ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- האבילות על החורבן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה ז"ל
הצום מסתיים. הרגעים הנעלים של תפילת נעילה, והשיא של תקיעת השופר, יפנו מקומם עוד רגע קט לשנה הבאה עלינו לחיים טובים ולשלום.
ב"ה, זכינו ביום כיפור להתאמץ מאד לפני ה'. צמנו כל היום, התפללנו, עשינו חשבון נפש, באמת, השקענו מאד. ב"ה זה היה 'יום שיא' החותם תקופה משמעותית של ימי אלול ותחילת תשרי, בהם עסקנו בקרבה וכיסופים לה'. ימים גדולים אך גם ימים מאתגרים, בהם השקענו והתאמצנו, באמת - השקענו!
וכעת, בעת נעילה, מתגנבת ללב המחשבה – האם נמחלו עוונותינו? האם נענתה תפילתנו? האם חתם ה' את גזר דינינו לשנה טובה ומתוקה? לחיים טובים ולשלום?
וודאי, כל מה שה' עושה הוא עושה לטובה. בכל מקרה, ה' חתם את גזר דיננו לטובה, ובכל זאת – עדיין הרהור חולף בלב – האם התכבסו כתמי עוונותינו? האם זכינו לטוב הנגלה בעיני בשר?
מה? מה התשובה?
ה' פנינו אליך כל היום וכל התקופה, (ואנו פונים כל השנה), ומה תשובתך?
דומני, שרבים מאיתנו שואלים שאלה זו בסתר לבבם).
אני מתבונן במחזור שלי. כתוב שם באותיות קטנות: 'ילך לביתו בשמחה, ויעשה סעודת יום טוב, ויהא ליבו סמוך ובטוח שוודאי רצה ה' מעשיו, ובת קול יוצאת ואומרת – "לך אכול בשמחה לחמך... כי כבר רצה האלוקים את מעשיך".
אני מתחזק בליבי, וליבי לוחש לי - וודאי ה' שמע, וודאי עלינו להאמין שנזכה לראות את הטוב מבצבץ וזורח מבין קרעי המציאות. ובכל זאת, ההרהור העקשני לא מרפה מהלב – אבא, פנינו אליך כל היום, אולי תשיב לנו גלויות ותספר לנו – מה התשובה?
ופתאום, מכה בי כברק המחשבה – בזמן שהמקדש בנוי, הכל היה אחרת. באותם ימים, בעת שהיו משלחים את השעיר לעזאזל, היה לשון של זהורית מלבין, וישראל היו יודעים את התשובה – סלחתי!
בזמן המקדש, כשהיינו פונים לה', היינו גם זוכים לתשובות גלויות.
זה אחד ההבדלים המרכזיים בין עבודת ה' של ימי החורבן לעבודת ה' של ימי המקדש. כיום אנו בהסתר פנים – פונים ומקבלים תשובות נסתרות, בזמן המקדש אנו בגילוי פנים – פונים ומקבלים תשובות גלויות. ידינו המושטת נענית בלחיצת יד גלויה!
גילוי הפנים בזמן המקדש היה כל כך גדול, עד שאפילו בעת החורבן, ברגעים האחרונים, הוא התגלה, כפי שמספרים חז"ל (תענית כט, א): "תנו רבנן: משחרב הבית בראשונה, נתקבצו כיתות כיתות של פרחי כהונה ומפתחות ההיכל בידן, ועלו לגג ההיכל, ואמרו לפניו: רבונו של עולם הואיל ולא זכינו להיות גזברין נאמנים, יהיו מפתחות מסורות לך. וזרקום כלפי מעלה, ויצתה כעין פיסת יד וקיבלתן מהם...". אפילו בשעת החורבן, היד המושטת התקבלה כביכול ביד מלמעלה.
ואף בעת החורבן השני, כשטיטוס הרשע לקח חרב ודקר את הפרוכת, "נעשה נס, והיה דם מבצבץ" (גיטין נו, ב), להראות עד כמה גילוי שכינה היה גדול בבית, עד שנעשה נס גלוי לבטא כביכול את הסתלקות השכינה.
ובימים אלו, ליבנו הומה בתפילה וגעגוע למקדש, לגילוי שכינה, האר ה' פניך אלינו, "השיבנו ה' אליך... חדש ימינו כקדם"!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.















