ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- האבילות על החורבן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה ז"ל
הצום מסתיים. הרגעים הנעלים של תפילת נעילה, והשיא של תקיעת השופר, יפנו מקומם עוד רגע קט לשנה הבאה עלינו לחיים טובים ולשלום.
ב"ה, זכינו ביום כיפור להתאמץ מאד לפני ה'. צמנו כל היום, התפללנו, עשינו חשבון נפש, באמת, השקענו מאד. ב"ה זה היה 'יום שיא' החותם תקופה משמעותית של ימי אלול ותחילת תשרי, בהם עסקנו בקרבה וכיסופים לה'. ימים גדולים אך גם ימים מאתגרים, בהם השקענו והתאמצנו, באמת - השקענו!
וכעת, בעת נעילה, מתגנבת ללב המחשבה – האם נמחלו עוונותינו? האם נענתה תפילתנו? האם חתם ה' את גזר דינינו לשנה טובה ומתוקה? לחיים טובים ולשלום?
וודאי, כל מה שה' עושה הוא עושה לטובה. בכל מקרה, ה' חתם את גזר דיננו לטובה, ובכל זאת – עדיין הרהור חולף בלב – האם התכבסו כתמי עוונותינו? האם זכינו לטוב הנגלה בעיני בשר?
מה? מה התשובה?
ה' פנינו אליך כל היום וכל התקופה, (ואנו פונים כל השנה), ומה תשובתך?
דומני, שרבים מאיתנו שואלים שאלה זו בסתר לבבם).
אני מתבונן במחזור שלי. כתוב שם באותיות קטנות: 'ילך לביתו בשמחה, ויעשה סעודת יום טוב, ויהא ליבו סמוך ובטוח שוודאי רצה ה' מעשיו, ובת קול יוצאת ואומרת – "לך אכול בשמחה לחמך... כי כבר רצה האלוקים את מעשיך".
אני מתחזק בליבי, וליבי לוחש לי - וודאי ה' שמע, וודאי עלינו להאמין שנזכה לראות את הטוב מבצבץ וזורח מבין קרעי המציאות. ובכל זאת, ההרהור העקשני לא מרפה מהלב – אבא, פנינו אליך כל היום, אולי תשיב לנו גלויות ותספר לנו – מה התשובה?
ופתאום, מכה בי כברק המחשבה – בזמן שהמקדש בנוי, הכל היה אחרת. באותם ימים, בעת שהיו משלחים את השעיר לעזאזל, היה לשון של זהורית מלבין, וישראל היו יודעים את התשובה – סלחתי!
בזמן המקדש, כשהיינו פונים לה', היינו גם זוכים לתשובות גלויות.
זה אחד ההבדלים המרכזיים בין עבודת ה' של ימי החורבן לעבודת ה' של ימי המקדש. כיום אנו בהסתר פנים – פונים ומקבלים תשובות נסתרות, בזמן המקדש אנו בגילוי פנים – פונים ומקבלים תשובות גלויות. ידינו המושטת נענית בלחיצת יד גלויה!
גילוי הפנים בזמן המקדש היה כל כך גדול, עד שאפילו בעת החורבן, ברגעים האחרונים, הוא התגלה, כפי שמספרים חז"ל (תענית כט, א): "תנו רבנן: משחרב הבית בראשונה, נתקבצו כיתות כיתות של פרחי כהונה ומפתחות ההיכל בידן, ועלו לגג ההיכל, ואמרו לפניו: רבונו של עולם הואיל ולא זכינו להיות גזברין נאמנים, יהיו מפתחות מסורות לך. וזרקום כלפי מעלה, ויצתה כעין פיסת יד וקיבלתן מהם...". אפילו בשעת החורבן, היד המושטת התקבלה כביכול ביד מלמעלה.
ואף בעת החורבן השני, כשטיטוס הרשע לקח חרב ודקר את הפרוכת, "נעשה נס, והיה דם מבצבץ" (גיטין נו, ב), להראות עד כמה גילוי שכינה היה גדול בבית, עד שנעשה נס גלוי לבטא כביכול את הסתלקות השכינה.
ובימים אלו, ליבנו הומה בתפילה וגעגוע למקדש, לגילוי שכינה, האר ה' פניך אלינו, "השיבנו ה' אליך... חדש ימינו כקדם"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
