ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- האבילות על החורבן
לכל בעל לב מרגיש, ימים אלו שאחרי תשעה באב מורכבים הם. במוצאי יום הכיפורים, מתחלפת אווירת היראה של הימים הנוראים, בפרץ אדיר של שמחה והודיה לה', שוודאי שמעת תפילותינו וחתם את ישראל לשנה טובה ומתוקה. אולם, במוצאי תשעה באב, הרי עבר קציר כלה קיץ ועדיין לא נושענו, וכיצד נתנחם?
ואולי התשובה נעצה בסיפור הבא. פעמים רבות גלה ישראל מירושלים עיר קודשנו ותפארתנו. חורבן ראשון, חורבן שני, מסעי הצלב ועוד ועוד. הפעם האחרונה בה גלו יהודים מירושלים הייתה ב... תש"ח. עת נכבש הרובע היהודי של העיר העתיקה במלחמת השחרור, ותושביו נאלצו ליטול את מקל הנדודים ל- 19 שנה עד שובנו ב"ה בששת הימים.
סיפור מפעים, שכולו גלות ונחמה, מסופר על רגעי גלות זו (מספרת הרבנית פועה שטיינר - 'ההר הטוב הזה'). רבני העיר העתיקה באותם ימים היו – הרב האשכנזי - הרב ישראל זאב מינצברג, והרב הספרדי – הרב בן ציון חזן. הרובע נכתש כולו בהפגזות ומתקפת הלגיון, ורגע לפני שנפל בקרב – הוחלט להיכנע ולהציל את התושבים מטבח. הניפו הרבנים דגל לבן, ובסיכון עצמי יצאו אל חיילי הלגיון.
הלגיון דרש, שלכניעה יצטרף המפקד הצבאי, והרב בן ציון חזן שב לקרוא לו. בשעה הרת גורל זו, נשאר הרב מינצברג לבדו במפקדת הלגיון. והנה, מבחין מפקד הלגיון, שהרב פותח ספר ומעיין בו. התפלא המפקד ושאל- בשעת סכנה זו, אתה מעיין בספר?
ענה הרב – דווקא בשעה זו, אני לומד בספר. היום יום שישי, והלילה ליל שבת. עדתי תיאלץ, כנראה, לגלות מכאן, ובוודאי יתעוררו שאלות הלכתיות הכרוכות בכך, ועלי להשיב לשואלים. אני מעיין בספר כדי לדעת מה להשיב.
התפעל המפקד מתשובת הרב, הבין שאדם קדוש לפניו, וביקש ממנו ברכה. דרש הרב שהמפקד יבטיח, שלא יאונה לעדתו כל רע. הבטיח המפקד, והרב בירכו בברכה שלא תזיק לאיש מישראל – תעלה בדרגה בקרוב. (הברכה התקיימה).
בסיפור זה מעורבים גלותם ונחמתם של ישראל. כשנחרב הבית השני, ביקש רבן יוחנן בן זכאי את יבנה וחכמיה. ידע, שהתורה היא הערובה לנצחיות ישראל. התורה היא נצחית, ומי שחי על פיה מחובר לנצח. אדם זה, משתחרר מכבלי המציאות העכשווית העגומה, וכל כולו חי בעולם רוחני עליון ונצחי.
ואכן, מאותו יום נדודים, השתמר גם סיפור על אחיינו של הרב מינצברג, הלא הוא – הרב מן ההר, המבטא רעיון זה ('ההר הטוב הזה'). באותה שבת, נלקח הרב מן ההר בשבי מירושלים למחנה שבויים בירדן. אותה שעה, טרודות היו מחשבותיו בשאלה – כיצד עליו לנהוג על פי ההלכה. מה מותר לטלטל ומה אסור ועוד.
לימים, סיפר, שאותה שעה נעלמו לו כל נקודות העוגן של אדם רגיל. הוא הורחק ממשפחתו, מביתו, מרכושו ומכל העולם הסובב ומעגן את חיי האדם. אולם, באותה שעה, נותר עולם יציב אחד שעיגן וייצב אותו, היה זה – עולם ההלכה. התורה וההלכה הציבו לו תמרורים – כיצד עליו לנהוג, ועולם זה השאירו קשור ומחובר.
ואולי, זהו עומק דברי חז"ל – "משחרב בית המקדש, אין לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה". כשאין בית מקדש, המקום המייצב את ישראל הוא עולם ההלכה.
אכן, התורה הופכת אותנו לעם הנצח. אך עדיין אין זו נחמה בשלמות, שהרי זו מציאות של 'בדיעבד'. זה המצב "משנחרב בית המקדש".
דומה, שהנחמה השלימה דורשת מאיתנו בדורינו זה לעלות קומה נוספת. נקודה נוספת יש בתורה שלאחר החורבן. מבחינה מעשית כבר קרוב ל2000 שנה לא מקריבים קרבנות, אך בלימוד התורה – ממשיכים ללמוד כל העת את כל התורה השלימה של ישראל, כולל – קודשים וטהרות. כך ממשיכים ישראל לחיות בתודעתם את המקדש.
ואכן, בימינו, אל לנו להסתפק ב'לשרוד' את הגלות. עלינו להתעורר, ולהפוך מחדש את המקדש לנושא חי בקרבנו. עלינו לעסוק גם בענייני בית המקדש, ומתוך כך לפעול להשבת מקדש למכונו.
עתידה התורה לשוב ולהתלבש בלבוש מעשי – בבניין המקדש, השבת הסנהדרין, ובזה נחמתינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
