ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- האבילות על החורבן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה ז"ל
הצום מסתיים. הרגעים הנעלים של תפילת נעילה, והשיא של תקיעת השופר, יפנו מקומם עוד רגע קט לשנה הבאה עלינו לחיים טובים ולשלום.
ב"ה, זכינו ביום כיפור להתאמץ מאד לפני ה'. צמנו כל היום, התפללנו, עשינו חשבון נפש, באמת, השקענו מאד. ב"ה זה היה 'יום שיא' החותם תקופה משמעותית של ימי אלול ותחילת תשרי, בהם עסקנו בקרבה וכיסופים לה'. ימים גדולים אך גם ימים מאתגרים, בהם השקענו והתאמצנו, באמת - השקענו!
וכעת, בעת נעילה, מתגנבת ללב המחשבה – האם נמחלו עוונותינו? האם נענתה תפילתנו? האם חתם ה' את גזר דינינו לשנה טובה ומתוקה? לחיים טובים ולשלום?
וודאי, כל מה שה' עושה הוא עושה לטובה. בכל מקרה, ה' חתם את גזר דיננו לטובה, ובכל זאת – עדיין הרהור חולף בלב – האם התכבסו כתמי עוונותינו? האם זכינו לטוב הנגלה בעיני בשר?
מה? מה התשובה?
ה' פנינו אליך כל היום וכל התקופה, (ואנו פונים כל השנה), ומה תשובתך?
דומני, שרבים מאיתנו שואלים שאלה זו בסתר לבבם).
אני מתבונן במחזור שלי. כתוב שם באותיות קטנות: 'ילך לביתו בשמחה, ויעשה סעודת יום טוב, ויהא ליבו סמוך ובטוח שוודאי רצה ה' מעשיו, ובת קול יוצאת ואומרת – "לך אכול בשמחה לחמך... כי כבר רצה האלוקים את מעשיך".
אני מתחזק בליבי, וליבי לוחש לי - וודאי ה' שמע, וודאי עלינו להאמין שנזכה לראות את הטוב מבצבץ וזורח מבין קרעי המציאות. ובכל זאת, ההרהור העקשני לא מרפה מהלב – אבא, פנינו אליך כל היום, אולי תשיב לנו גלויות ותספר לנו – מה התשובה?
ופתאום, מכה בי כברק המחשבה – בזמן שהמקדש בנוי, הכל היה אחרת. באותם ימים, בעת שהיו משלחים את השעיר לעזאזל, היה לשון של זהורית מלבין, וישראל היו יודעים את התשובה – סלחתי!
בזמן המקדש, כשהיינו פונים לה', היינו גם זוכים לתשובות גלויות.
זה אחד ההבדלים המרכזיים בין עבודת ה' של ימי החורבן לעבודת ה' של ימי המקדש. כיום אנו בהסתר פנים – פונים ומקבלים תשובות נסתרות, בזמן המקדש אנו בגילוי פנים – פונים ומקבלים תשובות גלויות. ידינו המושטת נענית בלחיצת יד גלויה!
גילוי הפנים בזמן המקדש היה כל כך גדול, עד שאפילו בעת החורבן, ברגעים האחרונים, הוא התגלה, כפי שמספרים חז"ל (תענית כט, א): "תנו רבנן: משחרב הבית בראשונה, נתקבצו כיתות כיתות של פרחי כהונה ומפתחות ההיכל בידן, ועלו לגג ההיכל, ואמרו לפניו: רבונו של עולם הואיל ולא זכינו להיות גזברין נאמנים, יהיו מפתחות מסורות לך. וזרקום כלפי מעלה, ויצתה כעין פיסת יד וקיבלתן מהם...". אפילו בשעת החורבן, היד המושטת התקבלה כביכול ביד מלמעלה.
ואף בעת החורבן השני, כשטיטוס הרשע לקח חרב ודקר את הפרוכת, "נעשה נס, והיה דם מבצבץ" (גיטין נו, ב), להראות עד כמה גילוי שכינה היה גדול בבית, עד שנעשה נס גלוי לבטא כביכול את הסתלקות השכינה.
ובימים אלו, ליבנו הומה בתפילה וגעגוע למקדש, לגילוי שכינה, האר ה' פניך אלינו, "השיבנו ה' אליך... חדש ימינו כקדם"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
