ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
רבנו אשר נחפז לדלת, ושליח הקיסר תחב לידו צו מלכותי- "בפקודת הקיסר, עליך לשלם סך 20,000 מארק, עליהם התחייבת באופן אישי...".
נדהם מהרשעות, צפו ועלו הזיכרונות המרים בראשו של רבנו אשר (הלא הוא הרא"ש, שההילולא שלו תחול ב- ט' חשוון), והוא חזר בדמיונו לרגעים ההם בבית הכלא. היה זה בשנת ה' מ"ו, רבם של יהודי אשכנז, המהר"ם מרוטנבורג, נכלא באשמת בריחה מגרמניה. תלמידו הגדול רבנו אשר אסף את דמי הכופר שדרש הקיסר בעבור שחרורו של המהר"ם, ואף ערב באופן אישי על הסכום הנ"ל, אך הכול השתנה באותו ביקור.
רבנו אשר זכה לבקר את המהר"ם בתא הכלא, ולתדהמתו סירב המהר"ם שיפדוהו בסכום כה גבוה, בנימוק ש"אין פודים את השבוי יתר על כדי דמיהן" (משנה גיטין ד, ו), וכדי למנוע נסיונות סחיטה נוספים מצד השליטים. רבנו אשר נשמע כמובן לפסק רבו, והמהר"ם נותר בכלא עד לפטירתו. מאז, נעשה רבנו אשר לראש רבני אשכנז, והנה מגיעה לפתחו הדרישה המופרכת לשלם את סכום הכופר לפדיון רבו, למרות שהרב כלל לא נפדה.
המחשבות המשיכו לרוץ בראשו של הרב, אסור לו לשקוע בזיכרונות, הוא נתון בסכנת מאסר מיידית. דרישתו של הקיסר תספק את התירוץ לכלוא את הרב, ולדרוש כופר נוסף מקהילות ישראל. עליו להימלט, אך – לאן?
האם ימלט לספרד? הרי שיטת הפסיקה בספרד שונה, המנהגים שונים, וכיצד יפיץ שם את תורתו ושיטת פסיקתו השונה משיטת הפסיקה הנהוגה במקום?
והנה, צף ועולה בראשו, צו ה' לאבי האומה – "לך לך מארצך ומולדתך...". גם הוא, כאבי האומה, חייב ללכת. והנה, מבטיח ה' לאברהם – "ואגדלה שמך...", ומפרש שם רש"י: "לפי שהדרך... ממעטת את ה'...הבטיחו...על השם". בעזרת ה', תתקיים גם בו ברכת ה' לאברהם, והוא יזכה להפיץ תורה גם במקום אליו הוא הולך....
לסיפור זה הוספתי נופך דמיוני, אך הפרטים ההיסטוריים בו מבוססים. הרא"ש, ראש רבני אשכנז, נלמד לספרד בעקבות דרישת הקיסר הנ"ל. בהגיעו לספרד, התקבל בכבוד גדול על ידי ראשי הקהילות, ובמיוחד ע"י הרשב"א מגדולי הראשונים. קהילת טולידו מינתה את הרא"ש לראש בית הדין ולראש הישיבה. זוהי נקודה מיוחדת, שבה רואים את אחדות התורה בישראל ואת אהבת גדולי ישראל זה לזה, שעל אף שיטות הפסיקה השונות והמחלוקות ההלכתיות, שרתה אהבה ביניהם.
כך מתוך גזירות הגויים, התעצם עם ישראל והתעצמה התורה. ואכן, מבחינה תורנית, בריחת הרא"ש לספרד מהווה אבן דרך חשובה בתולדות הפסיקה ההלכתית, ומשפיעה על מעשינו עד היום.
הרא"ש, ואחריו בנו – רבי יעקב בעל הטורים, מהווים חוליה שמחברת את הפסיקה האשכנזית והספרדית. ראש רבני אשכנז הפך לרב חשוב בספרד, והכיר את שתי שיטות הפסיקה. מתוך כך, צמחו פסקי הרא"ש על הש"ס וספר הטור.
בהמשך, כשכתב רבי יוסף קארו את הבית יוסף ואת השולחן ערוך – ספר הפסיקה המרכזי של עם ישראל, הוא בנה את פסיקתו כמנהג יהודי ספרד על שלושת עמודי ההוראה: הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש. הרי"ף והרמב"ם ספרדים והרא"ש אשכנזי. כך שולבו הפסיקות זו בזו.
ולנו, מהווה פרשיה היסטורית זו, אבן דרך ותמרור חשוב להבנה שתורתנו אחת היא, ובסוף תמיד מתגלה, שתלמידי חכמים מרבים שלום ושלימות בעולם!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.















