ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות מלכים
- רמב"ם יומי – הלכות מלכים – 90 שניות על הרמב"ם היומי
הלכות מלכים ומלחמות
הלכות מלכים ומלחמות החותמות את ספר משנה תורה מעידות יותר מכל על ראייתו הרחבה של הרמב''ם שבתוך הגלות הארוכה ניסח בפרטות ובבהירות הלכות הנוגעות למלכות ישראל.
פרק א- מינוי המלך
עם ישראל נצטווה בכניסתו לארץ במינוי מלך, הכרתת זרע עמלק ולבסוף בניית בית המקדש. המלך יכול להיות כל איש מיוחס שלא עבד בעבודה בזויה, אך מאז שנמשח דוד נתנה המלוכה לו ולזרעו ונבדלו משאר מלכי ישראל: מלכי בית דוד נמשחים בשמן המשחה ושאר המלכים בשמן אפרסמון, משוחים על מעיין בירושלים ואין המלכות פוסקת מהם אלא עומדים לעולם שנאמר ''כסאך יהיה נכון עד עולם''.
נקודה להרחבה:הרמב''ם מתייחס בפרק זה (הלכה ה) למינוי אישה לתפקידי שררה, נושא שנידון בהרחבה בפוסקים בימנו.
רמב"ם יומי – הלכות מלכים – 90 שניות על הרמב"ם היומי (12)
הרמב"ם היומי
9 - הלכות מלכים פרק י' - הרמב"ם היומי
10 - לב הלימוד - הלכות מלכים א'
11 - הלכות מלכים פרק י"א - הרמב"ם היומי
טען עוד
פרק ב- כבוד המלך
המלך הוא הסמכות הבכירה בעם ישראל ולפיכך יש לנהוג בו בכבוד וביראה ואף הנביא משתחווה לפניו. מאידך מצווה המלך לכבד את לומדי התורה וחכמי ישראל, לנהוג בענווה יתרה ולדאוג ולרחם על כל אדם בישראל. ''רועה'' קראו הכתוב ודרכו של רועה לדאוג לצאנו ולסבלם.
פרק ג- מצוות המלך וסמכותו
התורה נתנה למלך סמכויות נרחבות אך גם ציוותה עליו ציוויים מיוחדים. ארבע מצוות ייחודיות למלך ישראל: כותב לו ספר תורה נוסף, אסור להרבות נשים, סוסים וכסף וזהב. אסור לו לשתות דרך שכרות או להיות שטוף בנשים ''אלא יהיה עסוק בתורה ובצרכי ישראל ביום ובלילה''. בסמכות המלך להרוג, לאסור ולהכות בשוט את כל המורד בו ואף את המבזה אותו. הוא אף יכול להרוג לצורך תיקון העולם אף ללא עדים והתראה.
נקודה להרחבה:בפרק זה (הלכות ט-י) יש התייחסות לעדיפות של מצוות התורה על מצוות המלך, הלכה המזכירה את הפולמוס סביב שאלת ''סירוב פקודה''.
פרק ד- זכויות המלך
בין סמכויות המלך הרחבות גם להטיל מס, לגייס לצבא, לקחת בעלי מקצוע לצורך המלכות, ליקח נשים, ולמנות שרים. עוד הוא רשאי ליקח מהתבואה לצורך הצבא, ומקבל חלק מהיבול, ומהארצות והממלכות שכובש. סמכויות רחבות אלו ניתנו לו בשביל שיוכל ''לעשות משפט ומלחמה'' ועל כן נדרש שבכל יהיו מעשיו לשם שמים.
פרק ה- סוגי המלחמות ויישוב ארץ ישראל
המלחמות מתחלקות למלחמות מצווה (שבעה עממין, עמלק ועזרת ישראל מיד צר) ומלחמות רשות (להרחיב גבול ישראל וכדומה) שכדי לצאת אליהם יש צורך ליטול רשות מהסנהדרין.
