ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- האבילות על החורבן
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
הסיפור שלנו סובב סביב מאמר חז"ל במסכת חגיגה (יב:). הגמרא שם מזכירה שלוש מימרות, שנסובות כולן על הפסוק "יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי".
המימרה הראשונה עוסקת ברקיע הנקרא מעון:
"מעון שבו כיתות של מלאכי השרת שאומרות שירה בלילה וחשות ביום מפני כבודן של ישראל, שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי".
המימרה השנייה היא המימרה הנזכרת בסיפור שלנו:
"אמר ר"ל, כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר יומם יצוה ה' חסדו. ומה טעם יומם יצוה ה' חסדו? משום ובלילה שירה עמי".
המימרה השלישית היא גרסה נוספת של המימרה הקודמת:
"ואיכא דאמרי, אמר ר"ל: כל העוסק בתורה בעוה"ז, שהוא דומה ללילה, הקב"ה מושך עליו חוט של חסד לעוה"ב, שהוא דומה ליום, שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי".
התבנית של שלוש המימרות זהה. הלילה נועד לתיקון ובנייה, שבאמצעותם אפשר להמתיק את היום הבא לאחר הלילה ולהעניק לו משמעות. העיסוק בתורה בלילה הוא המושך על האדם חוט מתקן של חסד ביום.
מכוחה של עשיית הלילה נגאל היום. העיסוק בתורה בעולם הזה מעניק משמעות לכל חיי העולם הבא. שירת המלאכים בלילה יכולה להמתיק את רמיסת כבודם של ישראל ביום שלמחרת. הלילה הוא זמן לעשייה חשאית, שעתידה לתת את אותותיה כשהשמש תעלה על הארץ.
ההבנה המקיפה הזו היא שמניעה את אביו של ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב לשאול אותו את השאלה. הרי אנו קמים בכל לילה בחצות ועוסקים בתורה בלילה, ואם כן מדוע אין עשיית הלילה משפיעה על היום? מדוע איננו זוכים לתקן בלילה כך שהיום שלמחרת ייראה אחרת?
אין צל של ספק כי שאלה זו היא בעלת משמעות עמוקה הרבה יותר משאלה של פרנסה. אביו של ר' יצחק אייזיק מדבר על קימת חצות ועל לימוד התורה מחצות הלילה. משמעות עמוקה יש לקימת חצות: הלילה נתפס כליל הגלות הארוכה, ומחצות הלילה ואילך מתחיל היום הבא להופיע. אז קמים חסידים ואנשי מעשה ומבכים את חורבן הבית ומתפללים על גלות השכינה. רוצים הם שהיום שיפציע למחרת יהיה יום של גאולה, יום שבכי הלילה ולימודו יהיה מוטבע בו. אם כן, איך ייתכן שלאחר קימת הלילה עדיין חיים אנו בתוך אותו דוחק שחיינו בו קודם הלילה? כיצד אפשר שהמלאכים ישירו בלילה את שירתם, וביום תירמס גאוותם של ישראל?
קימת חצות נועדה לשבור את החושך הגדול העוטף את הלילה ולהביא להארת היום. הקושי הוא כאשר מתעוררים לבוקר שצרותיו אינן פחותות מזה שקדם לו. אז חשים אנו בזעקה התובעת את שכרה של קימת הלילה.
תשובתו של ר' יצחק אייזיק לאביו צריכה לימוד. לדעתו, עצם העובדה שאנו יכולים לקום בכל לילה בחצות למרות הדוחק הנורא שממשיך לאפוף אותנו, זהו אותו חוט של חסד שעליו אנו מדברים.
כיצד מגיעים לדרגה של קימת חצות אף על פי שהדוחק אינו מפנה את מקומו לחוט של חסד? התפיסה החסידית לימדה את החסידים כי הגאולה צריכה להתחיל באדם עצמו. על האדם לשנות את דרכי החשיבה שלו, להאמין ולהפנים את האמונה כי הקשיים, הרוע והסבל הינם תופעות חיצוניות.
"קרבה אל נפשי גאלה" - הנפש תיגאל, ורק לאחר מכן המציאות כולה. צריך להאמין ולהפנים כי מה שקרה בלילה הוא האמת. הלילה מדבר על קשר סמוי מן העין בין הקמים בחצות לבין אביהם שבשמים. הלילה מלמד על קשר עמוק שאינו תלוי בקשיים חיצוניים, קשר העומד ממעל לכל חשבון של שכר ועונש, קשר של קמי חצות.
זהו החוט של חסד המשוך על העוסקים בתורה בלילה: אלו המשמרים את הקשר עם בורא עולם חרף העובדה שאין החוט של החסד מתגלה ביום. אותם אלו הם שיזכו וימשיכו באמת אור של גאולה לעולם.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
