ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- האבילות על החורבן
במהלך השבועות הבאים למדו הילדים על כלי המקדש השונים והכינו דגמים מדויקים על פי המקורות של הכלים השונים ומבנה המקדש. חמישה שבועות של עבודה עשו את שלהם, באולם הנגרות והאומנות נראו כלים מדהימים, והילדים התרגשו מהמיצג הקורם עור וגידים. כולם חיכו ל-יב' אב, יום ביקור ההורים, בכדי להראות את מעשי ידיהם להוריהם האהובים.
בערב תשעה באב השמועה פשטה כאש- בונים את בית המקדש! כל ילדי הקאמפ התאספו לראות את המדריכים מעבירים בזהירות את הכלים המוכנים אל הרחבה הגדולה שבחוץ. אט, אט הכלים הועמדו במקומם ולנגד עיניהם נגלה מבנה מפואר ומדהים ביופיו. כשהאבן האחרונה הונחה, נשימתם של כל הנוכחים הועתקה ושריקות התפעלות נשמעו מכל עבר.
שעות מעטות אחר כך, לאחר הסעודה המפסקת נקראו כל הילדים להגיע לדשא הסמוך למיצג. מר צבי נעמד ליד המיצג העצום והמדהים, לקח את המיקרופון בידו והחל לדבר על בית המקדש בתפארתו. דקות ארוכות עמד והרצה בפניהם בהתלהבות על עבודת המקדש והחיים בזמן שעמד המקדש על תילו.
הילדים ישבו מרותקים לתיאוריו של צבי שקמו לתחיה במיצג המדהים שעבר תחת ידיהם. או אז, צעק מר צבי: "אבל זה לא נמשך זמן רב!". לפתע, נראה כדור אש הולך ומתקרב במהירות למיצג הענק. רק מעט מהילדים הספיקו להבין מה עלול לקרות, אך לא היה בידיהם מה לעשות. תוך שניות ספורות החל המיצג לבעור בחזקה ונראה שהאש אחזה בכל חלקי המיצג. צעקות ובכיות נשמעו מהדשא הסמוך. המדריכים דאגו שאף אחד לא יתקרב והמיצג בער במשך דקות ארוכות.
אט, אט שככה האש, מהמיצג האדיר נותרו גושי פחם גדולים ומפוררים. הילדים היו מבועתים.
מר צבי פתח את פיו ואמר: "ילדים יקרים, אל דאגה. הכל כאן היה מתוכנן. האם אנו בוכים היום על עצים ואבנים שנשרפו? חלילה! אנו בוכים היום על בית המקדש ועבודתו שנלקחו מאיתנו. אנו בוכים על הריחוק שנוצר מהקב"ה בעקבות שריפת בית המקדש, אנו בוכים על התורה שאינה שלימה ללא מקדשינו. על זה אנו בוכים!"
מיד לאחר מכן, תוך שלשונות האש עדיין מלחכות את המיצג, החלו כל הילדים והמדריכים באמירת קינות בבכי ומספד.
בסוף הקייטנה פנה אחד ההורים למדריך ואמר: זה היה רעיון מבריק ויפה. אבל חוששני שהיה אסור לך לגרום צער לילדים ולהשחית את מה שהם עשו, ועוד שגנבת את דעתם. מה דעתכם, האם מותר היה למדריך לעשות את מה שעשה?
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א:
מותר היה למר צבי לעשות זאת ודבר גדול עשה, שהרי המחיש לילדים בצורה חיה את כאב חורבן המקדש.
בנוסף, אין במעשה איסור שקר מכיוון שהוא לא שיקר ואמר מפורשות שההורים יראו את המציג, אלא שיוקם לקראת יום ההורים שיתקיים מיד לאחר תשעה באב.
כמו כן, אין כאן איסור בל תשחית של שריפת המיצג משום שכל דבר שעושים לצורך חינוכי אין בו משום בל תשחית (ראה שבת קה:).
יתר על כן, אף שגרם לילדים צער ובכי, מכיוון שכוונתו היתה לחנכם לכאב על בית המקדש מותר לעשות כן. זאת כפי שמותר להורה להכות את תלמידו על מנת לחנכו (ראה מכות ח.).
אולם, יתכן שהמדריך הגזים בכך שהנחית על הילדים 'מכה' גדולה מדי, ויתכן שעלולות להיגרם מכך תוצאות הפוכות. לכן היה עליו להתייעץ עם אדם שמבין היטב בנפשם של הילדים לפני מעשה שכזה.
לסיכום: מר צבי נהג ע"פ הדין והיה מותר לו לעשות כן. אולם, ראוי לבדוק עם אנשי חינוך המבינים בנפשם של ילדים האם המעשה יביא לתוצאה הרצויה.
(הסיפור לקוח מהספר Along the Maggid’s journey)
להירשם לרשימת תפוצה ניתן לשלוח מייל ל [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












