×Ēמימו×Ē ×Ēהיינה. ×ĸד ממחר×Ē ×”×Š×‘×Ē ×”×Š×‘×™×ĸי×Ē ×Ēספרו חמישים יום" 1 . אח×Ē ×”×‘×ĸיו×Ē ×”×§×Š×•×¨×•×Ē ×œ×”×œ×›×•×Ē ×Ą×¤×™×¨×Ē ×”×ĸומר היא, ׊מ×Ļד אחד ה×Ēורה מ×Ļווה לספור חמישים יום, אבל מאידך אנחנו לא מקיימים א×Ē ×”×ž×Ļווה. אנחנו סופרים אמנם שב×ĸ שב×Ēו×Ē, ככ×Ēוב ב×Ēורה, אבל בסופו של דבר הספירה איננה ב×Ē ×—×ž×™×Š×™× יום. היום החמישים הוא חג השבו×ĸו×Ē ×‘×ĸ×Ļמו, אך הוא איננו נמנה בספיר×Ē ×”×ĸומר.

בכדי להבין א×Ē ×ž×Š×ž×ĸו×Ē ×”×ĸניין, יש להסביר א×Ē ×ž×”×•×Ēו הפנימי×Ē ×Š×œ חג השבו×ĸו×Ē - א×Ē ×ž×ĸשה × ×Ēינ×Ē ×”×Ēורה. כל דבר ב×ĸולם, בטב×ĸ או במ×Ļיאו×Ē, אפ׊ר להגי×ĸ ולה×Ēקדם אליו באח×Ē ×ž×Š×Ēי דרכים. ישנם דברים, שני×Ēן להגי×ĸ אליהם ×ĸל-ידי מספר מסוים של ×Ļ×ĸדים - בין אם המרחק גדול מאוד ובין אם הוא ×§×Ļר יו×Ēר. דברים אחרים ל×ĸומ×Ē ×–××Ē, אין כל דרך להגי×ĸ אליהם ×ĸל-ידי איזה מספר ×Ļ×ĸדים שהוא, אפ׊ר ללכ×Ē ×•×œ×œ×›×Ē ×•×œ×ĸולם להימ×Ļא באו×Ēו מרחק. זהו ההבדל בין מספר שהוא גדול מאוד לבין אין-×Ą×•×Ŗ. מספר גדול מאוד הוא מספר ׊אפ׊ר להגי×ĸ אליו באופן מסוים, ב×Ļ×ĸדים מסוימים. אין-×Ą×•×Ŗ ל×ĸומ×Ēו, הוא דבר של×ĸולם, בכל מספר של ×Ļ×ĸדים, אי אפ׊ר להגי×ĸ אליו.

מ×Ēן ×Ēורה, ביסודו של דבר, איננו ×ĸניין של ה×Ēפ×Ēחו×Ē. לאמור: אי אפ׊ר ל×ĸבור מספר מסוים של ×Ļ×ĸדים - להש×Ēכלל, לה×Ēקדם, ללמוד יו×Ēר ולד×ĸ×Ē ×™×•×Ēר, ו×ĸל-ידי כך להגי×ĸ למ×Ēן ×Ēורה. במילים אחרו×Ē: הדרך ממ×Ļרים לאר×Ĩ ישראל יכולה לקח×Ē ××¨×‘×ĸים שנה, אבל זו דרך שיש לה ה×Ēחלה ×•×Ą×•×Ŗ מוגדרים - ולכן יש בה ה×Ēקדמו×Ē ×”×“×¨×’×Ēי×Ē. במובן זה, הדרך מי×Ļיא×Ē ×ž×Ļרים - או מכל נקודה שהיא, ×ĸד מ×ĸמד הר סיני, היא דבר של×ĸולם איננו נגמר. אפ׊ר לה×Ēקדם לקרא×Ē ×”×ž×˜×¨×”, אבל אי אפ׊ר לג×ĸ×Ē ×‘×” ב×ĸ×Ļמה. אפ׊ר להימ×Ļא כל הזמן בכיוון הנכון, אבל אי אפ׊ר להגי×ĸ למקום.

