ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
חסידים מספרים כי אל המגיד מקוז'ניץ בא אדם שהיה מסגף עצמו, לובש שק על בשרו וצם משבת לשבת. אמר אליו המגיד: האם סבור אתה שיצר הרע ירא מפניך? הוא מערים עליך ולוכד אותך בשק! חייך, שטוב יותר למי שמתיימר לצום משבת לשבת ובסתר הוא אוכל בכל יום - שהוא מרמה אחרים בלבד, ואילו אתה הנך כולך תרמית עצמית ואשליה גדולה.
הסיפור שלפנינו משקף בראש ובראשונה את גישתה של החסידות כלפי הסיגוף העצמי וכלפי הנסיון להשיג דרגות רוחניות באמצעות סיגופים אלו. ספרי החסידות מלאים בביקורת כלפי הגישה שלפיה הדרך אל עבודת ה' עוברת בסיגופים ובתעניות.
התנגדות החסידות לסיגופים היא על רקע אידיאולוגי עמוק. התפיסה החסידית, הרואה את הנוכחות האלוקית בכל המציאות כולה, רואה כחלק מהכלל הזה גם את הצדדים החומריים והעכורים של העולם ככלים לנוכחות זו. הנטיות הגשמיות, הצרכים החומריים והתאוות השונות אינם משקפים מציאות שהיא ריקה מנוכחות אלוקית, אלא ההיפך: המציאות החומרית על כל רבדיה מלאה היא באלוקות.
אדם הדוחה מעליו את ההתייחסות אל צרכי החומר של גופו, דוחה בעצם מעל עצמו את הנגיעה בעולם הזה, על הופעותיו האלוקיות. הבורא ברא את האדם בכוונת מכוון כך שיהיה זקוק לצרכים החומריים הללו, וזאת על מנת שיהיה אנוס לגעת בעולם הזה ולהתייחס אליו. כדי שיהיה חייב לתת לעולם הזה את המשמעות האלוקית המגיעה לו.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
55 - אין יאוש בליל הסדר
56 - תרמית בתוך שק
57 - אש הנשמה החסידית
טען עוד
אדם האוכל מן המאכלים שהבורא ברא בעולמו מתוך כוונה והכרה כי המאכלים הללו הם בעצם סוג של הופעה ושל גילוי הנוכחות האלוקית בעולם, מממש את הרעיון החסידי. הצהרת "שהכל נהיה בדברו" בטרם אכילה כמוה כהכרה כי המציאות האלוקית מלאה את הכל, ומתוך כך הולכת האכילה ומתקדשת, הולכת ומקבלת את משמעותה העמוקה והאמיתית.
בסיפור שלנו נוסף לעניין זה של הסיגוף והיחס אליו נושא נוסף, והוא ההטעיה העצמית שמביא על עצמו מי שמדמה בנפשו כי באמצעות הסיגוף ישיג את מטרותיו הרוחניות. האדם שבא אל המגיד מקוז'ניץ בטוח כי הדרך שבה הוא הולך היא הדרך שתוביל אותו אל השלמות. כאן מגיעה ההטעיה: בעצם אין הוא חי בשלום עם עצמו. הוא רעב, הוא רוצה לאכול, אבל משכנע את עצמו כי באמצעות הסיגוף יגיע לכלל מעלה שכזו שכדאי היה להשקיע את המאמץ כדי להשיג את המעלה הזו.
האדם הזה מטעה את עצמו. הוא חושב שהנה, הוא משיג השגות גבוהות, אבל בעצם הוא מתמלא גאווה. הוא משכנע את עצמו כי בכך שעינה את עצמו כבר יצא ידי חובה, כשבעצם לא עבר שום תהליך פנימי משמעותי של בניין עצמי.
אם נשים לב, הרי שהמגיד מקוז'ניץ תוקף את המסתגף הבא אליו בצורה מאוד מעניינת: המסתגף נוהג לצום משבת לשבת וללבוש שק על בשרו. מטרת לבישת השק היא כדי לייסר את עצמו בגירוד מתמיד, הבא בשל העובדה שהשק עשוי מחומר גס ובלתי מעובד.
המגיד שם את האצבע על הנקודה הזו, ואומר למסתגף: "האם סבור אתה שיצר הרע ירא מפניך? הוא מערים עליך ולוכד אותך בשק!" היצר הרע לוכד את המסתגף באותו שק עצמו שבו הוא מתעטף כשהוא רוצה לסגף את עצמו.
המסתגף בטוח שהוא לובש שק, ואילו המגיד אומר לו שהוא לכוד בשק. יש כאן שתי נקודות מבט על אותו אדם הלבוש בשק. המסתגף בטוח כי הוא המחליט ללבוש שק, על מנת לייסר את עצמו. לדעתו, האדם שבו הוא שעומד במרכז העבודה הרוחנית הזו, והשק מולבש עליו נועד על מנת לתקן אותו. המגיד מסביר לו כי הוא כבר מזמן איננו הנושא של סיגופיו. האמת היא שהוא זה שנתון בתוך השק. השק הפך להיות המרכז של העבודה הרוחנית שלו, והוא בעצם לכוד בשק שהוא עצמו עטה.
זאת ועוד, המגיד מדבר איתו על הלבוש, על השק. הלבוש הוא דבר חיצוני לאדם. הוא איננו מעיד כלום על מה שמתחולל בתוכו של האדם. המגיד מנסה להסביר לו כי בעצם השינויים שאותם הוא גוזר על עצמו הם שינויים חיצוניים, שינויי לבוש, שאינם מביאים לשינוי של מהות באישיותו של המסתגף.
זו הסיבה שבגללה הוא אומר למסתגף כי טוב היה לו היה אוכל בלילה, משום שאז לפחות לא היה מרמה את עצמו אלא אחרים בלבד. הבעיה האמיתית של המסתגף היא הרמייה העצמית. המגיד ממקד את הבעיה בדרישה המשמעותית של החסידות מן האדם: הצורך של האדם לעבוד על עצמו, ולא לבנות תדמית חיצונית.
המסר הזה מועבר אל המסתגף בצורה קיצונית, כשהמגיד מעדיף את מי שמרמה את האחרים בעוד את עצמו איננו מרמה, על פניו של מי שחושב שהוא צדיק גדול, בעוד האמת היא שהוא מרמה גם את עצמו וגם את האחרים.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
