ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- האבילות על החורבן
במהלך השבועות הבאים למדו הילדים על כלי המקדש השונים והכינו דגמים מדויקים על פי המקורות של הכלים השונים ומבנה המקדש. חמישה שבועות של עבודה עשו את שלהם, באולם הנגרות והאומנות נראו כלים מדהימים, והילדים התרגשו מהמיצג הקורם עור וגידים. כולם חיכו ל-יב' אב, יום ביקור ההורים, בכדי להראות את מעשי ידיהם להוריהם האהובים.
בערב תשעה באב השמועה פשטה כאש- בונים את בית המקדש! כל ילדי הקאמפ התאספו לראות את המדריכים מעבירים בזהירות את הכלים המוכנים אל הרחבה הגדולה שבחוץ. אט, אט הכלים הועמדו במקומם ולנגד עיניהם נגלה מבנה מפואר ומדהים ביופיו. כשהאבן האחרונה הונחה, נשימתם של כל הנוכחים הועתקה ושריקות התפעלות נשמעו מכל עבר.
שעות מעטות אחר כך, לאחר הסעודה המפסקת נקראו כל הילדים להגיע לדשא הסמוך למיצג. מר צבי נעמד ליד המיצג העצום והמדהים, לקח את המיקרופון בידו והחל לדבר על בית המקדש בתפארתו. דקות ארוכות עמד והרצה בפניהם בהתלהבות על עבודת המקדש והחיים בזמן שעמד המקדש על תילו.
הילדים ישבו מרותקים לתיאוריו של צבי שקמו לתחיה במיצג המדהים שעבר תחת ידיהם. או אז, צעק מר צבי: "אבל זה לא נמשך זמן רב!". לפתע, נראה כדור אש הולך ומתקרב במהירות למיצג הענק. רק מעט מהילדים הספיקו להבין מה עלול לקרות, אך לא היה בידיהם מה לעשות. תוך שניות ספורות החל המיצג לבעור בחזקה ונראה שהאש אחזה בכל חלקי המיצג. צעקות ובכיות נשמעו מהדשא הסמוך. המדריכים דאגו שאף אחד לא יתקרב והמיצג בער במשך דקות ארוכות.
אט, אט שככה האש, מהמיצג האדיר נותרו גושי פחם גדולים ומפוררים. הילדים היו מבועתים.
מר צבי פתח את פיו ואמר: "ילדים יקרים, אל דאגה. הכל כאן היה מתוכנן. האם אנו בוכים היום על עצים ואבנים שנשרפו? חלילה! אנו בוכים היום על בית המקדש ועבודתו שנלקחו מאיתנו. אנו בוכים על הריחוק שנוצר מהקב"ה בעקבות שריפת בית המקדש, אנו בוכים על התורה שאינה שלימה ללא מקדשינו. על זה אנו בוכים!"
מיד לאחר מכן, תוך שלשונות האש עדיין מלחכות את המיצג, החלו כל הילדים והמדריכים באמירת קינות בבכי ומספד.
בסוף הקייטנה פנה אחד ההורים למדריך ואמר: זה היה רעיון מבריק ויפה. אבל חוששני שהיה אסור לך לגרום צער לילדים ולהשחית את מה שהם עשו, ועוד שגנבת את דעתם. מה דעתכם, האם מותר היה למדריך לעשות את מה שעשה?
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א:
מותר היה למר צבי לעשות זאת ודבר גדול עשה, שהרי המחיש לילדים בצורה חיה את כאב חורבן המקדש.
בנוסף, אין במעשה איסור שקר מכיוון שהוא לא שיקר ואמר מפורשות שההורים יראו את המציג, אלא שיוקם לקראת יום ההורים שיתקיים מיד לאחר תשעה באב.
כמו כן, אין כאן איסור בל תשחית של שריפת המיצג משום שכל דבר שעושים לצורך חינוכי אין בו משום בל תשחית (ראה שבת קה:).
יתר על כן, אף שגרם לילדים צער ובכי, מכיוון שכוונתו היתה לחנכם לכאב על בית המקדש מותר לעשות כן. זאת כפי שמותר להורה להכות את תלמידו על מנת לחנכו (ראה מכות ח.).
אולם, יתכן שהמדריך הגזים בכך שהנחית על הילדים 'מכה' גדולה מדי, ויתכן שעלולות להיגרם מכך תוצאות הפוכות. לכן היה עליו להתייעץ עם אדם שמבין היטב בנפשם של הילדים לפני מעשה שכזה.
לסיכום: מר צבי נהג ע"פ הדין והיה מותר לו לעשות כן. אולם, ראוי לבדוק עם אנשי חינוך המבינים בנפשם של ילדים האם המעשה יביא לתוצאה הרצויה.
(הסיפור לקוח מהספר Along the Maggid’s journey)
להירשם לרשימת תפוצה ניתן לשלוח מייל ל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