מ×Ļד אחד, לקרא×Ē ×ž×Ēן ×Ēורה × ×ĸשו×Ē ×”×›× ×•×Ē, × ×ĸשי×Ē ×œ×§×¨××Ēו טהרה, × ×ĸשים לקרא×Ēו מאמ×Ļים. מאידך, מ×Ēן ×Ēורה מגי×ĸ כבקי×ĸה של משהו שמופי×ĸ מלמ×ĸלה ואיננו מגי×ĸ מלמטה. האדם יכול לכל היו×Ēר לבנו×Ē ×›×œ×™, אבל הוא איננו יכול למלא א×Ē ×”×›×œ×™ הזה ב×Ēורה. ה×Ēוכן של מ×Ēן ×Ēורה הוא דבר שאיננו נמ×Ļא בשום הגדרה, בשום מסגר×Ē ×Š×”×™×.
המ×ĸבר מספיר×Ē ×”×ĸומר לשבו×ĸו×Ē, הוא מ×ĸבר של קפי×Ļ×Ē ×ž×“×¨×™×’×”. המהר"ל מדבר ×ĸל מ×ĸבר זה 2 מ×Ēוך ה×Ēיחסו×Ē ×œ×ž×Ą×¤×¨×™× - ארב×ĸים ו×Ē׊×ĸ וחמישים. המספר חמישים הוא לכאורה המספר ה×ĸוקב של ארב×ĸים ו×Ē׊×ĸ, אבל למ×ĸשה, מדובר בש×Ēי סיסטמו×Ē × ×¤×¨×“×•×Ē ×Š×œ מספרים. המספר ארב×ĸים ו×Ē׊×ĸ נמ×Ļא בסיסטמה של מספרים שבנויה ×ĸל שב×ĸ. למספר חמישים אי אפ׊ר להגי×ĸ בסיסטמה הזא×Ē; אפ׊ר להגי×ĸ לארב×ĸים ו×Ē׊×ĸ ואפשר להגי×ĸ לחמישים ושש, אבל לא לחמישים. כלומר, למרו×Ē ×Š×™×Š מרחק קטן בין ארב×ĸים ו×Ē׊×ĸ וחמישים - בכל-זא×Ē ×§×™×™× ביניהם מ×ĸבר בין שיט×Ē ×ž×Ą×¤×¨×™× אח×Ē ×œ××—×¨×Ē. בסגנונו של המהר"ל, זהו מ×ĸבר בין מספרים הבנויים ×ĸל סיסטמה של הטב×ĸ 3 , למספרים בסיסטמה אחר×Ē ×Š×ž×‘×•×Ą×Ą×Ē ×ĸל המספר ×ĸ׊ר - שהמספר חמישים הוא אחד מהם. המ×ĸבר בין ארב×ĸים ו×Ē׊×ĸ לחמישים, הוא סוג של קפי×Ļה ולא מ×ĸבר ר×Ļ×™×Ŗ. זהו מ×ĸבר למ×ĸרכ×Ē ××—×¨×Ē ×œ×’×ž×¨×™.

הרמב"ם, בדברו ×ĸל הנבואה ו×ĸל הכנ×Ē ×”× ×¤×Š של הנביא 4 , מסביר מהם ה×Ēנאים ההכרחיים בכדי להיו×Ē × ×‘×™×. האדם ×Ļריך ל×ĸשו×Ē ×›×š וכך הכנו×Ē, ואז י×Ēכן ׊×Ēשרה ×ĸליו נבואה. ×ĸם זא×Ē, יכול להיו×Ē ×Š××—×¨×™ כל ההכנו×Ē ×”×œ×œ×•, ×ĸדיין לא יזכה לנבואה. הנבואה היא ה×Ēגלו×Ē ×Š×‘××” מלמ×ĸלה, ולכן יכול להיו×Ē ××“× שיהיו לו כל הכשרונו×Ē, הכישורים, המ×ĸלו×Ē ×•×”×Ą×’×•×œ×•×Ē ×Š×œ נביא, והוא בכל-זא×Ē ×œ× יהיה נביא. האדם יכול להגי×ĸ רק ×ĸד לק×Ļה הגבול שבאפשרו×Ēו להגי×ĸ אליו, אבל מ׊ם והלאה יש נקודה ׊רק הקב"ה יכול ל×ĸבור או×Ēה, והנקודה הזו היא מהו×Ē ××—×¨×Ē ×œ×—×œ×•×˜×™×Ÿ.
מבנה דומה נראה גם בספיר×Ē ×”×ĸומר. לאחר כל הספירו×Ē, יום אחרי יום ושבו×ĸ אחרי שבו×ĸ, הספירה ב×ĸ×Ļם ל×ĸולם איננה נגמר×Ē. היא מגי×ĸה ×ĸד למספר הקרוב ביו×Ēר לחמישים, אבל א×Ē ×”×™×•× החמישים ב×ĸ×Ļמו אי אפ׊ר לספור. יום זה מגי×ĸ במובן מסוים בגדר של מ×Ēנה, כדבר שבא מלמ×ĸלה. הנקודה האחרונה, נקודה ההשלמה של הספירה, איננה ×Ēלויה בנו אלא בקב"ה.

