ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
איטה בת משה יהודה ואפרים בן יואל צור הי"ד
חסידים מספרים כי אל רבי יששכר מוולבורז בא מת שר' יששכר הכיר אותו לפנים כאיש נכבד, אלא שנסתלק מכבר לבית עולמו. כשבא אותו המת לר' יששכר ביקש ממנו עזרה, שכן אשתו מתה לפני זמן מה והריהו זקוק לכסף כדי לשאת אישה אחרת. שאל אותו הצדיק: "וכי אינך יודע שאינך עוד בחיים, אלא אתה משוטט בעולם התוהו?" כשהלה לא רצה להאמין, הרים הרבי את כנפי מעילו של המת והראה לו שהוא לבוש בתכריכים. כשהסתלק אותו המת, שאל בנו של ר' יששכר את אביו: אם כך, שמא שרוי גם אני בעולם התוהו? השיב לו אביו: אם יודעים שיש עולם תוהו, אין שרויים בתוכו.
לסיפור שלנו שני מישורים: הראשון הוא המישור הפשוט. לפנינו אדם שמת משכבר, אולם הוא חושב שעדיין הוא חי, והוא מחפש עזרה כספית כדי שיוכל לשאת אישה. הרצון בנישואין הוא בעצם הביטוי החזק ביותר של הרצון להיות קשור. קשר הנישואין עם אישה, בשר ודם, עשוי להעניק משמעות לחיבור של המת אל עולם החיים. המת מנסה בעצם לעגן את עצמו לעולם מציאותי שהוא כבר איננו שיך אליו כלל.
הצדיק מנסה לשים את המת במקום. הוא מסביר לו כי בעצם אין הוא כבר בחיים. תחושת החיים שיש לו היא מזויפת. כראיה לאמיתות דבריו הוא חושף בפניו את התכריכים שהמת לבוש בהם. המת רואה, וככל הנראה מבין ומסתלק.
אבל כאן מתחיל הרובד השני של הסיפור: הרבי מסביר למת כי הוא בעצם מת, אלא שהוא משוטט בעולם התוהו. ברובד השני של הסיפור הופך עולם התוהו להיות הנושא המטריד את הרבי ואת בנו.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
77 - תיקון המחשבה
78 - נשמה של תוהו
79 - שריפה בעיירה
טען עוד
המת הבא אל ר' יששכר אינו בהכרח מת ממש; הוא דמות מעולם התוהו, שעולמה הפנימי התרוקן משכבר. הוא איבד את העוגנים שלו למציאות. הדמות הזו מבקשת עזרה של אחיזה במציאות, של נישואין לאישה. אבל האמת היא שהנישואין לא יעשו כלום אם האדם עצמו מבפנים ריק, חייו אינם בעלי משמעות, אין לו שאיפות והוא מנותק.
ר' יששכר מסביר למת הזה שהבעיה האמיתית שלו היא הריקנות הפנימית. הוא עד כדי כך ריק וחסר כל נקודת יחס שהוא אינו מרגיש בכך. נדמה לו שהוא עדיין חי, אין לו כלי ביקורת ביחס לעצמו. יש צורך להראות לו את התכריכים כדי להוכיח לו שאיננו מחובר למציאות.
כשרואה בנו של ר' יששכר את המת ואת מצבו, הוא מתחיל לחשוש שמא גם הוא נמצא באותה נקודה, אלא שהוא אינו חש בכך, כמו המת. תשובתו של אביו היא שמחזירה לו את הביטחון במצבו: מי שיודע שיש תוהו, אינו מגיע לשם. כל בניינו של עולם מושתת על הניגוד שבין תוהו לבין בוהו. הריק וההעדר רק מדגישים את משמעות היש והבניין.
אדם היודע שיש תוהו, המבין את משמעותו של התוהו, יודע שהתוהו עלול להיות בנפשו, אבל דווקא מכוח החשש מפניו הוא מתמסר לעשייה של בניין ושל משמעות. היכולת לחוש את החידלון ואי המעש, היא שמעניקה לאדם את היכולת גם לחוש את הסיפוק שבבניין וביצירה. מי שיודע שיש עולם תוהו - אינו שרוי בתוכו.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
