ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
חסידים מספרים כי לאחר פטירתו של ר' אלימלך הסכימו ביניהם רבים מתלמידיו לנסוע אל ר' מנחם מנדל מרימנוב, שבאותם ימים עדיין לא ישב ברימנוב אלא בעיירה פריסטיק. כשבאו אל ביתו, בערב שבת אחר-הצהרים, היו מונחות על השולחן שתי כיכרות לחם של שבת עשויות קמח שיפון, ושני נרות קטנים תחובים ברגבי עפר. שאלו עליו הבאים, ונודע להם מפי אשתו שעדיין הוא במקווה. ר' נפתלי, שנודע לימים בכינויו ר' נפתלי מרופשיץ, הלך מיד העירה וקנה את כל הדרוש: מפה לבנה, חלות של שבת, גדולות וקטנות, ונרות גדולים הנתונים במנורות נאות. השולחן נערך כהלכה, וכולם ישבו סביב לו.
כשנכנס רבי מנדל, עמדו כולם ממושבם לאות שהם מקבלים אותו עליהם לרבי. נסתכל ר' מנחם מנדל זמן רב בפני כל אחד ואחד, ולבסוף אמר: אלו המביאים באמתחתם דברים הגונים שיש בהם לסעוד את הלב, יכולים לבוא אפילו אלי, שאין לי מה לשים בפני הבאים".
כשנכנס רבי מנדל, עמדו כולם ממושבם לאות שהם מקבלים אותו עליהם לרבי. נסתכל ר' מנחם מנדל זמן רב בפני כל אחד ואחד, ולבסוף אמר: אלו המביאים באמתחתם דברים הגונים שיש בהם לסעוד את הלב, יכולים לבוא אפילו אלי, שאין לי מה לשים בפני הבאים".
הסיפור שלנו הוא אחד מסיפורים רבים המתארים תלמידים הפונים לבחור להם רבי לאחר שהרבי הקודם נפטר. מדובר בתהליך ארוך של חיפוש אחר מורה דרך שיתאים להלך רוחם של התלמידים. לפנינו סיפור על חסידים המבקשים שר' מנחם מנדל יהיה לרבם.
אחת העובדות החוזרת על עצמה בחלק גדול מן הסיפורים אודות ר' מנחם מנדל היא הדלות ששלטה בביתו. על רקע זה אנו מתייחסים אל הסיפור שלפנינו. התלמידים הבאים לקבל תורה מפיו של ר' מנחם מנדל מתוודעים לדלותו הנוראה. הם מבינים שהם אינם יכולים להטיל על ר' מנחם מנדל לארח אותם, כשכל מה שיש לו בביתו לקראת השבת הן שתי חלות מקמח זול. הם הולכים לשוק ומביאים משם מצרכים שיספיקו עבורו וגם עבורם למשך השבת, וכך הם עומדים לקבל את פני השבת בנוכחות הרבי החדש שבחרו לעצמם, ר' מנחם מנדל.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
65 - דמעות ודין
66 - שולחן השבת של ר' מנחם מנדל
67 - אל אמונה ואין עוול
טען עוד
המשפט הזה מתאר את מה שאירע בביתו של ר' מנחם מנדל. אין לו מה לשים בפני הבאים, ואיך יוכל לארח אורחים? רק אורחים היכולים להרשות לעצמם לקנות משלהם את צרכי הסעודה יכולים לבוא ולסעוד על שולחנו של ר' מנחם מנדל.
אלא שר' מנחם מנדל מתכוון בדבריו לרובד עמוק עוד יותר. הוא מתכוון לחסידים החדשים הסמוכים על שולחנו, לחסידים הבאים לקבל ממנו הדרכה רוחנית, לחסידים הבאים לעשות אותו לרבי. ר' מנחם מנדל מרגיש שהוא איננו ראוי, שביתו ריק, שהוא איננו מלא דיו להשפיע גם לאחרים. איך יוכל לשאת על גבו את נטל ההנהגה החסידית, להדריך ולהעניק, כשהוא עצמו עדיין זקוק להדרכה, כשהוא עצמו עדיין לא התמלא כל צרכו, כשהוא עצמו עדיין עני מרוד? אמרו חכמים: "אין עני אלא בדעת" - כלומר עניות רוחנית.
המשפט שאומר ר' מנחם מנדל הוא הצידוק לקבלת ההנהגה. חסידים כאלו, המביאים באמתחתם את כל צרכם, יכולים לסעוד אף על שולחנו של ר' מנחם מנדל. חסידים כאלו, שכבר נבנו וביססו את עולמם הרוחני, שיש להם משל עצמם כבר לא מעט, יכולים להיות סמוכים אף על שולחנו של רבי שנחשב בעיני עצמו כמי שעדיין לא הוכשר להיות רבי.
עיון מעמיק עוד יותר חושף רובד נוסף בסיפור: לכאורה, המצב בסיפור איננו נורמלי. זהו מצב שבו לחסידים יש ולרבי אין. החסידים נותנים לרבי במקום שהרבי ייתן לחסידים. אולם ההבנה העמוקה של הדברים נעוצה בחלק מהגותו החסידית של ר' מנחם מנדל מרימנוב.
ר' מנחם מנדל חש חיבה גדולה לפרשת המן. במשך שנים סבבו דברי התורה על שולחן השבת שלו סביב פרשה זו. באחד מקטעי הזוהר העוסקים בפרשת המן נשאלה השאלה: מהו שכתוב ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו, וכי מאחר שלא נמצא בו מן, איזו מן ברכה מצויה בו ביום השביעי? על כך משיב הזוהר, ביום השביעי לא נמצא מן משום שברכת כל הימים תלויה ביום השביעי. היום השביעי הוא מקור הברכה, ומשום כך הוא למעלה מן הפרוסות הבודדות של המן - הוא הברכה עצמה.
הסיפור שלפנינו מפגיש אותנו עם מעמד ההכתרה של רבי, רבי שכל מה שמונח על שולחנו הן שתי חלות שיפון, זכר למן שלא ירד בשבת, זכר לדלות שאיננה נובעת ממה שאין אלא מהעובדה שכאן מתגלה מקור הברכה. כאן המקור המצוי מעל לכמויות, למספרים, לחלקים. כאן נמצא הרבי.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