אדם יכול להגי×ĸ ×ĸד לנקודה שבה הוא ×ĸומד מוכן, אבל אין הוא יכול להגי×ĸ לנקודה של המ×ĸבר. הנ×Ēינה ×ĸ×Ļמה, ×ĸשיי×Ē ×”×§×¤×™×Ļה, היא נקודה ׊נמ×Ļא×Ē ×ž×ĸבר לנו. משום-כך אנו סופרים רק ×ĸד ארב×ĸים ו×Ē׊×ĸ ול×ĸולם לא חמישים, משום שזהו המקום ׊×ĸד אליו אפ׊ר להגי×ĸ, אבל הנקודה ב×ĸ×Ļמה, היום האחרון, איננו שייך לספירה מלמטה.
הסבר זה מיישב ×Ēמיהה נוספ×Ē ×‘××•×Ēו ×ĸניין. בהגדה של פסח מ×Ļויה רשימה של "מ×ĸלו×Ē ×˜×•×‘×•×Ē" ׊×ĸשה הקב"ה ל×ĸם ישראל. כחלק מרשימה זו נאמר: "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא × ×Ēן לנו א×Ē ×”×Ēורה - דיינו". ה×Ēמיהה הברורה ב×ĸניין זה היא, מה מ×ĸלה יש ב×ĸ×Ļם הקרבה לפני הר סיני בלא × ×Ēינ×Ē ×”×Ēורה?

הט×ĸם שבדבר הוא, שהקרבה לפני הר סיני כשל×ĸ×Ļמה, היא או×Ēה נקודה של ה×ĸמידה ביום הארב×ĸים ו×Ē׊×ĸ. ישנו ×Ļד אחד והוא: כמה יכול האדם ללכ×Ē ×•×œ×”×Ē×ĸלו×Ē ×‘×Ēוך ×ĸבוד×Ēו שלו, היכן הגבול שלו - ב×Ēור כלי, ב×Ēכלי×Ē ×•×‘×Š×™× שלימו×Ēו כאדם. אבל יש גם ×Ļד אחר - שהוא × ×Ēינ×Ē ×”×Ēורה, ובין זה לזה, בין ×”×Ą×•×Ŗ של הארב×ĸים ו×Ē׊×ĸ לה×Ēחלה של החמישים, יש איזו נקוד×Ē ×—×™×‘×•×¨ שהיא ב×ĸ×Ļם המס×Ēורין של כל המ×Ļיאו×Ē.
×‘×Ą×•×Ŗ היום הארב×ĸים ו×Ē׊×ĸ אנו ×ĸומדים מוכנים לקבל א×Ē ×”×Ēורה, והרג×ĸ הזה הוא השיא מבחינ×Ē ×”×ž× ×™×™×Ÿ שלנו. מ×Ēוך הרג×ĸ הזה אנו מקבלים ברכה, ישו×ĸה או ה×Ļלחה - שהם דברים שבאים מ×ĸבר למניין שלנו. אולם, בשביל לקבל א×Ē ××•×Ēם הדברים, ×Ļריך להגי×ĸ ×Ēחילה לגבול יכול×Ē ×”××“× - וזוהי ה×ĸמידה אל מול הר סיני. זהו רג×ĸ שלא ×Ēמיד שמים לב אליו - רג×ĸ המ×ĸבר בין ×Ą×•×Ŗ היום הארב×ĸים ו×Ē׊×ĸ ל×Ēחיל×Ē ×”×™×•× החמישים. בנקודה זו נו×Ļר דבר חדש, נו×Ļר המ×ĸבר מההכנה ל×Ēורה אל ה×Ēורה ב×ĸ×Ļמה, נו×Ļר המ×ĸבר מ×Ēכלי×Ē ×”×Š×œ×™×ž×•×Ē ×”×× ×•×Š×™×Ē ××œ הנ×Ēינה האלוקי×Ē, כאן קורה המ×ĸבר מספיר×Ē ×”×ĸומר לשבו×ĸו×Ē.

