ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
שתי פרשיות קטנות הנמצאות בפרשת בהעלותך, מהוות נקודת מפנה להנהגת עם ישראל - פרשות העם המתאווים והעם המתאוננים.
המיוחד בשתי פרשות אלו הוא, שלמרות שחמורות מהן כבר עבר ועוד יעבור עם ישראל במהלך הליכתו במדבר, הן 'זוכות' ליחס חריף ביותר מצד משה רבינו, כמו גם מצדו של הקב"ה.
מה אירע בפרשיות אלו? לכאורה, קלות הן יותר משאר משברים בכך שכאן לא התגלה יצר עבודה זרה או מאיסה בארץ ישראל:
"וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאנֲנִים רַע בְּאָזְנֵי ה' וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּו וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה... וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּו הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר".
בסך הכל זה נראה לא מופרז מדי, בסך הכל מבקשים אוכל. אך דוקא פה תגובתו של משה רבינו דומה ל'התפוצצות':
" וַיּאמֶר משֶׁה אֶל ה' לָמָה הֲרֵעתָ לְעַבְדֶּךָ... לָשׂוּם אֶת מַשָּׂא כָּל הָעָם הַזֶּה עָלָי, הֶאָנכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה... כִּי תאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ... מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל הָעָם הַזֶּה... לא אוּכַל אָנכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי".
משה כמו פורק באחת את כל הקישור העמוק שלו לעם ישראל, מתנער מאחריות ומבקש כביכול 'פטור' מלהנהיג את ישראל.
לעומת חטא העגל בו משה מוסר את נפשו על העם ו'מודיע' לקב"ה שישא חטאת העם ואם לא, שימחה גם אותו מספרו - כאן הוא כאילו מאמץ את עמדתו של הקב"ה מאז, בחטא העגל, שהפיל את העם מחיקו לחיק משה - 'שחת עמך', כך כאן גם משה עושה, מחזיר 'את הכדור' לקדוש ברוך הוא.
ואם כל זה לא מספיק, משה רבינו מחריף ומקצין את כל התגובה: "וְאִם כָּכָה אַתְּ עשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ"!
כשזוכרים שגם בחטא המרגלים החמור מכל משה לא קיבל את גזר הדין אלא מסר נפשו על ישראל התמיהה עוד מתעצמת, מה קרה כאן?
מה קרה?
אחד ההסברים האפשריים למשבר הנורא כאן טמון בהקשבה ל'תחושות הבטן' של העם לאחר כל הדרך עד כה.
לאורך הדרך מתחילת ספר במדבר כמעט נפקד מקומו של היחיד. הפרט, איש ישראל הפשוט, לא נספר - רק שבטים או משפחות הלויים נספרות. המחנה כולו מחולק לשלשות של שבטים המוצבות כל אחת ברוח אחרת של המחנה, העדה כולה נתפסת בידי משה ועל פי ה' כיחידה גדולה, כללית, דבר המהווה אמנם שיפור גדול לעומת המציאות הלאה של עם העבדים המתפרץ על כל תלונה קטנה בתלונות על המנהיגות, אך את מקום הנשמה הישראלית הקדושה של היחיד אי אפשר להצר.
לכן, למרות התקדמות חשובה זו שבשיאיה מגיע העם לרמת גיבוש של שימוש בחצוצרות לקריאת העדה לאירועים שונים ותנועה של כל העדה במוכוון על פי הענן שמעליהם - אין מצוקת היחיד נמחית, כי כל אלו עם כל גדולתם מבליעים את הפרט המבקש ביטוי לייחודיותו.
במצב כזה, כשהיחיד מתפעם מצד אחד מהגדולה של עמו ושלו עצמו כחלק מן הכלל, הוא מצד שני מתעצב על 'הימחקות' עצמיותו, אישיותו הפרטית, 'האות שלו בספר תורה'. בתחושתו, כל אות חסרה פוסלת את כל הספר, והוא עומד על זכות הצעקה 'גם אני קיים'.