מותר לגור בכל העולם מלבד מצרים אך ''לעולם ידור אדם בארץ ישראל''. מארץ ישראל מותר לצאת לחוץ לארץ רק לצורך לימוד תורה, נשיאת אשה, להציל מהגויים או לסחורה וכל זאת אם חוזר אחר כך לארץ אך לעבור לגור בחוץ לארץ מותר רק במקרה של רעב כבד.
נקודות להרחבה:
1. בפרק זה מזכיר הרמב''ם בהרחבה את האיסור לגור במצרים אף שהוא עצמו גר שם (יש הטוענים שהיה חותם ''העובר בכל יום בשלשה לאווים, אך לא רואים כך בחתימתו). התשובה המקובלת היא שהוצרך לדור שם מפני השמד שהיה באותה תקופה בשאר המקומות.
2. האיסור לצאת לחוץ לארץ נעלם מתודעת הציבור לאחרונה ואף שישנם היתרים שונים ראוי להעלותו ולדון בו.
פרק ו- ניהול המלחמה
אף על פי שצוותה התורה על מלחמות מצווה לעולם אין נלחמים במי שהשלים וקיבל על עצמו את תנאי השלום. גם בתוך המלחמה עצמה כשצרים על עיר יש להשאיר פתח לבריחה. עוד הגבילה התורה שאין להשחית אילני מאכל ללא צורך במצור ובכל מקום אחר.
עקב המצב המיוחד שנוצר במלחמה ישנם הלכות מיוחדות ללחימה כדוגמת היתר לחימה בשבת, והלכות מיוחדות ללוחמים: מצד אחד הקלו עליהם בחלק מהדינים אך מצד שני החמירו בדברים אחרים כדי לשמור על קדושת המחנה.
נקודות להרחבה:
1. איסור עשיית מצור מכל הצדדים- הנושא נידון בהקשר של המצור על ביירות במלחמת לבנון הראשונה.
2. בל תשחית- יש להדגיש ולהבדיל בין האיסור להשחית שלא לצורך לבין ההיתר להשתמש בעולם
לצורך האדם. בשנים האחרונות יש בלבול גדול בנושא.
פרק ז- משוח מלחמה
שני תפקידים יש למשוח מלחמה: לעודד ולחזק את העם ולהחזיר את החוזרים מערכי המלחמה. יש החוזרים ומספקים מים ומזון (בנה בית ולא חנכו, נטע כרם ולא חללו, המארס אישה והירא ורך הלבב) אך יש שאינם יוצאים כלל למלחמה (הבונה נוטע וחילל ונושא כל שנתם הראשונה).
הלוחם מצווה להילחם בכל לבו בלא פחד ו''תהיה כוונתו לקדש את השם בלבד''.
פרק ח- אשת יפת תואר וגר תושב
מחמת המצב המורכב הקיים במלחמה התירה התורה לאכול מאכלות אסורות וכן לבוא על אישה גויה במלחמה ובתנאי שיכניסה לאחר מכן לביתו ותעבור הליך מסוים לקראת גיור.
מתנאי גר תושב לקבל שבע מצוות בני נח ולעשותם מכוח תורת משה. גוי הנזהר בכך יש לו חלק לעולם הבא.
נקודה להרחבה:האם חלק מהגויים כיום (מוסלמים, חלק מהנוצרים) מוגדרים כגר תושב?
פרק ט- שבע מצוות בני נח
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות מתנות עניים – 90 שניות על הרמב"ם היומי ספר זרעים הלכות מתנות עניים א'
מנחה: נתי רביץ
רמב"ם יומי – הלכות גירושין – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות גירושין פרק א' - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
רמב"ם יומי – הלכות טומאת צרעת – 90 שניות על הרמב"ם היומי ספר טהרה הלכות טומאת צרעת פרק י"ב
מנחה: ישי לפידות
רמב"ם יומי – הלכות מלכים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות מלכים פרק י"ב - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
רמב"ם יומי – הלכות מלכים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות מלכים פרק י"א - הרמב"ם היומי
מנחה: ישי לפידות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