זהו הט×ĸם להס×Ēפקו×Ē ×‘"קרבנו לפני הר סיני". ×ĸ×Ļם ה×ĸמידה אל מול הר סיני היא מ×ĸלה גדולה, מפני שלהיו×Ē ×›×œ×™ לקבל א×Ē ×”×Ēורה, זוהי מ×Ēנה בפני ×ĸ×Ļמה. כל חייו של אדם אין הוא ×ĸושה אלא א×Ē ×”×Ą×¤×™×¨×” הזו. הוא סופר ×ĸד הק×Ļה, ×ĸד ארב×ĸים ו×Ē׊×ĸה יום, ×ĸד שב×ĸ שב×Ēו×Ē ×Ēמימו×Ē, ומנסה ל×ĸשו×Ē ××•×Ēן שלימו×Ē ×›×›×œ האפשר. מכאן ואילך זו מ×Ēנה של מ×ĸלה.

למ×Ēן ×Ēורה ל×ĸולם אי אפ׊ר להיו×Ē ×ž×•×›× ×™× בשלימו×Ē, ואם היה הקב"ה דוחה או×Ēו ×ĸד שבני האדם יהיו ראויים, היה הדבר נמשך ×ĸד ×Ą×•×Ŗ כל הדורו×Ē. כדי להגי×ĸ למ×Ēן ×Ēורה, כדי לבוא ליום החמישים, אין זה ×ĸניין של יום × ×•×Ą×Ŗ ׊×Ļריך לספור או×Ēו. יום החמישים הוא מהו×Ē ××—×¨×Ē ×œ×’×ž×¨×™, ומשמ×ĸו×Ēו היא, שכמה שאדם ×ĸשוי להיו×Ē ×ž×•×›×Ÿ - הוא ל×ĸולם איננו מוכן, כל כמה שהוא כלי - הוא ל×ĸולם איננו מושלם.
×ĸד לאיזושהי נקודה, ×ĸד ה×ĸמידה לפני הר סיני, אפ׊ר להגי×ĸ. מאו×Ēו רג×ĸ והלאה מגי×ĸים למלכו×Ē ××—×¨×Ē, שהיא מלכו×Ēו של הקב"ה ב×ĸ×Ļמו, ׊ם הוא - ורק הוא, יכול ל×Ē×Ē ××Ē ×”×Ēורה. יש גבול ליכול×Ē ×”××“×, ומשם והלאה זוהי מ×Ē× ×Ēו של הקב"ה, שהיא מ×Ēנה ממין אחר, מסוג אחר לגמרי. ל×ĸולם אי אפ׊ר להיו×Ē ×ž×•×›× ×™× לה, ו×Ēמיד ×Ļריך ל×Ļפו×Ē ×Š×”×™× ×Ēגי×ĸ.

בליל חג השבו×ĸו×Ē, בזמן ההכנה לקבל×Ē ×”×Ēורה, אפ׊ר ל×ĸשו×Ē ×¨×§ דבר אחד בלבד: ל×ĸמוד "באימה וביראה, ברטט ובזי×ĸ" 5 . אחרי כל מה שאדם יוד×ĸ, אחרי כל מה שהוא למד, אחרי כל מה שהוא הכין, ×ĸיקר הנקודה היא: ל×ĸמוד. ×ĸל האדם לד×ĸ×Ē ×Š×›×œ מה שהוא יוד×ĸ איננו ולא כלום, שכל מה שהוא למד איננו משנה, ושהכל ×Ļריך לבוא מלמ×ĸלה. כל מה שביכול×Ēו ל×ĸשו×Ē ×–×” ל×ĸמוד כמו ׊×ĸמדו אבו×Ēינו, להרגיש א×Ē ××•×Ēה ההרגשה שהוא ×ĸומד אל מול ההר, שהוא ×ĸשה מה שהיה ביכול×Ēו ו×ĸדיין הוא ככלי ריק, ו×ĸכשיו הוא יכול רק ל×ĸמוד ול×Ļפו×Ē: "×Ēן לי".

זה מה ׊×ĸושים לקרא×Ē ×ž×Ēן ×Ēורה, בשביל זה סופרים א×Ē ×›×œ הימים הללו - בשביל להגי×ĸ לנקודה שבה הקב"ה ב×ĸ×Ļמו ×™×•×Ą×™×Ŗ א×Ē ×”×ž×Ą×¤×¨ החמישים, א×Ē ×”×™×•× האחרון, וי×Ēן לנו א×Ē ×”×Ēורה.


^ 1 ויקרא כג,טו.
^ 2 ×Ēפאר×Ē ×™×Š×¨××œ פכ"ה.
^ 3 וזה קשור לכל שיט×Ēו לגבי המספר שב×ĸ, כמספר שמאפיין א×Ē ×”×˜×‘×ĸ השלם.
^ 4 הלכו×Ē ×™×Ą×•×“×™ ה×Ēורה פ"ז ה"א.
^ 5 ברכו×Ē ×›×‘,א.

סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il