"... חסרונות יש להמחשבה הלאומית, שהיא מוכרחת להשלימם. האחד - שאינה מספקת כראוי את ענין הפרט, והפרט - יש שלפעמים תביעותיו הן גדולות, וכשאינן מושלמות - בין בצורתם הרוחנית בין בצורתם החומרית - נעשה הכול נפגם, וכוח הכלל גם הוא אינו איתן".
מרן הרב קוק זצ"ל (שמונה קבצים, קובץ א' פיסקא תר"ן).הבקשות המגושמות לבשר, הבכיות בשל 'לא ברור על מה' מבטאות את זכות היחיד לצעקה, לבקשת הכרה באישיותו, בצרכיו האישיים.
התגובה והתיקון
אלא שהעם עושה זאת בגסות, בבלבול, בתאוות מגושמות ובשבירת כל הכלים.
הטענות על חוסר בשר והבכיות באהלים לא מכוונות לתיקון המצב. עובדה שמתגלה כאשר רואים שאין בעת המצוקה כל פנייה אל משה כמנהיג. לכן משה מרגיש מיותר. העם עוד מתריס ואומר לו 'מי יאכילנו בשר', בכלל 'לא רואים' את משה כמסוגל. (רק כשה' כועס, הם משתמשים במשה כמכבה שריפות, אך לא כבעל יכולת פתרון למצוקה הבסיסית)
בכל אחד מן המשברים שכבר קרו ושיקרו עוד, העם תמיד פונה אל משה בצורה זו או אחרת, מכובדת יותר או פחות - מה שלא קורה כאן.
וגם המתאוננים רע והמתאוים לא ממש יודעים לפרש את מצוקתם, לכן הם בוכים ולא יותר, מתסכול, ממצוקה בלתי מפורשת.
אבל עבור משה זו שבירת כל המבנה המשוכלל שנבנה בעמל רב לאורך הדרך הארוכה והקשה ממצרים עד הנה. כשהעם הבוכה פורק מראשו את כתרו, את מנהיגו, משה מבין שכל הגוף בבעייה, וחש שאולי כל התהליך ירד לטמיון.
זה מה שעומד מאחורי תגובתו הקשה של משה.
אלא שגם הקב"ה מגיב בנוקשות, כי למרות ההקשבה למצוקת היחיד, למרות האפשרות להבין את מקור החולשה, הדרך והניגון בהם משתמש העם אינם יוצרים בנייה.
אבל המצוקה חייבת להיפטר. לכן הקדוש ברוך הוא מחליט על הפרטת ההנהגה. ה' מבין שמשה מרגיש נכון כשהוא אומר "לא אוּכַל אָנכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי", ומורה על הפרטת ההנהגה.
"אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל... וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ".
זהו הפתרון שיתן להנהגה יכולת הקשבה ומענה צורכי הפרט, כי משה לא יוכל לבדו ל'הגיע' לנפשו של כל אחד.אבל הימין המקרבת הזו אינה פוטרת את הצורך להשתמש ב'שמאל דוחה' היינו הנפת דגל שחור מול התנהגות חסרת אחריות כזו, גם אם טמונים במעמקיה ניצוצות של צדק. זו חובת אבינו מלכנו ללמד לעתיד, ולכן תגובת ה' לתאוות הבשרניות קשה, וגלי המחאה העממית הפכו לסערה שחפרה לעצמה את קברות התאווה.
וכך משבר חריף זה הוליד הנהגה חדשה, רחבה, שאינה באה במקום משה אלא מאפשרת, תחתיו ולידו, ניהול תקין יותר של העם הגדול בדרכו הארוכה לבניית 'תקן ציבורי' קדוש לעם ה' אשר בארץ המה.
נכון, המשך הדרך אינו פטור מבעיות וממשברים, כי המדבר אינו מקום 'נורמאלי', אבל בניית כלים כלליים ופרטיים כתוצאות המשברים תאפשר את המשך המסע הארוך בהיסטוריה של יצירת הדרך הנכונה לקליטת אור ה' בעולם, על ידי הציבור ואף על ידי היחידים, לאור תורת משה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











